שוצטרופה (בגרמנית: Schutztruppe; "כוחות ההגנה") היה השם הרשמי של יחידות צבא גרמניות סדירות שפעלו במושבות האימפריה הקולוניאלית הגרמנית. מפקדי השוצטרופה היו גרמנים, אולם רוב החיילים היו שכירי חרב מקומיים (אסקרי).
השוצטרופה נכנס לשימוש פעיל לראשונה בשנת 1888, כאשר פרץ מרד אבושירי באזור מזרח אפריקה הגרמנית. מפקד השוצטרופה הראשון היה הרמן פון ויסמן. מאוחר יותר הוקמו יחידות שוצטרפה בכל המושבות הגרמניות, אם כי תפקידן השתנה לפי טיב המקום שבו שרתו. לדוגמה, במושבות באפריקה היה תפקידן העיקרי של השוצטרופה לדכא מרידות ולסייע לחוקרים שבאו לאזור. בשטחים הגרמניים באוקיינוס השקט שבהן היחסים בין הגרמנים למקומיים היו רגועים, שימשו השוצטרופה כשוטרים ותו לא. בשטחים הגרמניים בסין היה תפקידן הגנה על אזורי הנמלים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, השתמש המפקד הגרמני פאול פון לטו-פורבק בכוחות שוצטרופה כדי לנהל את אחת ממלחמות הגרילה המוצלחות ביותר בהיסטוריה.