שליטה בתאגיד היא הכוח, או הסמכות, להורות על או למנוע פעילות משמעותית בתאגיד. שליטה מושגת באמצעות בעלות על אמצעי שליטה, והמחזיק בשליטה קרוי בעל שליטה. בחברות פרטיות שליטה פירושה פעמים רבות החזקה של יותר מ-50% ממניות החברה, אך בהקשרים שונים, ובפרט בחברות ציבוריות האחוז יכול להיות נמוך הרבה יותר.
לעיתים מוגדרות בחברה מניות שליטה, המקנות למחזיק בהן זכויות הצבעה עדיפות, כך שהמחזיק במניית השליטה יכול לכפות את רצונו על בעלי המניות האחרים ולהחליט כיצד תתנהל החברה, אף אם ערכן של מניותיו אינו רוב בהון החברה.
פירמידת שליטה היא מבנה החזקות של חברות ציבוריות, שנוצר במטרה להשיג שליטה בחברה בצורה עקיפה ותוך כדי מינוף. לרוב, מדובר בשליטה שלא ניתן היה להשיג בצורה ישירה.
למושגי השליטה ניתנו הגדרות שונות באחדים מחוקי מדינת ישראל.
בחוק ניירות ערך מוגדר אמצעי שליטה: "בתאגיד – כל אחד מאלה:
על בסיס הגדרה זו מוגדרת שליטה:
"היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד".
חוק החברות מגדיר שליטה כהגדרתה בחוק ניירות ערך. הגדרת אמצעי שליטה שונה בו במעט:
"כל אחד מאלה:
חוק החברות הממשלתיות מגדיר שליטה ואמצעי שליטה כהגדרתם בחוק ניירות ערך. חוק זה מאפשר לקבוע, ביחס לחברה בהפרטה, שלמדינה אינטרסים חיוניים בקשר עם חברה זו, ולכן יחולו הגבלות על השליטה בה. אינטרס חיוני הוא כל אחד מאלה:
חוק משק החשמל מגדיר שליטה כהגדרתה בחוק ניירות ערך. הגדרת אמצעי שליטה שונה בו במעט:
"כל אחד מאלה:
חוק התקשורת (בזק ושידורים) מגדיר אמצעי שליטה:
"בתאגיד – כל אחד מאלה:
על בסיס הגדרה זו מוגדרת שליטה:
"היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו."
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) מוגדר אמצעי שליטה:
"בתאגיד – זכות שהיא אחת מאלה:
על בסיס הגרה זו מוגדרת שליטה:
"היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו".
בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה מוגדר אמצעי שליטה כדלקמן:
על בסיס הגדרה זו מוגדרת שליטה בסעיף 85א לפקודה: "חזקה, במישרין או בעקיפין, ב־50% או יותר באחד מאמצעי השליטה ביום אחד לפחות בשנת המס", ואילו בסעיף 3(י) היא מוגדרת: "החזקה, במישרין או בעקיפין, ב־5% או יותר, באחד או יותר מאמצעי השליטה, ביום אחד לפחות בשנת המס".
בנפרד מוגדר בעל שליטה בסעיף 32(9) לפקודה:
"מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
הגדרה שונה של בעל שליטה מופיעה בסעיף 3(ט) לפקודה:
"מי שמחזיק או זכאי לרכוש, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, אחד מאלה:
הגדרה שלישית, של בעלי שליטה, מופיעה בסעיף 68א לפקודה:
" בעלי מניות המחזיקים, במישרין או בעקיפין, לבד, יחד עם אחר, או יחד עם תושב ישראל אחר, באחד או יותר מאמצעי השליטה בשיעור העולה על 25%".
השגת שליטה בתאגיד היא בדרך כלל חלק מחופש הפעילות הכלכלית, אולם במקרים מיוחדים, של שליטה בגופים המנהלים כספי ציבור או מספקים שירות חיוני, קבלת היתר שליטה מצריכה אישור של המאסדר. דוגמאות: