שלמה שרף

שלמה שרף
מידע אישי
לידה 1 בינואר 1943 (בן 81)
ביסק, סיביר, ברית המועצות
מועדוני נוער
הפועל כפר סבא
מועדונים מקצועיים כשחקן
מועדונים
הפועל כפר סבא
קבוצות כמאמן
1973–1976
1976–1978
1978–1980
1980–1983
1983–1987
1990–1992
1992–2000
2000
2000 		הפועל כפר סבא
הפועל יהוד
הפועל כפר סבא
בני יהודה
מכבי חיפה
מכבי חיפה
נבחרת ישראל
מכבי תל אביב
הפועל באר שבע

שְׁלֹמֹה שָׁרְף (נולד ב-1 בינואר 1943) הוא מאמן כדורגל ישראלי ופרשן ספורט. כיהן במהלך רוב שנות ה-90 של המאה ה-20 כמאמן נבחרת ישראל, ונחשב לאחד ממאמניה המצליחים ביותר של מכבי חיפה. בצעירותו היה כדורגלן בהפועל כפר סבא.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרף נולד בעיר ביסק, סיביר שבברית המועצות (כיום שייך לרוסיה) למשפחה ניצולת שואה ממוצא פולני שגורשה לשם במהלך מלחמת העולם השנייה.[1] עלה לישראל ב-1949 ולאחר ששהה שנה במחנה עולים בפרדס חנה, עבר לשיכון ותיקים בכפר סבא.[2][3]

שרף החל לשחק כדורגל בקבוצת הפועל כפר סבא, ובין השנים 1961–1974 אימן במחלקת הנוער של הפועל כפר סבא, במקביל להיותו שחקן פעיל במועדון.[4]

בשנת 1974 מונה למאמן הקבוצה הבוגרת של הפועל כפר סבא, אותה הוביל לזכייה ראשונה בגביע המדינה בשנת 1975. לאחר מכן אימן את קבוצת הפועל יהוד במשך שנתיים, וכשחזר להפועל כפר סבא זכה עמה בגביע נוסף בשנת 1980. לאחר מכן החל לאמן בקבוצת בני יהודה תל אביב, עמה זכה בגביע המדינה בשנת 1981.

מכבי חיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצת הדרך הגדולה שלו הייתה כאשר החל ב-1983 לאמן את מכבי חיפה, עד אז קבוצה חסרת יומרות שמטרתה העיקרית הייתה הצגת כדורגל התקפי ואטרקטיבי. שרף הפיח רוח ניצחון באוסף הכישרונות של חיפה ובנה קבוצה התקפית המבוססת על ארבעה חלוצים, ביניהם רוני רוזנטל וזאהי ארמלי. בסוף עונת 1983/1984 זכתה חיפה באליפות ראשונה היסטורית. שנה אחר כך, תחת הדרכתו, זכתה הקבוצה באליפות שנייה.

ב־1990 חזר שרף לאמן את מכבי חיפה וזכה עימה בדאבל בעונת 1990/1991. בנוסף לזכייה בדאבל בנה שרף חוליית קישור משובחת המבוססת על ראובן עטר ושני כישרונות צעירים: אייל ברקוביץ' וטל בנין. למרות הסכסוכים המתוקשרים שהיו בין שרף לברקוביץ' הצעיר, בהמשך נעשו השניים חברים, וברקוביץ' הפך לאחד התומכים הגדולים של שרף.

נבחרת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחתו במכבי חיפה מונה שרף כמאמן נבחרת ישראל בכדורגל והדריך אותה במהלך השנים 1992 עד 2000. בתקופתו חלה התקדמות בהופעותיה של הנבחרת באירופה אך היא נכשלה בכל ניסיונותיה להעפיל לטורניר כלשהו.

