שיבתין

שיבתין (כפר)
شبتين

מבט על הכפר. ברקע בתי היישוב ניל"י
מבט על הכפר. ברקע בתי היישוב ניל"י
טריטוריה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה	רמאללה ואל-בירה
גובה	250 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	1,136[1] (2017)
קואורדינטות	31°58′26″N 35°02′59″E / 31.9738°N 35.0498°E / 31.9738; 35.0498
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת גוש דן מוגדלת)   שיבתין (למפת גוש דן רגילה)   שיבתין (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שיבתין (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שיבתין tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

שיבתין (בערבית: شبتين) הוא כפר פלסטיני קטן בדרום-מערב השומרון, המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית. הכפר ממוקם כ־1.5 ק"מ דרומית לשוקבא, וכ־0.5 ק"מ מצפון להתנחלות ניל"י ולכביש 463.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. בראש הגבעה שעליה בנוי הכפר נמצאת "ח'רבת שבתין", אתר ארכאולוגי בו נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הפרסית בארץ ישראל והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. לפי "לקסיקון ארץ ישראל", ייתכן לזהות ב"ח'רבת שבתין" את העיר שבתן, הנזכרת ברשימת תחותמס השלישי, הנזכרת ברשימת רעמסס השני^[2]. מדרום לכפר נמצא מבנה מקאם "שייח' אחמר א-נובי" ובסמוך מקבץ של מערות קבורה המתוארכות לתקופה ההלניסטית והרומית.

בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר^[3].

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בשיבתין הייתה אוכלוסייה של 63 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 20 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 110 תושבים, כולם מוסלמים^[4].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 150 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 4,423 דונם. אשר מתוכם הוקצו 27 לחקלאות שלחין, ו-1,158 לגידולי דגנים^[5].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 290 תושבים^[6].

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. בעקבות הסכמי אוסלו, הוגדר 7.2% משטח הכפר כשטח B והשאר שטח C.

בשנת 2016 מנה הכפר כ־1,080 תושבים^[1]. כמות משמעותית מתושבי הכפר מועסקים בישראל כפועלים. סביב הכפר מעט שדות ומטעים חקלאיים, וכן מגרש כדורגל. הגישה לכפר היא מכביש 446.

בשנת 2012 תכננה רכבת ישראל בניית פארק ציבורי על קרקע חקלאית פרטית בשטח הכניסה לכפר, שחלקה שייך לתושבי הכפר וחלקה בבעלות פלסטינים מבית איכסא. לשטח זה הוזרמו רבבות טונות של עפר שנחפרו ממנהרות קו הרכבת המהיר לירושלים. פעילות זו מנעה מהחקלאים גישה לאדמותיהם, והם חדלו לטפח את החלקות. בעלי הקרקע הגישו עתירה לבג"ץ בשנת 2014, ובשנת 2018 הוחלט שרכבת ישראל תפנה את העפר ותשיב את השטח למצבו הקודם.

גאוגרפיה

הכפר בנוי על הגדה הדרומית של נחל נטוף. בסמוך לכפר נמצא מעיין עין א־שייח סלטן. מערבית לכפר נמצא אתר ארכאולוגי חורבת שיבתין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שיבתין בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
2. עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, 2010 עמוד: 896
3. ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984
4. Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
5. Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
6. Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25