שישק

שישק היה מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים, ומזוהה בידי חוקרים רבים עם המלך המצרי שושנק הראשון. אם אכן שישק הוא שושנק הראשון, הרי כי אז מסעו לארץ ישראל הוא האירוע הראשון המוזכר במקרא, שלו נמצאה עדות ממקור חיצוני, ומכאן חשיבותו הרבה לחקר תולדות עם ישראל.

אזכורים במקרא

שישק מוזכר במקרא שלוש פעמים:

1. בספר מלכים א', פרק י"א, פסוק מ', מסופר כי שישק העניק מקלט מדיני במצרים לירבעם בן נבט, לימים מלכה הראשון של ממלכת ישראל, לאחר שברח מפני שלמה המלך.
2. בספר מלכים א', פרק י"ד, פסוקים כ"ה–כ"ו, מסופר כי שישק עלה על ירושלים בשנה החמישית לשלטונו של רחבעם בנו של שלמה, אשר עלה למלוכה במקביל לירבעם מלך ישראל.
3. בספר דברי הימים ב', פרק י"ב, פסוקים ב'–ט', מסופר כי שישק עלה על ירושלים באלף ומאתיים רכב ובששים אלף פרשים, ועם לוחמים מצרים, לובים סֻכִּיים וכושיים. לכד את ערי המצודות שביהודה, והגיע עד ירושלים. שמעיה הנביא מוכיח את רחבעם ושרי יהודה שנאספו בירושלים, על כי נטשו את ה', ולכן ה' החליט לתת אותם בידי שישק. המלך ושריו משתכנעים ומחליטים לחזור בתשובה. בתגובה ה' מסיר את האיום, ושישק מקבל את אוצרות בית המקדש והארמון, ואת מגני הזהב שהכין שלמה, עוזב, וירושלים ניצלת מכיבוש.

זיהוי שישק עם שושנק הראשון

תומכים

רוב האגיפטולוגים (למשל קנת' קיטצ'ן, בוב בייר ואיידן דודסון), מזהים את שישק עם שושנק הראשון, מלך מצרים ממוצא לובי, מייסדה של השושלת ה-22. הסיבה לזיהוי היא כתובת ניצחון שחקוקה על קיר במקדש אמון בכרנך, שבו מתאר שושנק הראשון את כיבושם של כ-50 מקומות בשטחי ארץ ישראל, לבנון וסוריה של ימינו. גם א.ש. הרטום בפירושו לתנ"ך ("פירוש קאסוטו") מחזיק בדעה זו, וזאת על סמך צורת הקרי והכתיב (שושק בכתיב לעומת שישק בקרי, בפסוק כ"ה שבפרק י"ד). צורת הכתיב "שושק" קרובה יותר לטענתו לשם המקורי, שושנק.

מתנגדים

ישנם אגיפטולוגים (ביניהם דייוויד רול ופיטר ג'יימס), המטילים ספק בזיהוי זה. הספק נובע מכך שהם אינם מקבלים את התיארוך לפי הכרונולוגיה הגבוהה, ולכן שושנק הראשון לא מקביל לשיטתם למלכותו של רחבעם. טענה נוספת היא שלפי ספר מלכים א' ודברי הימים ב' שישק עלה על ירושלים, ואילו בכתובת בכרנך ירושלים כלל לא נזכרת. ניתן ליישב קושי זה על פי גרסת הסיפור בדברי הימים ב', בו שישק לא כבש את ירושלים, אם מניחים שרחבעם נכנע בעוד מועד, כאשר צבאות שישק היו סמוכים לירושלים, אולי בגבעון. במקרה כזה הסתפק שישק בקבלת המס הכבד ולא נכנס אל תחום ירושלים והמשיך בדרכו צפונה אל הר אפרים כדי להילחם בירבעם^[1].

דעה נוספת שאינה מסכימה עם הזיהוי היא של מייקל סנדרס, שמתבסס על ההבדל בין השם בתנ"ך, שישק, לבין שמו של מלך מצרים, שושנק. הוא מזהה את שישק עם רעמסס השלישי^[2].

תיארוך זמנו של מסע שישק לאור המקרא

הועלתה הצעה^{[דרושה הבהרה][3]}, לתארוך זמנו של מסע שישק לכנען, לאור קרב קרקר. הקרב נערך בשנת 853 לפני הספירה, בין שלמנאסר ה-3 מלך אשור, לבין קואליציית המלכים שכללה את אחאב מלך ישראל. מועד זה, ביחד עם עדות המחבר המקראי לגבי סך כל שנות מלכותם של מלכי ישראל מהשנה העשרים של אחאב (השנה בה התקיים קרב קרקר) ועד ירבעם בן נבט (כולל) (בניכוי שנות קורגנציה אפשריות), חושף כי השנה בה נערך מסע שישק לארץ כנען היא 924 לפני הספירה, בקירוב.

תיארוך זמנו של מסע שישק במחקר

מסע שישק קשה לתיארוך מדויק אך שילוב של כתובות מצריות, הטקסט המקראי והממצאים הארכאולוגיים ממקם את מסע שישק לארץ-ישראל בין 945 - 924 לפנה"ס^[4].

ראו גם

• כתובת הניצחון בכרנכ (שושנק)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שישק בוויקישיתוף

• יהודה אליצור, פלישת שישק במקרא: היסטוריוסופיה נבואית מול מציאות, מתוך אתר דעת
• אברהם גרוסמן, מסע שישק, מתוך: הוראת פרקים נבחרים בנביאים ראשונים (קצת עצות למורה), בר-אילן, תשמ"ה
• עמיחי מזר, 'ימי הממלכה המאוחדת: תמונה ארכאולוגית- תוצאות מסע שישק', דוד מלך ישראל חי וקיים?: הרצאות בכנס בוגרי החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, ירושלים, הוצאת סימור, 1997
• מסע שישק ותעלומת המאה העשירית לפנה"ס בארץ ישראל - פרק 12 במסע אל ישראל הקדום, אלכס צייטלין מראיין את ישראל פינקלשטיין
• פרק 63 – דברי הימים: לוּבִים סֻכִּיִּים, וְכוּשִׁים – על מסע שישק בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס

הערות שוליים

1. ע. בוסנתאי, "תולדות עם ישראל בימי בית ראשון" (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה), כרך ב', עמ' 67
2. Finders of the Lost Ark
3. מלחמת שישק בממלכת יהודה, News1
4. נדב, נאמן, מסע שישק לארץ ישראל בראי הכתובות המצריות, המקרא והממצא הארכאולוגי, ציון חוברת ג, סג, 1998, עמ., 76 – 247.