הישגיו העיקריים בנבחרת היו הניצחון הגדול 2:3 על נבחרת צרפת ב־1993 בפארק דה פראנס והניצחון הגדול 0:5 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן ב־1999. בשנתו האחרונה בתפקיד הגיעה הנבחרת למשחקי ההצלבה של מוקדמות יורו 2000, הישג השיא שלה מאז החלה להתמודד במסגרת האירופית בתחילת שנות התשעים. עם זאת, במשחקי ההצלבה הפסידה נבחרת ישראל לנבחרת דנמרק 5:0 ו-3:0, ושרף הוחלף במאמן הדני ריצ'רד מולר נילסן.

בספרו של שאול אייזנברג, "סדום ועמורה", האשים הכותב את שרף בכך שהוא זה שהזמין נערות ליווי לחדרו ערב המשחק מול דנמרק, במה שהיה ידוע לציבור מאוחר יותר כ"פרשת נערות הליווי".[5]

לאחר הנבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזב את הנבחרת מונה שרף למאמן מכבי תל אביב בעונת 2000/2001 אך פוטר כעבור שני משחקי ליגה בעקבות סכסוך עם כוכב הקבוצה אבי נמני. לאחר שעזב את הקבוצה מונה שרף למאמן הפועל באר שבע, ששיחקה באותה עת בליגה הלאומית, אולם התפטר מתפקידו לאחר משחק אחד בלבד, עקב חילוקי דעות בינו לבין הנהלת הקבוצה.

קריירה כפרשן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שהפסיק לאמן שרף משמש כפרשן בתקשורת הספורט. במהלך הקריירה של שרף כפרשן, היה ידוע בישירותו הרבה ובאמירותיו הבוטות, שלעיתים גרמו לו להיקלע לסכסוכים ולמריבות.[6] בין השאר, הוא הסתכסך עם אברהם גרנט, אלי אוחנה, אבי רצון ואבי נימני (אם כי עם רובם השלים מאוחר יותר, ואפילו השתתף בתוכניתו של רצון, "בטריבונה", ששודרה בערוץ 10). כמו כן, זכור שרף בגין ההתבטאות שלו "לפי איך שהוא נראה, הייתי שם אותו בתוך כלוב ושולח אותו חזרה לניגריה" כשנשאל לגבי איבזיטו אוגבונה, חלוצה הניגרי של הפועל תל אביב, אשר סימן באיום כלפיו לאחר אחד משעריו.

כיום שרף משמש כפרשן ספורט עבור כלי תקשורת שונים, בהם ערוץ הספורט ועיתון ישראל היום, ומשמש כחבר-פאנל בתוכנית "יציע העיתונות" בערוץ הספורט. שרף הוא גם מנהל העל של קבוצות הנוער בקבוצת בית"ר נס טוברוק. טענות רבות נשמעו לגבי תפקידו כפרשן, על כך שהוא מרבה לפרגן למקורביו – כמו יצחק שום בתפקידו כמאמן, או שהפגין סלחנות יתר בנוגע לתפקודו של שלומי ארבייטמן ממכבי חיפה, אשר גדל בטוברוק. לעומת זאת, שרף – על פי הטענות – נוקב הרבה יותר כשמדובר באנשים שיש לו כלפיהם משקעים אישיים, כדוגמת הבעלים לשעבר של מכבי תל אביב, לוני הרציקוביץ', ומאמן נבחרת ישראל לשעבר, אברהם גרנט.[7][6] זכור במיוחד הסיקור של שרף כפרשן ב"יציע העיתונות" וככותב טור ב"ידיעות אחרונות", כשכינה את גרנט – למשל – "אלוף האיים", כינוי סרקסטי על העובדה שבכל קמפיין מוקדמות מונדיאל 2006 ניצח רק את הנבחרות החלשות יחסית, של קפריסין ואיי פארו.

