שמחה בונים מפשיסחה

רבי שמחה בונים בונהרד מפשיסחה

לידה	1765 ה'תקכ"ה או ה'תקכ"ז וודז'יסלאב, פולין
פטירה	4 בספטמבר 1827 (בגיל 62 בערך) י"ב באלול ה'תקפ"ז פשיסחה, רפובליקת פולין
מקום קבורה	פשיסחה
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי
מקום מגורים	העיירה פשיסחה שבפולין
תקופת הפעילות	? – 4 בספטמבר 1827
רבותיו	רבי מרדכי בנעט, רבי ירמיהו רוזנבוים, רבי משה לייב מסאסוב, רבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין"), רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש")
חיבוריו	"קול שמחה"
בת זוג	רבקה
אב	צבי הירש מווידיסלאב
צאצאים	רבי אברהם משה מפשיסחה, בילא בונהרד, ליבא בונהרד
אדמו"ר פשיסחה ה־השני תקע"ד–תקפ"ז → רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש") בנו רבי אברהם משה מפשיסחה, תלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק ←
חתימה

קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין

רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.

קורות חייו

נולד להמגיד רבי צבי הירש בוודז'יסלאב שבפולין מחבר ספרי הדרושים "ארץ צבי" ו"עשרה למאה". אמו שרה בת הרב בצלאל מז'ולקווה הייתה נצר לרבי יואל סירקיש (הב"ח)^[1]. רבי שמחה בונים למד בישיבתו של רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג^[2] ובישיבתו של רבי ירמיהו רוזנבוים ממטרסדורף. על ידי המגיד מקוז'ניץ התקרב לבית הנגיד ר' דוב ואשתו תמר'ל ברגסון והיה מנהל חשבונות וממונה על מסחר היערות, לאחר זמן השתלם ברוקחות, למד שפות אירופיות ומדעים ופתח בית מרקחת בעיר פשיסחא^[3].

נישא לרבקה בת ר' משה אורברגר (אורווערגער) מבנדין. לאחר חתונתו התקרב לחסידות, נסע לרבי משה לייב מסאסוב ולרבי ישראל מקוז'ניץ, ואחר כך נעשה תלמידו של החוזה מלובלין. החוזה קירבו למרות מלבושיו הקצרים ועיסוקיו השונים, ואף קראו "חכם"^[4]. נסע תקופה אל הצדיק ר' פישל מסטריקוב (מתלמידי המגיד ממזריטש)^[5]

למד אצל היהודי הקדוש ומילא את מקומו משנת תקע"ד. העמיק ושכלל את שיטת פשיסחה. בתקופתו התרבו התלמידים בבית מדרשה של פשיסחה, ומאידך גברה ההתנגדות לשיטה זו, עד לפיוס שנערך בעת החתונה הגדולה באוסטילא^[6]. שם העיד בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל בפני ראש וזקן האדמו"רים בפולין וגליציה, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ה"אוהב ישראל", שאביו אמר שרבי בונים הוא נקודת לבו. לעת זקנותו נעשה עיוור, וגם אז הוא זיהה אנשים. מסופר שכשבא אליו לראשונה רבי שלמה מרדומסק והושיט לו את ידו, אמר עליו רבי בונם "זה יש לו חכמת שלמה בקרבו".

רבי שמחה בונים נפטר בי"ב באלול ה'תקפ"ז ונקבר בעיירה פשיסחה. ליקוטי תורתו בספר "קול שמחה" ו"קול מבשר".

אחר פטירתו קיבלו עליהם רוב החסידים ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק^[7][8], אחרים ובראשם רבי יצחק מוורקא העדיפו את בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה (חתנו של הרב שמואל רפאל'ס חתנו של היהודי הקדוש), אולם הוא לא האריך ימים ונפטר שנתיים אחרי אביו.

אשתו רבקה (תקל"ז - י"ד בסיוון תרי"ח) הייתה נחשבת לדמות רבנית בעירה. הבחורים היו נוהגים לעלות אליה מדי שבת להיבחן על לימודיהם במשך השבוע^[9].

בתו ליבא התחתנה עם בנו של רבי שרגא פייבל דנציגר אבי הרבי הזקן מאלכסנדר, אך לא היו להם ילדים. בתו של בונים ביילה נישאה לרב אלימלך אוסטרייכר ונולד להם בן אחד, הרב יצחק שמחה בונים אוסטרייכר מראדום. בנו, צבי אוסטרייכר, היה אב בית הדין של ליפסק.

