לפי הפילוסופיה ההינדית, לכל ההיבטים של המציאות, לכל ה"יש" בעולם – כמו מזון, מחשבה, דיבור, נטייה אישית, יש גונה. המושג מגיע בעיקר מפילוסופית הסמקיה (Samkhya) בה עולם הטבע (ה-Prakṛti) מורכב משלוש הגונות.
יש שלוש 'איכויות', שלוש גונות, שהשילוב ביניהן יוצר את המגוון של הנטיות ההתנהגותיות. כלומר, כל נטייה התנהגותית מושפעת משילוב הגונות המשתנה ממקרה למקרה.
שלוש הגונות הן למעשה כמו שלושת צבעי היסוד שהעירוב ביניהם הוא היוצר את המגוון האדיר של הצבעים בטבע. כך השילוב בין הגונות הוא שנותן את האופי לכל דבר הקיים בעולם.
פירוש המילה גונה הוא חבל. בדומה ליין-יאנג בפילוסופיה הסינית מדובר על ניגוד בין כוחות הטוב (סטווה) והרע (רגאס וטמאס).
סטווה – (Sattva) מילולית צלילות, מיוצגת על ידי הצבע צהוב: הסטווה מבטאת את הטוב וההרמוניה, מצב של אנרגיה פנימית מאוזנת. אדם בעל נטייה סטוואית יהיה אדם בעל מודעות עצמית, טיפוס שלו ונטול כעס. הסטוואי יהיה אדם טוב כלפי עצמו וכלפי הסובבים אותו.
רג'אס – (Rajas) מילולית להיטות, מיוצגת על ידי הצבע אדום: הרג'אס מבטא פעילות, תשוקה, צמיחה ושינוי, עודף אנרגיה. הטיפוס הראג'סי יהיה אנרגטי, מתוח, עיקש ובעל דמיון מפותח.
טמאס – (Tamas) מילולית בערות או עכירות, מיוצגת על ידי הצבע כחול: הטמאס מתקשר לחושך, כבדות, התנגדות, בורות, וחוסר אנרגיה. אדם טמאסי הוא הפכו של הרג'אס – הוא יהיה שרוי באי פעולה.
חוק השינוי - שלוש הגונות נמצאות תמיד במזיגה זו בזו ובשינוי. אם קיים איזון הוא זמני ועלול להשתנות. הגונות מתחרות זו בזו על הדומיננטיות ולפיכך יש שינוי בטבע.
חוק ההתמדה – בכל מצב נתון יש איכות אחת, גונה אחת שלטת. איכות זו תתמיד למשך זמן מה, עד לשינוי הבא. כך, לדוגמה, בבוקר הגונה השלטת היא הסטווה, במשך שאר שעות היום הרג'אס תשלוט ושעות הערב והלילה עד חצות הן שעותיה של הטמאס.