שלמה אלישיב

הרב שלמה אלישיב

שלמה אלישיב, "בעל הלשם"
לידה	5 בינואר 1841 י"ב בטבת ה'תר"א האימפריה הרוסית זאגר, האימפריה הרוסית
פטירה	13 במרץ 1926 (בגיל 85) כ"ז באדר ה'תרפ"ו פלשתינה (א"י) ירושלים, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ליטא
תקופת הפעילות	? – 13 במרץ 1926
השתייכות	מקובלים
תחומי עיסוק	קבלה
תלמידיו	הרב אהרן שלמה מהריל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב אריה לוין והרב משה יעקב רביקוב.
חיבוריו	לשם שבו ואחלמה

הרב שלמה אלישיב (במקור: עליאשאוו; י"ב בטבת ה'תר"א, 5 בינואר 1841 – כ"ז באדר ה'תרפ"ו, 13 במרץ 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בעל ספרי ה"לשם שבו ואחלמה", על שמם הוא מכונה גם בעל הלשם. סבו של הרב יוסף שלום אלישיב.

קורות חיים

נולד בזאגר (Żagory) בליטא לרבי חיים חייקל ולסתירה גיטא. למד אצל אביו ואצל רבי גרשון תנחום ממינסק וכן בישיבת טלז. בעת מגוריו בטלז למד קבלה גם מרב המקום, הרב יוסף רייזין^[1]. הוא למד בחברותא עם הרבנים מאיר אטלס וצבי יהודה רבינוביץ' תאומים. כאשר כיהן הראי"ה קוק כרבה של העיירה זיימל, הוא למד איתו כתלמיד חבר. כמו כן היה מורו של בן עירו, הרב אהרן שלמה מהריל. בשנים שלפני עלייתו ארצה, גר בבית חתנו, אברהם, רב הכפר הומל. עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרפ"ד והתיישב בירושלים.

יחד עם חתנו הקים את בית המדרש "תפארת בחורים".

משפחתו

היה נשוי לבת שבע-אסתר, בתו של הרב דוד פיין משיאוליאי.

• בנו, יצחק
• בתו, הינדא נישאה לרב מרדכי פרבר משאוולי
• בתו, חיה מושא נישאה לרב אברהם לוינסון, שאימץ את שם המשפחה של חותנו בעת עלייתם לארץ (בנם הוא הרב יוסף שלום אלישיב)
• בתו שרה לאה נישאה לרב שלום צבי קרומינסקי, רב בויגאווה ובסוף ימיו בחיפה.

ספריו והגותו

בספריו שנקראו בשם כולל "לשם שבו ואחלמה"^[2] הוא מבאר ומרחיב את שיטת האר"י בקבלה, ומתפלמס עם שיטותיהם של מקובלים אחרים. הספר כלל ארבעה חלקים עיקריים (לפי סדר הדפסתם):

1. ספר הקדו"ש: הקדמות ושערים - "לכל מי שחשקה נפשו לכנוס בהיכלי הקודש פנימה..."^[3]
2. ספר הדע"ה: הוא דרושי עולם התוהו - "סוד המלכין קדמאין... ומדרגות מצב העולמות שקודם החטא ושינויים אשר על ידי החטא"^[4]
3. לשם שבו ואחלמה, חלק הכללים - "בסוד אריגת העולמות והשתשלותם מהעולם היותר עליון אשר ברום מעלה עד סוף כלל העולמות..."^[5]
4. לשם שבו ואחלמה, חלק הביאורים - פירוש על עץ חיים (ספר) של רבי חיים ויטאל

לאחר פטירתו נדפס ספר "גליוני לשם שבו ואחלמה", מגיליונות שכתב בשולי ספריו, וכן "נגלות לשם שבו ואחלמה" המלקט מתוך ספריו את העניינים השייכים לחלק הנגלה שבתורה. ר' אריה לוין כתב את ההקדמה לספר זה. נותרו עדיין בכתבי יד ביאורו על ספר היצירה, וביאור על ספרא דצניעותא וכן על ספר התמונה^[6].