במהלך משחקי יורו 2012 עבד שרף כפרשן הראשי של עיתון "ישראל היום" לסיקור משחקי התחרות. במהלך הסיבוב הראשון השעה את עצמו שרף מהעיתון לאחר שכתב טור פרשנות למשחק בין גרמניה לפורטוגל, אף ששהה בעת שידור המשחק בהופעה של שלמה ארצי, והוכח על כן שלא צפה במשחק. בעקבות הדיווח אודותיו הודיע שרף שהוא משעה את עצמו עד תום משחקי היורו.[8]

באוקטובר 2020 הושעה מתפקידו כפרשן בערוץ הספורט, לאחר שקרא בשידור לכדורגלן זר כהה עור מפנמה ששיחק בקבוצה אותה סיקר: "אגואיסט, הייתי שולח אותו הביתה לפנמה שילך לאכול בננות".[9] בינואר 2021 הוחזר שרף לעמדת הפרשן בערוץ.

תארים כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפועל כפר סבא
בני יהודה תל אביב
מכבי חיפה

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרף מתגורר במושב גן חיים. הוא אלמן, ואב לשלושה ילדים.[10][3] לשרף קשרים משפחתיים למאמן הכדורגל יובל נעים שהוא גיס של בתו של שרף.

שרף ידוע כאוהד מסור של הפועל כפר סבא ומגיע לרבים ממשחקיה. בשנת 2012, אף עלתה האפשרות כי שרף ויצחק שום ירכשו יחדיו את הקבוצה.[11]

בשנת 2015 השתתף ב"עונת ה-VIP" של התוכנית "מאסטר שף".[12]

נכדתו, מאי נעים, נרצחה בטבח המסיבה ברעים ב-7 באוקטובר 2023.[13] נכד נוסף טל נעים הוא כדורגלן המשחק במכבי הרצליה מהליגה הלאומית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: שלמה שרף
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלמה שרף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יניב טוכמן‏, אבא נופף בדגל ישראל ואמר לי בדמעות: "חזרתי לכאן איתך, ניצחתי אותם", באתר וואלה, 20 באפריל 2019
  2. ^ רון עמיקם‏, מאסטר שרף, באתר וואלה, 31 בדצמבר 2022
  3. ^ 1 2 אביעד פוהורילס, "אייל ברקוביץ' צריך להיות מאמן הנבחרת", באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2020
  4. ^ אתר למנויים בלבד רז שכניק, "לא חליתי בקורונה לבד אלא עם 11 בני משפחתי. היו לי כאבי ראש איומים. בגיל 77 יש לי נוגדנים ומקווה שאני לא יכול להידבק שוב", באתר "ידיעות אחרונות", 19 באוגוסט 2020
  5. ^ שאול אייזנברג, ‏שתי נערות ליווי מול מח"ט גבעתי אחד, באתר ‏מאקו‏, 29 במרץ 2009
  6. ^ 1 2 ערן נבון, שלמה שרף בראיון אינטימי, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2012
  7. ^ יניב טוכמן, שלמה שרף חוגג 70: "הגשמתי את כל החלומות", באתר nrg‏, 1 בינואר 2013
  8. ^ מיה מנע, בגלל שלמה ארצי: שרף הושעה מ"ישראל היום", באתר nrg, ב-11 ביוני 2012
  9. ^ בן גולדפריינד, ‏שלמה שרף באמירה גזענית בשידור: קרא לשחקן שחום "שיילך לאכול בננות, באתר ‏מאקו‏, 31 באוקטובר 2020
  10. ^ ערן נבון, מאסטר שרף, באתר ישראל היום, 27 במרץ 2015
  11. ^ אופירה אסייג, ‏שרף ושום במשא ומתן לרכישתה של הפועל כפ"ס, באתר ONE‏, 18 במאי 2012
  12. ^ מוטי דה פיצ'וטו, ‏"עברנו אסון. זה אכזרי. זו הייתה תקופה קשה מאוד ואנחנו עדיין עוברים תקופה קשה מאוד. אבל החיים יותר חזקים ואנחנו צריכים להמשיך לחיות", באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2015
  13. ^ יניב טוכמן‏, "סבא לא צריך לקבור את נכדתו. הממשלה הרסה את המדינה", באתר וואלה, 19 באוקטובר 2023


