ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים, ריבוי פסקאות עם מעט מידע.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים, ריבוי פסקאות עם מעט מידע. | |
מידע | |
---|---|
עיר | טורונטו |
קואורדינטות | 43°39′17″N 79°24′02″W / 43.654772222222°N 79.400677777778°W |
שוק קנסינגטון (אנגלית: Kensington Market) היא שכונה רב תרבותית בדאון-טאון טורונטו, קנדה, אשר הוכרה כאתר מורשת קנדי (אנ') על ידי רשות הפארקים של קנדה בשנת 2006.[1]
השכונה כוללת בתוכה שוק אוכל ובגדים, ולכן זכתה לשם "שוק קנסינגטון".
שוק קנסינגטון גובל ברחוב קולג' מצפון, רחוב ספדינה ממזרח, רחוב דאנדאס מדרום, ורחוב בת'רסט ממערב. האורך בקו אווירי הוא 600 מטרים לאורכה של השכונה ו-600 מטרים לרוחבה של השכונה.
בשכונה קיימים מספר בתים היסטוריים הבנויים בארכיטקטורה ויקטוריאנית.
בצפון השכונה קיימים בית ספר יסודי, תחנת כיבוי אש, וכנסיות.
במערב השכונה בית החולים המערבי המרכזי והגדול של טורונטו.
במזרח השכונה קיים בית הכנסת אנשי מינסק, ומרכז גמילה מסמים.
במרכז השכונה נמצאים בית הכנסת אנשי קייב, ואזור שוק קניות מגוון של אוכל ובגדים. שוק הקניות הוא אזור חנויות העובר בקו מקצהו הדרומי של השכונה עד לקצה הצפוני של השכונה. ניתן למצוא בו קטניות, דגים, מאפיות, פירות טריים, פירות יבשים, מסעדות ובגדים.
ג'ורג' טיילור דניסון (אנ'), ששירת במליציה הבריטית ב-1812, קנה שטח אדמה אשר כלל את השכונה בשנת 1815, באזור הרחובות אוגוסטה וליפינקוט. דניסון השתמש באזור שכיום הוא פארק בלויו כרחבת מסדרים לחיילים המתנדבים בחיל הפרשים עליו פיקד.
בשנות ה-80 של המאה ה-19 הגיעו לשכונה אירים וסקוטים ובנו בתים בסגנון הארכיטקטורה הוויקטוריאנית. חלק מבתים אלה עדיין קיימים בשכונה.
בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 אזור שוק קנסינגטון נעשה פופולרי למהגרים יהודים ממזרח אירופה ומספר מהגרים איטלקים, שהשתלטו על שטח האדמה הנרחב הגובל ברחובות קולג', קווין, קולג' ויוניברסיטי, והתחילו לבנות בתים בבנייה דחוסה וצפופה, והם אלה שהקימו את אזור שוק הקניות.
שוק הקניות מכר מוצרים מיובאים ממדינות המהגרים, והיה מוכר בכינוי "השוק היהודי". סוחרים יהודיים הפעילו גם חנויות קטנות של חייטים, פרוות, ומאפיות.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו כ-30 בתי כנסת פעילים בשכונה. אחרי מלחמת העולם השנייה, מרבית היהודים בשכונה עברו לצפון לשכונות יקרות יותר, או לפרברים.
במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 הגיעו לשכונה מהגרים מפורטוגל מחבל אזור, מהגרים מהאיים הקריביים, ממזרח אסיה, ומבקשי מקלט פוליטיים שברחו מארצות הברית.
בשנות 1960 היו תוכניות להרוס את הבנייה הצפופה והדחוסה שהייתה בחלק מהשכונה, ולבנות במקומה בתים רחבים. אך אז נבחר ראש עיר חדש שפסל את התוכניות האלה, והשאיר את השכונה כמו שהייתה.
בשנות 1980 ו-1990 הגיעו לשכונה מהגרים ממרכז אמריקה, סומליה, אתיופיה, סודאן, אירן, וייטנאם, צ'ילה וממקומות נוספים בעולם. המהגרים באים והולכים, וכיום כמעט 50% מהשכונה הם מהגרים סינים.
באזור ניתן למצוא מספר בתי קפה, בהם מעשנים מריחואנה בצורה פתוחה. מריחואנה אינה נמכרת בבתי הקפה משום שצריכה של מריחואנה לשימוש אישי אינה חוקית בקנדה והיא נכללת בפקודת הסמים הלא חוקיים. בשכונה קיימות מספר חנויות המוכרות תחליפי סם כימיים או טבעיים חוקיים.
"פסטיבל האורות של שוק קנסינגטון", הידוע כיום כפסטיבל היפוך החורף של שוק קנסינגטון[2], נחגג כמצעד ברחובות שוק קנסינגטון במהלך היפוך החורף בדצמבר. מצעד הקרנבל אשר כולל בובות ענק, נושפי אש, מטיילי כלונסאות ומוזיקאי סמבה, נוצר ונוסד על ידי אידה קרנבלי בשנת 1987 כדרך לעורר את שובה של השמש בלילה הארוך בשנה. במשך שנים רבות הסתיים המצעד בקונצרט לאחר השקיעה בכיכר בלוויו; מאז 2009, המצעד הסתיים בפארק אלכסנדרה כדי להתמודד עם קהל הגדול יותר.
פסטיבל ה-Pedestrian Sundays הוא פסטיבל נטול מכוניות שבו הרחובות נסגרים למכוניות במספר ימי ראשון בקיץ. הפסטיבל התקיים במשך חמש שנים, ומשך אנשים רבים למסיבה ברחובות שוק קנסינגטון, כולל להקות, אוכל רחוב וכו'.[3]
פארק בלוויו סקוור מארח קונצרטים ופסטיבלים רבים לאורך סוף האביב והקיץ. בנוסף, סדרת הקריאה Chiaroscuro מתקיימת ביום שלישי השני בכל חודש בבית אוגוסטה. מחברי מדע בדיוני, פנטזיה ואימה בולטים מציעים קריאות של יצירותיהם. הקהילה הפאגאנית עורכת בכל שנה פסטיבל בשכונה בחלק מחודש דצמבר. בשנים האחרונות שכונת שוק קנסינגטון מקושרת לקהילת הראסטפרי. קיימות מספר חנויות המוכרות מוצרים הקשורים לקהילה, כולל מכשירים לעישון מריחואנה.
ב-2006 ההכנסה הממוצעת למשפחה בשכונת שוק קנסינגטון הייתה 61,339 דולר קנדי. לשם השוואה, השכר הממוצע למשפחה בטורונטו בשנת 2006 היה 96,602 דולר קנדי.
אזור שכונת שוק קנסינגטון מונה כ-47.5% מהגרים סינים, ככל הנראה עקב הקרבה של השכונה לשכונת צ'יינה-טאון הסמוכה. בנוסף כ-3% מהגרים מאזורים אחרים באסיה, 3% מהגרים לטיניים, 0.5% ערבים, 3% שחורים ו-39% לבנים.