קמפ בשנת 2012 | ||||||||||||||
לידה |
26 בנובמבר 1969 (בן 54) אלקהרט, אינדיאנה | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
עמדה | פאוור פורוורד | |||||||||||||
גובה | 2.08 מטר | |||||||||||||
מספר | 4, 40 | |||||||||||||
דראפט |
בחירה מספר 17, 1989 סיאטל סופרסוניקס | |||||||||||||
קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
1989–1997 1997–2000 2000–2002 2002–2003 |
סיאטל סופרסוניקס קליבלנד קאבלירס פורטלנד טרייל בלייזרס אורלנדו מג'יק | |||||||||||||
הישגים כשחקן | ||||||||||||||
6 בחירות למשחק האולסטאר (1993–1998) 3 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1994–1996) | ||||||||||||||
|
שון טראוויס קמפ (באנגלית: Shawn Travis Kemp; נולד ב-26 בנובמבר 1969 באלקהרט, אינדיאנה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA.
קמפ שלמד בתיכון קונקורד באינדיאנה שבר חלק נכבד מהשיאים לשחקני תיכון באינדיאנה שקבע לארי בירד שלמד בתיכון פרנץ' ליק באינדיאנה. קמפ נבחר במקום ה-17 בדראפט בשנת 1989 והיה לאחד מחלוצי הטרנד של שחקנים שנבחרו בדראפט היישר מהתיכונים. קמפ בילה את מיטב שנותיו בסיאטל, על ידה נבחר ואיתה הצליח להעפיל לגמר ה-NBA בשנת 1996. סיאטל הציגה באותה שנה את השילוב הטוב בין קמפ לבין גארי פייטון, אולם יכולתם לא עמדה להם בפני מייקל ג'ורדן והשיקגו בולס. קמפ מצא את דרכו החוצה, אבל השנים הבאות שלו - בקליבלנד קאבלירס, פורטלנד טרייל בלייזרס ובאורלנדו מג'יק נחשבות לשנות הדעיכה של השחקן, שהסתבך בבעיות סמים ותביעות אבהות רבות. קמפ שימש בין היתר כמודל לפאוור פורוורד החדש האתלטי, בעל יכולת ריבאונד, מסירה והגנה. הוא ידוע בכינויו ה-Reign Man ("האיש השולט"), על שום הדומיננטיות שלו על המגרש.
קמפ נבחר בדראפט 1989 על ידי סיאטל סופרסוניקס, אליה הגיע היישר מהתיכון. בעונת הרוקי שלו הוא לא הרבה לקבל דקות משחק (13.8 בממוצע) והציג ממוצע צנוע של 6.5 נקודות ו-4.3 אסיסטים למשחק. בעונה השנייה קמפ הפך לחלק מרכזי בקבוצה יחד עם גארי פייטון, אדי ג'ונסון, ריקי פירס ונייט מקמילן. קמפ פתח בחמישייה ב-66 משחקים (לעומת משחק אחד בלבד בעונה הראשונה) והעלה את הממוצעים שלו ל-15 נקודות ו-8.4 ריבאונדים. עונת השיא בקבוצה הייתה עונת 1995-96, בה הוביל את הקבוצה, ביחד עם גארי פייטון לשיא מועדון של 64 ניצחונות וזכייה בגמר המערב. בסדרת הגמר הפסידו הסוניקס בשישה משחקים לשיקגו בולס ומייקל ג'ורדן. בסדרת הגמר קמפ הציג נתונים מרשימים כשקלע ממוצע של 23.3 נקודות ב-55% מהשדה והוסיף 10 ריבאונדים. בסיום עונת 1996-97 הסתכסך השחקן עם הנהלת הקבוצה, על רקע חוזהו הנמוך יחסית, ועל רקע בחירת ההנהלה להעניק חוזה מנופח וגדול פי כמה מזה של קמפ, לג'ים מקילווין, סנטר שמעולם לא הוכיח כישרון יוצא דופן. בסופו של דבר, קמפ היה חלק מטרייד ששלח אותו לקליבלנד קאבלירס, את וין בייקר ממילווקי באקס לסיאטל ואת טרל ברנדון וטיירון היל מקליבלנד למילווקי.
במהלך שלוש העונות בהם שיחק בקליבלנד קאבלירס נאבק קמפ שוב ושוב עם בעיות משקל ועם העדר חדוות משחק. במהלך שביתת השחקנים שקדמה לעונת 1998-99 הגיע משקלו של קמפ ליותר מ-140 קילו.[1] למרות זאת, את העונה הוא סיים עם ממוצע שיא בקריירה של 20.5 נקודות.
