השלישייה לפסנתר מספר 2 במי מינור של דמיטרי שוסטקוביץ', אופוס 67 להרכב של כינור, צ'לו ופסנתר, נכתבה בשנת 1944, בשיאה של מלחמת העולם השנייה. הפרמיירה של היצירה התקיימה בלנינגרד בנובמבר 1944.
אורכה הממוצע של השלישייה עומד על כ-27 דקות.
שוסטקוביץ' כתב במהלך חייו שתי שלישיות לפסנתר. הראשונה, מורכבת מפרק בודד, נכתבה בשנת 1923 כששוסטקוביץ' היה סטודנט בן 17 והיוותה חלק מעבודתו האקדמית. השלישייה השנייה לעומתה, מורכבת מארבעה פרקים, נכתבה בהיות שוסטקוביץ' בן 38 וממצה את מירב כישרונו וגיוונו המוזיקלי.
בדומה לצ'ייקובסקי ורחמנינוב, שלישייה אלגית זו נכתבה לזכרו של חברו הטוב של שוסטקוביץ', איבן סולרטינסקי, מוזיקולוג מבריק ואיש אשכולות רוסי, אשר מת בפתאומיות מהתקף לב בגיל 41.
אמנם שלישייה זו הוקדשה לחברו הטוב של שוסטקוביץ', אך המלחין הושפע מאוד גם מהילך התקופה.
זוהי יצירתו הראשונה של שוסטקוביץ' בה הוא שוזר מוטיבים יהודיים, אשר מאוחר יותר יכללו ביצירות נוספות של המלחין, כמו הרביעייה מספר 8 בדו מינור.