תלמידיו

• רבי מנחם מנדל מקוצק - ממשיך דרכו.
• רבי יצחק מוורקה - ממשיך דרכו.
• רבי יעקב אריה מרדזימין בעל "בכורי אביב" ו"דברי אביב"
• רבי שרגא פייבל מגריצה, אביו של רבי יחיאל מייסד חסידות אלכסנדר
• רבי יצחק מאיר אלתר בעל ה"חידושי הרי"ם", ומייסד חסידות גור.
• רבי חנוך העניך מאלכסנדר
• רבי אלכסנדר זושא מפלוצק
• רבי מרדכי יוסף ליינר בעל "מי השילוח"
• רבי שמואל משינאווא מח"ס רמתיים צופים
• רבי מאיר קוואלער.
• רבי הירש'לי מאפטשנע (דישקיס) חותנו של רבי דוד מקוצק.

לקריאה נוספת

• צבי מאיר רבינוביץ, רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו, תל אביב: תבונה בסיוע מוסד הרב קוק, תש"ה.
• מנחם יהודה בוים, הרבי רבי בונם מפשיסחא, בני ברק, תשנ"ז.
• הרב ישראל דנדרוביץ, ויכוח נוקב בבית מדרשה של פשיסחא; הסברים מנוגדים בפתגמו של הר"ב מפשיסחא על מעשה יהודה, בתוך: קובץ היכל הבעש"ט, גיליון כד, תשרי תשס"ט, עמ': נג-עב.
• בנימין בראון, 'Individualism, truth and the repudiation of magic as the tsadik's prerogative - Pshiskhe-like Elements in the Theology of Rabbi Menahem Mendel of Kosov'
• זאב קיציס, המורים הגדולים של החסידות, ידיעות ספרים 2023, עמ' 258–283

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמחה בונים מפשיסחה בוויקישיתוף

• רשימת מאמרים על שמחה בונים מפשיסחה באתר רמב"י
• שמחה בונים מפשיסחה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• חיים ישכר גראס, "שערי שמחה" - על רבי שמחה בונים מפשיסחה, בתוך: חדות שמחה, ורשא, תר״צ, באתר היברובוקס
• יקותיאל אריה קאמעלהאר, הרה"ק מוה"ר שמחה בונם מפשיסחא, בתוך ספרו: דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' ר"ע-ר"פ
• דלי"ת, שבולת הזהב, הצופה, 10 בנובמבר 1944 (עם הופעת הספר "ר' שמחה-בונם מפשיסחה: חייו ותורתו")
• רבי שמחה בונים ב"אידישע ווארט מס' 200, אתר היברובוקס (ביידיש).

ספרים

• קול שמחה, מהדורת מיסקולץ, 1940, באתר היברובוקס
• שמחת ישראל, פיעטרקוב תר"ע, באתר היברובוקס
• חדות שמחה, ווארשא תר"ץ, 1930, באתר היברובוקס
• מדרש שמחה - חלק א, ירושלים תשל"ה, 1975, באתר היברובוקס
• מדרש שמחה - חלק ב, ירושלים תשל"ה, 1975, באתר היברובוקס
• שמחה בונם בן צבי הירש (1765?-1827), מפרשיסחה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. צבי מאיר רבינוביץ', אישים ושיטות בחסידות פולין, עמ' 295
2. רמתים צופים מערכת הרבי רבי בונם מפשיסחא, אות נט. אבל מנחם יהודה בוים, הרבי רבי בונם מפשיסחא, בני ברק, תשנ"ז, עמ' לה-לו כתב שכנראה לא למד שם מעולם.
3. צבי מאיר רבינוביץ, אישים ושיטות בחסידות פולין, עמ' 299-303
4. רמתים צופים, מערכת הרבי רבי בונם מפשיסחא, אות סג
5. שיח שרפי קודש, תולדות שבח הצדיקים, רבי שמחה בונים מפשיסחא, אות ג: יהודה מנחם בוים, הרבי רבי בונם, חלק שני, עמ' שצה - שצז
6. ראו הערך "החתונה הגדולה באוסטילה", באתר המכלול.
7. צבי מאיר רבינוביץ, אישים ושיטות בחסידות פולין, עמ' 323
8. יועץ קים קדיש ראקאץ, שיח שרפי קודש, כרך ג, עמ' 10, בשם רבי יוסף לווינשטין, אב"ד סעראצק.
9. מוסף שבת המבשר פרשת בהעלותך תשע"ד, מדור "פסיפס", בשם ר' משה אהרן בוים ששמע מאחיו רבי הירש לייב שהכירה.

תקופת חייו של הרב שמחה בונים מפשיסחה על ציר הזמן
ציר הזמן