בעיות המשקל של קמפ המשיכו לפגוע בתפקודו גם במהלך העונות בהן שיחק בפורטלנד טרייל בלייזרס, אליהן נוספו גם בעיות של התמכרות לאלכוהול וקוקאין. את עונת 2000-01 קמפ סיים אחרי 68 משחקים, עקב כניסה לטיפולי גמילה. בסיום עונת 2001-02 נופה מסגל הקבוצה.[2]
קמפ חתם באורלנדו מג'יק כשחקן חופשי ושיחק בה עונה אחת, במהלכה הגיע עם הקבוצה לפלייאוף, אך הקבוצה הודחה בסיבוב הראשון לאחר שהפסידה בסדרה לדטרויט פיסטונס בשבעה משחקים.
קמפ פרש ממשחק פעיל עקב שימוש בסמים. לפני עונת 2005 קמפ היה במגעים עם קבוצת דאלאס מאבריקס שאומנה על ידי חברו לקבוצה לשעבר אייברי ג'ונסון, אך הדבר לא יצא לפועל. ב-18 באוגוסט 2008, חתם קמפ בן ה-39, על חוזה בקבוצת פרימיאטה מונטגרנרו מהליגה האיטלקית. הוא השתתף בשלושה משחקי טרום עונה, אך אז חזר לביתו ביוסטון ולא שב לשחק.
קמפ היה שותף לנבחרת החלומות האמריקאית שהשתתפה באליפות העולם בשנת 1994. הוא שיחק לצד קווין ג'ונסון, מארק פרייס, רג'י מילר, ג'ו דיומרס, דומיניק וילקינס, דן מארלי, לארי ג'ונסון, שאקיל אוניל ואלונזו מורנינג. הנבחרת זכתה באליפות העולם, לאחר שסיימה אותה ללא הפסד וקמפ נבחר לחמישיית האליפות.
בנוסף על התמכרותו לאלכוהול וסמים, שון קמפ נאלץ להתמודד עם תביעת אבהות על 7 ילדים מ-6 נשים שונות. בנו הגדול, שון קמפ הבן, שיחק באוניברסיטת וושינגטון.[3]
עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה פותחת | דקות למשחק | % מהשדה | % מהעונשין | חסימות | ריבאונדים | אסיסטים | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
'89–90 | סיאטל סופרסוניקס | 81 | 1 | 13.8 | .479 | .736 | 0.9 | 4.3 | 0.3 | 6.5 |
'90–91 | סיאטל סופרסוניקס | 81 | 66 | 30.1 | .508 | .661 | 1.5 | 8.4 | 1.8 | 15.0 |
'91–92 | סיאטל סופרסוניקס | 64 | 23 | 28.3 | .504 | .748 | 1.9 | 10.4 | 1.3 | 15.5 |
'92–93 | סיאטל סופרסוניקס | 78 | 68 | 33.1 | .492 | .712 | 1.9 | 10.7 | 2.0 | 17.8 |
'93–94 | סיאטל סופרסוניקס | 79 | 73 | 32.9 | .538 | .741 | 2.1 | 10.8 | 2.6 | 18.1 |
'94–95 | סיאטל סופרסוניקס | 82 | 79 | 32.7 | .547 | .749 | 1.5 | 10.9 | 1.8 | 18.7 |
'95–96 | סיאטל סופרסוניקס | 79 | 76 | 33.3 | .561 | .742 | 1.6 | 11.4 | 2.2 | 19.6 |
'96–97 | סיאטל סופרסוניקס | 81 | 75 | 34.0 | .510 | .742 | 1.0 | 10.0 | 1.9 | 18.7 |
'97–98 | קליבלנד קאבלירס | 80 | 80 | 34.6 | .445 | .727 | 1.1 | 9.3 | 2.5 | 18.0 |
'98–99 | קליבלנד קאבלירס | 42 | 42 | 35.1 | .482 | .789 | 1.1 | 9.2 | 2.4 | 20.5 |
'99–00 | קליבלנד קאבלירס | 82 | 82 | 30.4 | .417 | .776 | 1.2 | 8.8 | 1.7 | 17.8 |
'00–01 | פורטלנד טרייל בלייזרס | 68 | 3 | 15.9 | .407 | .771 | 0.3 | 3.8 | 1.0 | 10.5 |
'01–02 | פורטלנד טרייל בלייזרס | 75 | 5 | 16.4 | .430 | .794 | 0.4 | 3.8 | 0.7 | 8.1 |
'02–03 | אורלנדו מג'יק | 79 | 55 | 20.7 | .418 | .742 | 0.4 | 5.7 | 0.7 | 6.8 |
סה"כ | – | 1051 | 727 | 27.9 | .488 | .741 | 1.2 | 8.4 | 1.6 | 14.6 |
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
נבחרת ארצות הברית – אליפות העולם בכדורסל 1994 (מדליית זהב) | ||
---|---|---|
1 • 2 • 3 • 4 דיומרס • 5 פרייס • 6 קולמן • 7 קמפ • 8 סמית' • 9 מארלי • 10 מילר • 11 ק. ג'ונסון • 12 וילקינס • 13 אוניל • 14 מורנינג • 15 ל. ג'ונסון • מאמן: נלסון |