מאמני הקבוצה הזוכה באליפות ישראל בכדורגל
1950: בית הלוי • 1952: בית הלוי • 1954: בית הלוי • 1955: וארון • 1956: בית הלוי • 1957: יאזבנצ'יק • 1958: טסלר • 1959: גיבונס • 1960: גיבונס • 1961: מולנר • 1962: יובנוביץ' • 1963: יובנוביץ' • 1964: שוייצר • 1965: שניאור • 1966: שוייצר • 1968: חליבנר • 1969: רוזנבוים • 1970: שוייצר • 1971: שוייצר • 1972: שניאור • 1973: שפיגל • 1974: רדלר • 1975: לבקוביץ' • 1976: לבקוביץ' • 1977: גרונדמן • 1978: פרלמן • 1979: ניסים בכר • 1980: גרונדמן • 1981: שוייצר • 1982: קשטן • 1983: שפיגלר • 1984: שרף • 1985: שרף • 1986: שוייצר • 1987: קשטן • 1988: שניאור • 1989: לבקוביץ' • 1990: שפיגל • 1991: שרף • 1992: גרנט • 1993: קשטן • 1994: שפיגל • 1995: גרנט • 1996: קשטן • 1997: אלי כהן (השריף) • 1998: קשטן • 1999: גוטמן • 2000: קשטן • 2001: גרנט • 2002: גרנט • 2003: קלינגר • 2004: רוני לוי • 2005: רוני לוי • 2006: רוני לוי • 2007: מזרחי • 2008: שום • 2009: אלישע לוי • 2010: גוטמן • 2011: אלישע לוי • 2012: בן שמעון • 2013: גארסיה • 2014: סוזה • 2015: אייסטאראן • 2016: ברק בכר • 2017: ברק בכר • 2018: ברק בכר • 2019: איביץ' • 2020: איביץ' • 2021: ברק בכר • 2022: ברק בכר • 2023: ברק בכר • 2024: קין
מאמני בני יהודה תל אביב
גלנץ (1949–1950) • סולמי (1951–1961) • שפר (1961–1962) • מרימוביץ' (1962–1963) • שפר (1963–1964) • קוך (1964) • חליבנר (1964) • גרונדמן (1964–1965) • גלקסמן (1965–1966) • גרונדמן (1966–1968) • ז. מזרחי (1968) • רדלר (1968–1969) • סטלמך (1969–1970) • גרונדמן (1970–1971) • מאליס (1971–1972) • ז. מזרחי (1972) • מור (1972–1973) • מהלל (1973–1975) • פוקס (1975–1976) • סינגל (1976–1977) • זלצר (1977–1979) • מור (1979) • בן יהונתן (1979–1980) • שרף (1980–1983) • גרונדמן (1983–1984) • קונסטנטינובסקי (1984–1985) • שניאור (1985–1987) • שווייצר (1987–1988) • בן טובים (1988) • שפיגל, נפתלי (1988–1989) • שפיגל, ר. לוי (1989–1992) • לבקוביץ', ר. לוי (1992–1993) • ר. לוי (1993–1994) • בכר (1994–1995) • פס (1995) • גרונדמן ור. לוי (1995–1997) • חדד (1997) • גרונדמן (1997–1998) • ר. לוי (1998–1999) • שפיגל (1999) • שפיגל, פייגנבוים (1999–2000) • אוחנה (2000–2001) • ר. לוי (2001) • אוחנה (2001–2003) • ג. לוי (2003) • שירזי (2003–2007) • א. כהן (2007–2008) • אסייג, שירזי (2008) • לוזון (2008–2010) • קשטן (2010–2011) • אבוקסיס (2011–2012) • קשטן (2012–2013) • אבוקסיס (2013–2015) • י. מזרחי (2015–2016) • בנדו (2016) • יחזקאל (2016–2017) • אדרי, אסייג (2017) • אבקוסיס (2017–2020) • א. לוי (2020) • ברקוביץ' (2020) • אבוקסיס (2021–2022) • אביטן (2022) • גוטמן (2022) • א. לוי (2022–2023) • פרץ (2023–)
מאמני מכבי חיפה
א. שוורץ (1946–1947) • טורנטאואר (1950–1952) • שלפנברג (1952–1954) • פוקס (1954–1956) • קיש (1956–1957) • קוך (1957–1959) • פרקש (1959–1961) • פורבס (1961–1962) • קיש (1962) • שלפנברג (1962–1963) • ספאסוב (1963–1965) • חליבנר (1965) • מנצ'ל (1965–1969) • שמילוביץ (1969–1970) • הרדי (1970–1972) פוקס (1972) • מנצ'ל (1972–1974) • וינברג (1974–1975) • שנהר (1975–1977) • ששון (1977) • הרדי (1977–1978) • קוליק (1978–1979) • שפיגלר (1979) • הרדי (1979–1982) • מנסל (1982–1983) • הרדי (1983) • שרף (1983–1987) • קשטן (1987–1988) • לבקוביץ' (1988–1990) • שרף (1990–1992) • שפיגל (1992–1998) • בריילובסקי (1998) • אוהרין (1998–1999) • בריילובסקי (1999) • אלי כהן (1999–2000) • ר. לוי (2000) • גרנט (2000–2002) • שום (2002–2003) • ר. לוי (2003–2008) • א. לוי (2008–2012) • עטר (2012) • בנדו (2012–2014) • סטנוייביץ' (2014) • בלבול (2014–2015) • ר. לוי (2015–2016) • מלנסטיין (2016–2017) • לוזון (2017) • רוטן (2018) • גוטמן (2018) • בלבול (2018–2020) • בכר (2020–2023) • דגו (2023–)
מאמני נבחרת ישראל בכדורגל
שמעון "לומק" רוטנר (1934) • אגון פולק (1938) • אגון פולק (1948–1949) • לאיוש הס (1949–1950) • ולדיסלאב סקלי (1950) • ג'רי בית הלוי (1953–1954) • ג'קי גיבונס (1956–1958) • משה וארון (1958–1959) • גיולה מאנדי (1959–1963) • ג'ורג' איינסלי (1963–1964) • יוסף מרימוביץ' (1964–1965) • מילובן צ'יריץ' (1965–1968) • עמנואל שפר (1968–1971) • אדמונד שמילוביץ' (1971–1973) • דוד שווייצר (1973–1978) • עמנואל שפר (1978–1980) • ג'ק מנסל (1980–1982) • יוסף מרימוביץ' (1982–1986) • מיליינקו מיחיץ' (1986–1988) • יצחק שניאור ויעקב גרונדמן (1988–1992) • שלמה שרף (1992–2000) • ריצ'רד נילסן (2000–2002) • אברהם גרנט (2002–2006) • דרור קשטן (2006–2010) • לואיס פרננדס (2010–2011) • אלי גוטמן (2011–2015) • אלישע לוי (2016–2017) • אנדריאס הרצוג (2018–2020) • וילי רוטנשטיינר (2020–2022) • אלון חזן (2022–2024) • רן בן שמעון (2024–)
מאמני מכבי תל אביב
