שלם (אל)

שלם
תפקיד אל השקיעה
תרבות כנענית
מקום מגורים השמים
אב אל
אחים שחר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שָׁלֶם (באוגריתית 𐎌𐎍𐎎) הוא אל השקיעה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שחר אל הזריחה. המקור העיקרי לשני האלים הוא המחזה האוגריתי "הולדת שחר ושלם", המתאר איך נולדו שניהם כתוצאה מיחסי מין בין ראש הפנתיאון הכנעני אל לבין שתי נשים, ואת מעלליהם לאחר מכן.

עדויות לאל שלם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות קדומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכיב "שלם" מופיע בשמות שמיים קדומים ביותר, ובהמשך בשמות אמוריים, למשל בשמות האמוריים ʾiṣī-śalim (יצא־שלם) ʾitūr-śalim (יהפוך־(ל)שלם), ו־mut-śalim (איש־שלם); אף שייתכן שמשמעות הרכיב, לפחות בחלק מהמקרים, היא אחרת (למשל, "חבר").[1][2]

השירה האוגריתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולדת שחר ושלם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הולדת שחר ושלם
לוח הולדת שחר ושלם

היצירה המשמעותית ביותר המזכירה את שחר היא המחזה הולדת שחר ושלם, המתאר את לידת שחר ותאומו שלם ומעלליהם. היצירה מתחילה בכמה קטעים ובהם קריאה למשתתפים, הוראות במה וסצנות מקדימות, וביניהם מופיעה גם קריאה ל"אלים הנעימים [...] והיסמים (היפים)" (כינוי לשחר ושלם, גיבורי העלילה), וכן קריאה ל"לאלים נעימים, גוזרי ים[א] בני ים, יונקי שדי אשרה" (גם הם שחר ושלם). לאחר הקטעים המקדימים, מתחיל עיקר המחזה – בשׁדה אשרה ורחמי (כנראה כינוי לענת), על שפת הים, נמצאים אל ושתי נשותיו, והוא מנסה לקיים איתן יחסי מין; לאחר כמה ניסיונות וטקסים, הוא מצליח והן הרות ויולדות. הבשורה מובאת לאל: "נשות אל ילדו, מה ילדו? ילדו שחר ושלם!", ואל מצווה לערוך טקס לשמש ולכוכבים; לאחר מכן חוזר תיאור המשגל, ולאחריו הנשים סופרות את הירחים, ויולדות ביחד "אלים נעימים, גוזרי ים[א], בני ים, יונקי שדי שׂרה[ב]" – ייתכן שהדבר חשוב לאור היותן של האמהות בנות אדם, שבניגוד ל"שרה" שהיניקה אותן (כנראה אשרה) לא היו ראויות להניק את בני אל. על לוחית שנהב שנמצאה באוגרית נחרטה אלה מכונפת (המזוהה עם ענת[5]) המניקה שני בנים, והיו שקישרו בין הלוחית לסצנה בהולדת שחר ושלם.[6] מיד לאחר מכן, המבשר מוסיף שתאבונם עצום והם פוערים פיהם: "שפה לארץ, שפה לשמים, ויערבו (ייכנסו) בפיהם ציפורי שמים ודגי ים... ולא ישבעו". אל קורא קריאות צער, ומצוה לשאתם ולהניחם במדבר קדש, "שם יגרגרו לאבנים ולעצים, שבע שנים תמימות, שמונה תקופות־עד". האלים הנעימים הולכים בשדה, משוטטים בפאת מדבר, ופוגשים נוטר במזרע[ג] וקראו לו: "הוי נוטר, נוטר, פתח!"; הוא פותח "פרץ בעדם", והם נכנסים. הם מבקשים ממנו לחם לאכול ויין לשתות, והוא עונה כי יש לחם ויין. סוף הלוח לא שרד, אך נראה שתם סבלם והם התקבלו בחזרה בקרב האלים.[7]

בלוחות אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, הדמות המרכזית "אם פחל" קוראת לאמה, הדמות המרכזית השנייה, שמש, להוביל קול אל אלים שונים במעונותיהם, כדי להודיעם לחש קסם נגד נשיכת נחשים. לכל קריאה לאל מוקדש קטע ביצירה, כאשר ההבדל בין הקטעים הוא רק בשם האל ומעונו; לשחר ושלם, יחד, מוקדש הקטע העשירי מבין קטעים אלה, ומעונם הנזכר בלוח הוא "שממ" (השמים).[8] בלוח הממשיך את הלוח הזה, בשל ערפל שכיסה את הארץ גברה "חמה" (ארס), ובין האלים הרבים שנזכרו (רובם בזוגות) כאוספי ה"חמה" מוזכרים שוב שחר ושלם.[9]

עדויות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שחר ושלם" מופיעים ברשימת אלים בלוח שתוכנו תפילה או תרגיל כתיבה.[10]