הרב אלישיב היה תומך של שיטת הגר"א בקבלה שדגלה בהיצמדות למקורות התלמודיים.^{[דרושה הבהרה]} באחד מספריו כתב ה"לשם" נגד שיטותיהם בקבלה של הרמח"ל ושל הבעל שם טוב^[7] ואף התפלמס עם הרב קוק בעניין^[8]. עם זאת במקום אחר^[9] נראה שחזר בו מלייחס לרמח"ל את הדברים.

לקריאה נוספת

• הרב שריה דבליצקי, ארי במסתרים
• אור יקרות: תולדות חייו של רבי שלמה עליאשוב וקשריו עם הראי"ה קוק, הוצאת "אור האורות"
• משה דוד צ'צ'יק, קונטרס "ארי במסתרים", בתוך כתב העת ישורון

קישורים חיצוניים

אודות

• הרב אריה לוין, תולדות מחבר ספרי לשם שבו ואחלמה - ר' שלמה עליאשאוו זצוק"ל, באתר אוצר החכמה
• יאיר פרבר, גלות התורה: בין הרב אלישוב בעל הלשם למסורת תלמידי הגר"א, דעת, 76, ה'תשע"ד, עמ' 111-128, באתר JSTOR
• ארז פלג, עוד על פולמוסו של ר' שלמה אלישיב נגד "המקובלים שבדורנו", דעת, 79-80, ה'תשע"ה, עמ' 183-203, באתר JSTOR
• 'אלישוב, ר' שלמה ב"ר חיים־חייקל („המקובל משאוולי”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, ה'תשכ"ז, עמ' 29 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1227)
• אליעזר באומגרטן, היסטוריה והיסטוריוסופיה במשנתו של ר' שלמה אלישיב
• אביעד ברטוב, את מי תקף בעל ה'לשם'? על פולמוס פרשנות הקבלה, דף קשר ישיבת הר עציון 1150 (כי תצא ה'תשס"ח)
• כרטיס קבר באתר הר הזיתים
• רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, באתר תולדות ושורשים

ספרו "לשם שבו ואלחמה"

• ספר הקדמות ושערים (הקדו"ש), באתר HebrewBooks
• ספר הדע"ה - חלק א', באתר היברובוקס חלק ב', באתר היברובוקס
• ספר הכללים - חלק א', באתר היברובוקס
• חלקי הביאורים וחלקי הדרושים - חלק ב', באתר היברובוקס
• שיעורי וידאו בספריו ראו כאן.
• שלמה בן חיים חייקל אלישיב (1841-1926), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. דב אליאך, "הגאון", חלק א', עמוד 49, הערה 51
2. ישנם כמה טעמים לבחירה בצירוף 'לשם שבו ואחלמה' לשמות הספרים: 1. המילה 'לשם', מזכירה את שם המחבר, שלמה. 2. כפי שהודגש בשערי הספרים, האותיות השניות בכל מילה, יוצרות את ראשי התיבות שב"ח, שאלו גם ראשי התיבות של המחבר, שלמה בן חיים. 3. בסוף הקדמת המחבר, הרב אלישיב מזכיר את יחוסו לרבי שמשון מאוסטרופולי. הרב בצלאל נאור, בספרו מחול לצדיקים עמוד קצח הערה 153, משער שהרב אלישיב רומז בשם ספרו לייחוס זה. שמשון הגיבור היה משבט דן, ולכן קרא רבי שמשון מאסטרופולי לספריו 'דן ידין' ו'מחנה דן'. ובאבני החושן, לשם היא אבנו של שבט דן. 4. הרב נאור (שם) מביא השערה של הרב נתן קמנצקי, שהמילה 'אחלמה' רומזת לפטרון שמימן את הדפסת הספר, ר' עובדיה (אמיל) לחמן.
3. מתוך הקדמתו לספר
4. מתוך ההקדמה
5. מהקדמתו להקדו"ש
6. עצתו אמונה, תולדות בעל הלשם מאת הרב אריה לוין, עמ' 45
7. ספר הדע"ה, חלק א, דרוש ה, סימן ז, אות ח
8. הרב יוסף לייב זוסמן, כט' חשון תש"נ, מכתב לרב נריה זצ"ל, מכתבים לתולדות מרן הראי"ה, עמ' 31
9. חלק הביאורים, חלק א, דרושי עיגולים ויושר, הקדמה לענף ב, אות ב