הרב שמואל רבינוביץ, 2012 | |
לידה |
4 באפריל 1970 (בן 54) כ"ז באדר ב' תש"ל ירושלים |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | ישיבת קול תורה |
מקום פעילות | ישראל |
השתייכות | חסידים |
תחומי עיסוק | הלכה, גמרא, אתיקה |
תפקידים נוספים | רב הכותל |
רבותיו | הרב שלמה זלמן אוירבך |
הרב שמואל בן ציון רבינוביץ (נולד בכ"ז באדר ב' תש"ל, 4 באפריל 1970) הוא רב הכותל והממונה על המקומות הקדושים.
נולד וגדל בירושלים, לחנקה יוטה ולדיין הרב חיים יהודה רבינוביץ, חסיד חב"ד. למד בישיבת קול תורה, שם רכש את מרבית השכלתו התורנית. שירת שירות צבאי מקוצר ברבנות הצבאית. לאחר מכן מונה לכהן כרב אזורי בדרום-מערב ירושלים. בתשנ"א התחתן עם יעל בת משה חיים בינר.
בשנת תשנ"ו מונה על ידי שר הדתות שמעון שיטרית לתפקיד הממונה על המקומות הקדושים (לא כולל הכותל המערבי)[1]. בשנת תש"ס (2000) מונה על ידי ממלא מקום שר הדתות, יוסי ביילין, לממונה על הכותל המערבי ורחבתו, בנוסף למינויו כממונה על המקומות הקדושים[2].
הרב רבינוביץ משמש כיו"ר הקרן למורשת הכותל המערבי. בנוסף הוא מכהן בתפקידים ציבוריים וייצוגיים בגופים ובארגונים שונים: היה חבר הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, חבר הוועדה לבחינת תרומת ביציות, חבר במועצה הציבורית לאיכות הסביבה, חבר בוועדה לפיקוח ורישוי הקבורה בישראל ויושב-ראש הוועדה לניהול קבר הרשב"י במירון (מונה על ידי בית המשפט העליון; כונתה "ועדת החמישה").
ב-2016 חשף תחקיר גלי צה"ל שהרב רבינוביץ לא נבחן במבחני הרבנות המקובלים של הרבנות הראשית לישראל, בתגובת לשכתו נאמר אז כי הוסמך בידי רבנים רבים, בהם הרב שלמה זלמן אוירבך וכי בשעת המינוי היה מקובל להסתפק בסמיכה זו לרבנות[3]. בשנת 2021 נחשף בחדשות 13 כי הרב רבינוביץ קיבל תעודת סמיכה לרבנות מהרב הראשי לישראל על סמך התחייבותו לעבור את מבחני הרבנות הראשית, אולם הוא נכשל בבחינות. למרות זאת, בעת שהתמודד לתפקידו כרב הכותל, ציין בפני נציבות שירות המדינה כי הוא בעל כושר לרבנות מהרבנות הראשית[4].
משפחתו היא בעלת קשרים פוליטיים ואישיים עם אנשי מפלגת העבודה, מנערותו התקרב לשמעון פרס וליוסי ביילין. הוא חיתן את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ואת חבר הכנסת גדעון סער וגאולה אבן-סער.
רבינוביץ אב לשמונה. הוא מתגורר בשכונת עזרת תורה בירושלים.
במסגרת תפקידו כממונה על הכותל והמקומות הקדושים הוא מקבל אורחים רמי-מעלה ומתלווה לנשיאים וראשי מדינות המגיעים לביקור בכותל.
בין פעולותיו:
במהלך שנות כהונתו בתפקיד ספג ביקורת משני צדי המתרס. קבוצות של חרדים קנאים טענו שהוא נוקט מדיניות המובילה לדעתם לחוסר צניעות בכותל, ואף לפגיעה במקומות הקדושים. חרדים קנאים, המכונים "סיקריקים", איימו עליו מספר פעמים[8], ואף תקפו אותו. מנגד, ספג ביקורת מחברי היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית על "השליטה החרדית" בכותל, כלשונם. לטענתם, בכך שאינו מאפשר להם לקיים תפילות בכותל כרצונם הוא גורם לפגיעה בחופש הדת שלהם.
בעקבות אסון הר מירון, העיד בועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון. ב-30 באוגוסט 2022 שלחה הוועדה אזהרה אישית לרב רבינוביץ כי הוא עשוי להיפגע מתוצאות החקירה[9]. אך במסקנות הוועדה, ב-6 במרץ 2024 קבעה הוועדה, כי בשים לב למכלול הנסיבות שבהן פעל, ולפעולות שנקט לשיפור המצב, ובהתאם לגישה שבמקום שבו נותר ספק ממשי בעניין שעלול להוביל לפגיעה בלתי מוצדקת במוזהר יפעל הספק לטובתו, החליטה הוועדה שלא להטיל עליו אחריות אישית. יחד עם זאת קבעה הוועדה כי "הרב רבינוביץ לא עשה די כדי להבטיח ניהול ראוי"[10].
הקודם: מאיר יהודה גץ |
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים | הבא: - |