שילוש מקדונלד (ידוע גם כ"השילוש של הסוציופתיה") הוא כינוי לשלוש תכונות או התנהגויות אצל ילדים, שנטען ב-1963 כי הן יכולות להצביע על כך שהילדים יגדלו להיות רוצחים סדרתיים. הן תוארו לראשונה על ידי פרופסור ג"מ מקדונלד במאמרו "האיום להרג", מתוך כתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה.[1]
שילוש התכונות, אשר פותח בשנת 1963, עורר ביקורת והעלה שאלות אצל חוקרים. במחקרים נוספים שנערכו, נמצא כי ילדים ומתבגרים רבים שנוהגים להצית שריפות או להתעלל בחיות, עושים זאת מסיבות רבות ומגוונות שאינן קשורות לאפיון דמות של רוצח סדרתי (כמו שיעמום, חיקוי של עונשים שהמבוגרים מטילים עליהם, חיפוש זהות "קשוחה", ואף מתוך תסכול וייאוש). לכן יש קושי רב לקבוע האם התנהגויות אלו מצביעות בהכרח על דמיון לרוצח סדרתי, ואם כן אז באיזו כמות ומינון.