גור-אריה • רוטנר • פולק (1934–1939) • נמש (1939) • וייס (1939–1941) • פולק (1941–1947) • הס (1947) • בית הלוי (1947–1952) • מכליס (1952–1953) • בית הלוי (1953–1957) • טסלר (1957–1959) • מרימוביץ' (1959–1961) • מולנר (1961–1962) • חליבנר (1962) • סטנקוביץ' (1962) •בית הלוי וסטנקוביץ' (1962–1964) • א. שפיגל (1966–1967) • ארליך (1967) • חליבנר (1967–1968) • מרימוביץ' (1968–1969) • שווייצר (1969–1970) • חליבנר (1970–1971) • שניאור (1971–1972) • מרימוביץ' (1972–1973) • שניאור (1973–1975) • גרונדמן (1975–1978) • בכר (1978–1979) • רוזן (1979–1980) • זלצר (1980–1981) • גרונדמן (1981–1982) • בכר (1982) • שווייצר (1982–1983) • שניאור (1983–1985) • שנהר (1985–1987) • ג. שפיגל ובר-נור (1987–1988) • מרימוביץ' (1988–1989) • בכר (1989–1990) • רוזן (1990–1991) • גרנט (1991–1995) • קשטן (1995–1996) • גרנט (1996–2000) • שרף (2000) • לוין (2000–2002) • קלינגר (2002–2005) • קאנן (2005–2006) • כהן (2006–2007) • לוין (2007–2008) • בן שמעון (2008) • בלבול (2008–2009) • נמני (2009–2010) • מזרחי (2010–2011) • איוניר (2011) • לוין (2011–2012) • גארסיה (2012–2013) • סוזה (2013–2014) • גארסיה (2014) • אייסטאראן (2014–2015) • יוקאנוביץ' (2015) • בוס (2016) • ארבלדזה (2016–2017) • קרויף (2017) • וידיגל (2017) • קרויף (2017–2018) • איביץ' (2018–2020) • דוניס (2020) • ואן לוון (2020–2021) • יצחקי (2021) • קרסטאיץ' (2021–2022) • איביץ' (2022–2023) • קראנקה (2023) • קין (2023–2024) • לאזטיץ' (2024–)
מאמני הפועל באר שבע
עזרן (1955–1957) • דבורין (1957–1958) • דבורין, גיבונס (1958–1959) • מור (1959–1961) • ר. שרף, מור (1961–1962) • מור (1962–1964) • מילושביץ' (1964–1965) • סטנקוביץ' (1965–1966) • מור (1966–1968) • סטפנוביץ', ליטבק (1968–1969) • מנצ'ל (1969–1970) • ליטבק (1970–1972) • פוקס (1972–1974) • לבקוביץ' (1974–1976) • פוקס, עופר (1976–1977) • עופר (1977–1979) • לבקוביץ' (1979–1980) • עופר (1980–1981) • שנהר (1981–1983) • עופר (1983–1984) • רוזן, דקל (1984–1985) • סטלמך (1985–1986) • ברגיג, בר-נור (1986–1987) • נ. בכר (1987–1988) • נ. בכר, שנהר (1988–1989) • שנהר, ח. כהן, בן דור, עופר (1989–1990) • עופר (1990–1992) • חדד (1992–1994) • שבצ'נקו (1994–1995) • שבצ'נקו, חדד, גוטמן (1995–1996) • גוטמן (1996–1997) • עופר, טבק, דקל (1997–1998) • פייגנבוים, לנדאו (1998–1999) • עופר, איוניר, לחמן (1999–2000) • לחמן, ש. שרף, דקל (2000–2001) • קדוש (2001–2003) • גוטמן (2003–2004) • גוטמן, א. כהן, קדוש (2004–2005) • לוין, בן שאנן, בלבול (2005–2006) • לנדאו (2006–2007) • בלבול, לנדאו (2007–2008) • ג. לוי (2008–2009) • עזורי, חדד (2009–2010) • קלינגר (2010–2011) • קלינגר, ג. לוי (2011–2012) • א. לוי (2012–2015) • ב. בכר (2015–2020) • אבוקסיס (2020–2021) • ר. לוי (2021–2022) • ברדה (2022–2024) • קוז'וך (2024–)