שם האל שלם מופיע כנראה כרכיב תיאופורי בכתבי אוגרית בשמות 𐎛𐎍𐎌𐎍𐎎 (אִלשלם),[11] 𐎁𐎓𐎍𐎌𐎍𐎎 (בעלשלם), ו־𐎕𐎄𐎖𐎌𐎍𐎎 (צדקשלם),[12] וכן בשמות התאופוריים הפיניקיים 𐤉𐤊𐤍𐤔𐤋𐤌 (יכנשלם), 𐤁𐤕𐤔𐤋𐤌 (בת־שלם) ו־𐤔𐤋𐤌𐤋𐤇𐤉 (שלמלחי).[13][14][15]

מקור השם "ירושלים", או במקור "ירושלם" (שם המתועד עוד בכתבי המארות מהמאה ה־19 לפנה"ס), הוא 'ירה-שלם' כלומר: "[העיר ש]יסד שלם", או "העיר שהורתה (נולדה מזרעו של) שלם".[2][16] ייתכן אף שהיישוב bît dšulmāni הוא ירושלים עצמה.[15] כמה שמות מקראיים, במיוחד השמות שלמה ואבשלום (ככל הנראה במקור "אבי־שלום"), בני דוד שישב בירושלים, עשויים גם הם להיות קשורים לאל שלם.[2][17] בספר בראשית (י"ד, י"ח) מתואר מלכיצדק כמלך העיר שלם וככהן לאל עליון (אביו של שלם במיתולוגיה האוגריתית), וזה מחזק את הקשר בין השם "ירושלם" לשם האלוהות שלם.[2]

הוצע אף שהמזבח של גדעון שנקרא "יהוה שלום" (שופטים, ו', כ"ג–כ"ד) הוא למעשה מוקדש ליהוה ולשלם.[18]


ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 במקור: "אַגזרימ"; זה הוא כינוי לשחר ושלם, ומשמעותו אולי "השוטפים עלי ים" ואולי "גוזרי הים" (בקידומת אַ' להפלגה, כמו בכינוי "אַלאִין" לבעל),[3]
  2. ^ במקור: "שת", וזאת במקום "אַתֿרת" (אשרה) בפעם הקודמת שרצף הכינויים הזה הופיע בלוח. "שת" באוגריתית הוא, כנראה, "גבירה".[4]
  3. ^ שדה זרוע, ראו ישעיהו, י"ט, ז'

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 265, 267, 326
  2. ^ 1 2 3 4 H. B. Huffmon, "SHALEM שׁלם", in: K. van der Toorn, B. Becking, P. W. van der Horst (eds.), Dictionary Of Deities And Demons In The Bible, Brill, 1999, p. 756
  3. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 376, 415
  4. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 115, 420, וראו גם Stephanie Lynn Budin, "Phallic Fertility in the Ancient Near East and Egypt", in: Nick Hopwood, Rebecca Flemming, Lauren Kassell (eds.), Reproduction: Antiquity to the Present Day, Cambridge University Press, 2018, pp. 35–36, doi:10.1017/9781107705647.006
  5. ^ שמואל אפרים ליונשטם, שמואל אחיטוב, אנציקלופדיה מקראית ו', מוסד ביאליק, 1981, עמ' 315, ערך "ענת"
  6. ^ Jacqueline Gachet-Bizollon, Le panneau de lit en ivoire de la Cour III du Palais Royal d'Ougarit, Syria 78, 2001, עמ' 36 doi: 10.3406/syria.2001.7698‏, JSTOR 4199378
  7. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 401–411
  8. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 682-690 – לוח UT 607
  9. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 699, 703 – לוח UT 608
  10. ^ KTU2 1.123
  11. ^ KTU2 3.8, 4.382
  12. ^ Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook, Pontifical Biblical Institute, 1965, עמ' 516
  13. ^ KAI 32; CIS I 13; M. Lidzbarski, Handbuch der nordsemitischen Epigraphik, Weimar, 1898, S. 433
  14. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 71
  15. ^ 1 2 Frank L. Benz, Personal Names in the Phoenician and Punic Inscriptions, Gregorian Biblical BookShop, 1972, עמ' 418
  16. ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 153
  17. ^ John Gray, The Desert God ʿAṮTR in the Literature and Religion of Canaan, Journal of Near Eastern Studies 8, 1949, עמ' 72–83
  18. ^ H. B. Huffmon, "SHALEM שׁלם", in: K. van der Toorn, B. Becking, P. W. van der Horst (eds.), Dictionary Of Deities And Demons In The Bible, Brill, 1999, p. 757
ערך טוב
אלים במיתולוגיה הכנענית
מפחרת האלים אל (אל קונה ארץ) • אשרה • בעל־הדֻּ/הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד • רפאים בעל
אתרים מקודשים מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול
ספרוּת שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן
פולחן במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב