שמיעה אבסולוטית

שמיעה אבסולוטית או שמיעה מוחלטת היא היכולת לזהות גובה צליל בשמו על פי תדר הצליל בלבד, דהיינו - על פי גירוי שמיעתי בודד, ולא בהסתמך על היחס בינו לבין צלילים נתונים אחרים. שם המונח נובע מכך שהיכולת אינה תלויה ביחס בין צלילים, ולפיכך היא מוחלטת, בניגוד לשמיעה יחסית. בני אדם בעלי שמיעה אבסולוטית מסוגלים לזהות באיזה סולם מושמע קטע מוזיקלי מסוים. ברמה גבוהה יותר, הם מסוגלים להבחין אם מנגינה או צליל מסוים מכוונים לפי כיוון תזמורתי או לא (מזויפים). רוב האנשים, לעומת זאת, מסוגלים לזהות רק את היחס בין צלילי הקטע המוזיקלי ורק סטייה ביחס ביניהם תצרום באוזניהם כטעות או זיוף.

תהליך זיהוי הצליל אצל אדם בעל שמיעה אבסולוטית משול לזיהוי רמות אפור. לדוגמה, כפי שרמת אפור מסוימת מזוהה כ-50% תאורה, כך תדר מסוים מזוהה כסי במול. לעומת זאת אדם שלא ניחן ביכולת זיהוי אבסולוטית יוכל רק לזהות שההבדל בין רמת אפור אחת לשנייה הוא 10%, אך לא ידע לומר אם הוא צופה ברמות של 40% ו-50% או ברמות של 60% ו-70%.

בעלי שמיעה אבסולוטית אקטיבית (פעילה), מסוגלים לא רק לזהות צליל (שמיעה אבסולוטית פסיבית / סבילה), אלא גם להפיק בשירה את הצליל הרצוי.

הדעות חלוקות בשאלה האם שמיעה אבסולוטית טבעית היא כישרון מולד או יכולת הנרכשת בשלבי ילדות מוקדמים. מחקרים מראים ששתי התשובות הנכונות. יש שנולדו עם יכולת זו ויש שרכשו אותה על ידי אימון.^[1]

אין בהכרח מתאם בין שמיעה אבסולוטית לכישרון מוזיקלי: רבים בעלי שמיעה אבסולוטית כלל אינם עוסקים במוזיקה, ולהפך - רוב המוזיקאים המחוננים לא ניחנו בשמיעה אבסולוטית. שמיעה יחסית מפותחת ומעולה חיונית וחשובה הרבה יותר משמיעה אבסולוטית למוזיקאי מקצועי.^[1]

מעריכים שלאחד מכל 25 אנשים בקרב סטודנטים למוזיקה יש שמיעה אבסולוטית.^[2] עם זאת, תופעה זו נדירה באוכלוסייה הכללית, עם שכיחות המוערכת בין 0.01% ל-0.05%.^[3]

באוכלוסייה הכללית השכיחות של התופעה עומדת על אחד מכל 10,000 אנשים.^[4][5]

מחקרים מדעיים

היסטוריה

מחקרים על יכולת השמיעה האבסולוטית החלו, ככל הנראה, במאה ה-19 והתרכזו בהבנת התופעה ובאמצעי מדידה, היה קשה לכל גרסה של שמיעה אבסולוטית להתגבש קודם לכן מכיוון שגובה התו לא היה עקבי. לדוגמה, התו ידוע כיום כ-לה (או 'A') השתנה במסורות מוזיקליות מקומיות או לאומיות שונות בין מה שידוע היום כסול דיאז ('G sharp') וסי במול ('B flat') לפני הסטנדרטיזציה של סוף המאה ה-19. בעוד שהמונח שמיעה יחסית היה בשימוש עד סוף המאה ה-19 על ידי חוקרים בריטיים^[6] וגרמנים כאחד,^[7] יישומו לא היה אוניברסלי; מונחים אחרים כגון אוזן מוזיקלית,^[8] תודעת טון מוחלטת,^[9] או צליל חיובי^[10] שימשו גם הם ביחס ליכולת. המיומנות אינה מוזיקלית בלבד, או בלעדית לבני אדם, נמצא שגם בעלי חיים אחרים כגון, עטלפים, זאבים וציפורים שביכולתם לזהות גובה צליל באופן אבסולוטי.^{[דרוש מקור]}

הבדלים בתודעה ולא בקליטת הצליל

מבחינה פיזית ומעשית, לא קיים הבדל בין אנשים עם היכולת לאלה החסרים אותה. כלומר, לא נמצא שקיים הבדל פיזיולוגי במערכת השמיעה. ההבדל הוא, ככל הנראה, בתודעה שמפותחת בשכבת הקורטקס העליונה ואשר מאפשרת לזכור ולזהות תדרים באופן דומה לזיהוי של צבעים. שמיעה אבסולוטית היא פעולה של הכרה שמצריכה זיכרון של התדר ושמו (כגון "סי במול"), וחשיפה לטווח הצליל. שמיעה אבסולוטית עשויה להיות אנלוגית ישירות לזיהוי צבעים, פונמות (צלילי דיבור) או תפיסה קטגורית אחרת של גירויים חושיים. לדוגמה, רוב האנשים למדו לזהות ולשיים את הצבע הכחול לפי טווח התדרים של הקרינה האלקטרומגנטית הנתפסת כאור, אלו שנחשפו לתווים מוזיקליים יחד עם שמותיהם בשלב מוקדם בחייהם עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לזהות התו 'דו'^[11] למרות שפעם חשבו ששמיעה אבסולוטית היא לא יותר מאשר יכולת אנושית כללית שהביטוי שלה מוטה מאוד על ידי רמת וסוג החשיפה למוזיקה שאנשים חווים בתרבות נתונה,^[12] שמיעה אבסולוטית עשויה להיות מושפעת מווריאציות גנטיות, אולי תכונה גנטית דומיננטית אוטוזומלית .

^{[13][14][15][16][17]}

השפעה מחווית מוזיקה

נראה שחוש השמיעה האבסולוטית מושפע מחשיפה תרבותית למוזיקה, במיוחד בהיכרות עם סולם דו-מז'ור שווה-כוונון. רוב המאזינים האבסולוטים שנבדקו מבחינה זו זיהו את צלילי הדו-מז'ור בצורה מהימנה יותר, ולמעט סי, מהר יותר מחמשת צלילי הלחצנים השחורים,^[18] התואם את השכיחות הגבוהה יותר של צלילים אלו בחוויות מוזיקליות רגילות. מחקר אחד של הולנדים שאינם מוזיקאים הדגים גם הטיה לשימוש בצלילים דו-מז'ורים בדיבור רגיל, במיוחד בהברות הקשורות להדגשה.^[19]

קשר לשפה

שמיעה אבסולוטית נפוצה יותר בקרב דוברי שפות טונאליות, כמו רוב הדיאלקטים של סינית או וייטנאמית, שלעיתים קרובות תלויים בשינוי גובה הצליל כאמצעי להבחנה בין מילים שנשמעות אחרת - למשל, מנדרינית עם ארבע וריאציות טונאליות אפשריות, קנטונזית עם תשע ווייטנאמית עם שש.^[20][21] דווח כי דוברי שפות סינית-טיבטית מבטאים מילה באותו צליל מדויק (בתוך אותו רבע טון) בימים שונים; לפיכך הוצע כי תינוקות יכולים לרכוש שמיעה אבסולוטית כאשר הם לומדים לדבר בשפה טונאלית.^[22] עם זאת, המוח של דוברי השפה הטונאלית אינו מעבד באופן טבעי צליל מוזיקלי כשפה;^[23] קיימות השערות כי דוברים אלה נוטים יותר לרכוש שמיעה אבסולוטית עבור צלילים מוזיקליים כאשר הם מקבלים מאוחר יותר הכשרה מוזיקלית. רבים מדוברי השפות הטונאליות, אפילו בעלי הכשרה מוזיקלית מועטה, דווחו כי הם יכולים לשיר שיר נתון באופן עקבי ביחס לגובה הצליל. בקרב תלמידי מוזיקה ממוצא מזרח אסייתי, לאלה הדוברים שפה טונאלית באופן שוטף יש שכיחות גבוהה יותר של שמיעה אבסולוטית מאשר לאלו שאינם דוברים שפה טונאלית.^[24][25][26]

ייתכן ששפות אפריקאיות בעלות טון שטוח - כמו יורובה,^[27] עם שלוש רמות גובה, וממבילה,^[28] עם ארבע - עשויות להיות מתאימות יותר לחקור את התפקיד של גובה השמיעה האבסולוטית בדיבור מאשר הטון והקונטור של שפות מזרח אסיה.

נמצא כי דוברי שפות אירופאיות עושים שימוש תת-מודע בזיכרון טון אבסולוטי בעת דיבור.^[29]

אוכלוסיות מיוחדות

השכיחות של שמיעה אבסולוטית גבוהה יותר בקרב אלו שעיוורים מלידה כתוצאה של ONH.

לשמיעה אבסולוטית יש שכיחות גבוהה יותר בקרב אלו עם תסמונת וויליאמס^[30] ואצל אוטיסטים,^[31][32] כאשר הטענות מעריכות שלעד ל-10% מהאוטיסטים יש שמיעה אבסולוטית. שיטה לא מילולית להתאמת תווים בפסנתר הביאה למתאם של 97% ביניהם אוטיזם וגובה מוחלט, עם מתאם של 53% בצופים לא אוטיסטים.^[33] עם זאת, המחקר לא מעיד על ההפך, לפי המחקר אין הבדל בין אבסולוטים ללא אבסולוטים במדדים של מיומנויות חברתיות ותקשורתיות. בנוסף, מנת הספקטרום האוטיסטי של קבוצת האבסולוטים הייתה "הרבה מתחת לסף הקליני".^[34]

טבע לעומת טיפוח

שמיעה אבסולוטית עשויה להיות בת השגה על ידי כל אדם במהלך תקופה קריטית של התפתחות שמיעתית,^[35][36] שלאחריה אסטרטגיות הכרתיות מעדיפות עיבוד גלובלי ויחסי. תומכי תאוריית התקופה הקריטית מסכימים שהנוכחות של שמיעה אבסולוטית תלויה בלמידה, אך ישנה מחלוקת בשאלה האם אימון גורם לשמיעה אבסולוטית^{[37][38][39][40]} או שחוסר אימון גורם לתפיסה אבסולוטית להיות מוצפת על ידי תפיסה יחסית של מרווחים מוזיקליים.^[41][42]

אתר גנטי אחד או יותר יכולים להשפיע על יכולת שמיעה אבסולוטית, נטייה ללמידה של היכולת או סימון הסבירות להתרחשותה הספונטנית.^[43][44][45]

חוקרים מנסים ללמד שמיעה אבסולוטית במסגרות מעבדה כבר יותר ממאה שנה,^[46] וקורסי הכשרה מסחריים מוצעים לציבור מאז תחילת המאה ה-19.^[47] בשנת 2013, נסיינים דיווחו שגברים מבוגרים שלקחו את התרופה נגד התקפים ואלפרואט (VPA) "למדו לזהות את הגובה בצורה משמעותית יותר מאלה שלוקחים פלצבו - עדות לכך ש-VPA הקל על למידה של תקופה קריטית במוח האדם הבוגר".^[48] עם זאת, מעולם לא תועד מקרה של אדם שרכש שמיעה אבסולוטית בבגרותו,^[49] משום שכל המבוגרים שנבדקו רשמית לאחר אימון שמיעה אבסולוטית לא הצליחו להפגין רמת דיוק דומה לזו של אבסולוטים.^[50]

זיכרון צליל הקשור להקשר מוזיקלי

בעוד שלמעט מאוד אנשים יש את היכולת לתת שם לתו ללא התייחסות חיצונית, ניתן להפעיל זיכרון צלילי על ידי חשיפה חוזרת.^[51] אנשים שאינם זמרים מיומנים ישירו לעיתים קרובות שירים פופולריים במפתח הנכון,^[52] ובדרך כלל יכולים לזהות מתי נושאי טלוויזיה הועברו למפתח הלא נכון.^[53] חברי תרבות הוונדה בדרום אפריקה שרים גם שירי ילדים המוכרים להם במפתח שבו נלמדו השירים.^[54]

תופעה זו אינה קשורה ככל הנראה לאימון מוזיקלי. המיומנות עשויה להיות קשורה יותר להפקה ווקאלית של צלילים. תלמידי כינור הלומדים את שיטת סוזוקי נדרשים לשנן כל יצירה שהם לומדים בסולם קבוע ולנגן מהזיכרון על הכינור שלהם, אך הם אינם נדרשים לשיר. כאשר נבדקו, תלמידים אלו לא הצליחו לשיר את שירי סוזוקי המשוננים במפתח המקורי והקבוע.^[55]

בעיות אפשריות

מוזיקאים בעלי שמיעה אבסולוטית עשויים לחוות קשיים שאינם קיימים עבור מוזיקאים אחרים. מכיוון שמאזינים אבסולוטים מסוגלים לזהות כשמרכיב מוזיקלי הועבר מהסולם המקורי שלו, או שגובה הצליל מופק בתדר לא סטנדרטי (דיאז או במול), מוזיקאי עם שמיעה אבסולוטית עלול לחוות תחושות מצוקה כאשר הוא תופס צלילים שנחשבים להיות "לא נכונים" או לשמוע קטע מוזיקלי "בסולם הלא נכון". זה יכול לחול במיוחד על מוזיקת בארוק המוקלטת בכוונון בארוקי (בדרך כלל A = 415 הרץ לעומת 440 הרץ. כלומר, בערך חצי טון נמוך יותר מהטוניקה הסטנדרטי).^[56] מאזין אבסולוטי יכול גם להשתמש באסטרטגיות אבסולוטיות עבור משימות המבוצעות בצורה יעילה יותר עם אסטרטגיות יחסיות, כגון טרנספוזיציה^[57] או הפקת הרמוניה עבור צלילים שהתדרים שלהם אינם תואמים מזג סטנדרטי שווה.^[58] ייתכן גם שלחלק מהמוזיקאים יש עקירה של שמיעה אבסולוטית, כאשר כל התווים מוקטנים מעט או מוגדלים מעט מהגובה המתאים שלהם, כפי שהוגדר על ידי מוסכמה נתונה. זה עשוי לנבוע מלמידת שמות הגובה מכלי שהיה מכוון למוסכמה של גובה קונצרטים שונה מזו שבשימוש, למשל, A = 435 Hz (כנס האופרה של פריז של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) בניגוד לתקן המודרני האנגלו-אמריקאי A = 440 Hz. כאשר מנגנים בקבוצות עם מוזיקאים אחרים, הדבר עלול להוביל לנגינה בטונאליות מעט ישונה מזו של שאר הקבוצה.

סינסתזיה

לבעלי שמיעה אבסולוטית יש חפיפה גנטית עם סינסתזיה / אידיאסתזיה הקשורות ולא קשורות למוזיקה.^[59] בעלי סינסתזיה עשויים לשייך תווים או מפתחות מסוימים לצבעים שונים, מה שיאפשר להם לדעת מהו כל תו או מפתח. במחקר זה, כ-20% מהאנשים עם שמיעה אבסולוטית הם גם סינסתטים.

מתאמים

מתאם עם כישרון מוזיקלי

שמיעה אבסולוטית אינה תנאי מוקדם לביצוע או הלחנה מוזיקלית מיומנת. עם זאת, ישנן עדויות שמוזיקאים עם שמיעה אבסולוטית נוטים לבצע טוב יותר משימות תעתיק מוזיקליות (השליטה על גיל ההתחלה וכמות האימון המוזיקלי) בהשוואה לאלה ללא שמיעה אבסולוטית.^[60] בעבר נטען שמוזיקאים עם שמיעה אבסולוטית מבצעים ביצועים גרועים יותר מאלו ללא שמיעה אבסולוטית בזיהוי מרווחים מוזיקליים;^[61] עם זאת, ניסויים שעליהם התבססה מסקנה זו הכילו ארטיפקט, וכאשר הארטיפקט הזה הוסר, נמצאו בעלי שמיעה אבסולוטית כבעלי ביצועים טובים יותר מאנשים שאינם מחזיקים בזיהוי מרווחים מוזיקליים.^[62]

ראו גם

• פיתוח שמיעה
• שמיעה רלטיווית

קישורים חיצוניים

קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2019-10-17, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

ערכים מוקלטים נוספים

• דייב מונגר, Why Perfect Pitch isn't always perfect, מתוך האתר Cognitive Daily‏
• "הגלולה לשמיעה אבסולוטית" (אורכב 08.08.2014 בארכיון Wayback Machine) באופוס - המגזין למוזיקה קלאסית

הערות שוליים

1. פליס פזנר-מלכין ויעקב מלכין, לקסיקון האמנויות, מסדה, 1975
2. Carden, Jill; Cline, Tony (9 ביולי 2019). "Absolute pitch: Myths, evidence and relevance to music education and performance". Psychology of Music (באנגלית אמריקאית). 47 (6): 890–901. doi:10.1177/0305735619856098. ISSN 0305-7356.
3. Brown, Walter A.; Cammuso, Karen; Sachs, Henry; Winklosky, Brian; Mullane, Julie; Bernier, Raphael; Svenson, Sarah; Arin, Deborah; Rosen-Sheidley, Beth; Folstein, Susan E. (2003-04-01). "Autism-Related Language, Personality, and Cognition in People with Absolute Pitch: Results of a Preliminary Study". Journal of Autism and Developmental Disorders (באנגלית). 33 (2): 163–167. doi:10.1023/A:1022987309913. ISSN 1573-3432. PMID 12757355.
4. Jann Ingmire, Acquiring ‘perfect’ pitch may be possible for some adults, ‏2015
5. A. Bachem, Absolute Pitch, 2005 doi: 10.1121/1.1908155
6. Bosanquet, R.H.M (1876). An Elementary Treatise on Musical Intervals and Temperament. London: Macmillan and Co. p. xiv. נבדק ב-24 באוגוסט 2010.
7. von Kries, J (1892). "Über das absolute Gehör" [About the perfect pitch]. Zeitschrift für Psychologie (בגרמנית). 3: 257–79. נבדק ב-24 באוגוסט 2010. Translation by Christopher Aruffo, www.acousticlearning.com
8. Ellis, Alexander J (6 בנובמבר 1876). "On the Sensitiveness of the Ear to Pitch and Change of Pitch in Music" (PDF). Proceedings of the Musical Association. 3 (1): 1–32. doi:10.1093/jrma/3.1.1. נבדק ב-24 באוגוסט 2010.
9. Abraham, O (1907). "Das absolute Tonbewußtsein und die Musik" [Absolute tone consciousness and music]. Sammelbände der Internationalen Musikgesellschaft (בגרמנית). 8: 485–90. נבדק ב-25 באוגוסט 2010. Translation by Christopher Aruffo, www.acousticlearning.com
10. Copp, E.F. (1916). "Musical Ability". Journal of Heredity. 7 (7): 297–305. doi:10.1093/oxfordjournals.jhered.a110728.
11. Takeuchi, A. H.; Hulse, S. H. (1993). "Absolute pitch". Psychological Bulletin. 113 (2): 345–361. doi:10.1037/0033-2909.113.2.345. PMID 8451339.
12. Wallin, N.L.; Merker, B.; Brown, S. (2000). The Origins of Music. A. Bradford. p. 13. ISBN 9780262731430. נבדק ב-16 באוגוסט 2015.
13. Profita, J.; Bidder, T. G. (1988). "Perfect pitch". American Journal of Medical Genetics. 29 (4): 763–771. doi:10.1002/ajmg.1320290405. PMID 3400722.
14. Baharloo, S.; Johnston, P. A.; Service, S. K.; Gitschier, J. & Freimer, N. B. (1998). "Absolute pitch: An approach for identification of genetic and nongenetic components" (PDF). The American Journal of Human Genetics. 62 (2): 224–231. doi:10.1086/301704. PMC 1376881. PMID 9463312.
15. Theusch, E.; Basu, A. & Gitschier, J. (2009). "Genome-wide Study of Families with Absolute Pitch Reveals Linkage to 8q24.21 and Locus Heterogeneity". The American Journal of Human Genetics. 85 (1): 112–119. doi:10.1016/j.ajhg.2009.06.010. PMC 2706961. PMID 19576568.
16. Drayna, D.; Manichaikul, A.; DeLange, M.; Snieder, H. & Spector, T. (2001). "Genetic correlates of musical pitch recognition in humans". Science. 291 (5510): 1969–1972. Bibcode:2001Sci...291.1969D. doi:10.1126/science.291.5510.1969. PMID 11239158.
17. Gregersen, P.K.; Kowalsky, E.; Lee, A.; Baron-Cohen, S.; Fisher, S.E.; Asher, J.E.; Ballard, D.; Freudenberg, J. & Li, W. (2013). "Absolute pitch exhibits phenotypic and genetic overlap with synesthesia". Human Molecular Genetics. 22 (10): 2097–104. doi:10.1093/hmg/ddt059. PMC 4707203. PMID 23406871.
18. Miyazaki, K. (1990). "The speed of musical pitch identification by absolute-pitch possessors". Music Perception. 8 (2): 177–188. doi:10.2307/40285495. JSTOR 40285495.
19. Braun, M. (2002). "Absolute pitch in emphasized speech". Acoustics Research Letters Online. 3 (2): 77–82. doi:10.1121/1.1472336.
20. Deutsch, D.; Henthorn, T.; Dolson, M. (1999). "Tone Language Speakers Possess Absolute Pitch". The Journal of the Acoustical Society of America. 106 (4): 2267. Bibcode:1999ASAJ..106.2267D. doi:10.1121/1.427738. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2007. נבדק ב-16 באוגוסט 2007.
21. Deutsch, D.; Henthorn, T.; Marvin, E.; Xu, H. (2005). "Perfect Pitch in Tone Language Speakers Carries Over to Music". The Journal of the Acoustical Society of America. 116 (4): 2580. Bibcode:2004ASAJ..116.2580D. doi:10.1121/1.4808626.
22. Deutsch, D.; Henthorn T.; Dolson, M. (2004). "Absolute pitch, speech, and tone language: Some experiments and a proposed framework" (PDF). Music Perception. 21 (3): 339–356. doi:10.1525/mp.2004.21.3.339.
23. Gandour, J; Wong, D. & Hutchins, G. (1998). "Pitch processing in the human brain is influenced by language experience" (PDF). NeuroReport. 9 (9): 2115–2119. doi:10.1097/00001756-199806220-00038. PMID 9674604. אורכב מ-המקור (PDF) ב-12 בספטמבר 2006.
24. Deutsch, D.; Henthorn, T.; Marvin, E. & Xu H-S (2006). "Absolute pitch among American and Chinese conservatory students: Prevalence differences, and evidence for a speech-related critical period" (PDF). The Journal of the Acoustical Society of America. 119 (2): 719–722. Bibcode:2006ASAJ..119..719D. doi:10.1121/1.2151799. PMID 16521731.
25. Deutsch, D.; Dooley, K.; Henthorn, T.; Head, B. (2009). "Absolute pitch among students in an American music conservatory: Association with tone language fluency" (PDF). The Journal of the Acoustical Society of America. 125 (4): 2398–2403. Bibcode:2009ASAJ..125.2398D. doi:10.1121/1.3081389. PMID 19354413.
26. Deutsch, D.; Li, X. & Shen, J. (2013). "Absolute pitch among students at the Shanghai Conservatory of Music: A large-scale direct-test study" (PDF). The Journal of the Acoustical Society of America. 134 (5): 3853–3859. Bibcode:2013ASAJ..134.3853D. doi:10.1121/1.4824450. PMID 24180794.
27. Connell, B.; Ladd, D. R. (1990). "Aspects of pitch realization in Yoruba". Phonology. 7: 1–29. doi:10.1017/S095267570000110X.
28. Connell, B. (2000). "The perception of lexical tone in Mambila". Language and Speech. 43 (2): 163–182. doi:10.1177/00238309000430020201. PMID 11064955.
29. Braun, M. (2001). "Speech mirrors norm-tones: Absolute pitch as a normal but precognitive trait" (PDF). Acoustics Research Letters Online. 2 (3): 85–90. doi:10.1121/1.1376728.(הקישור אינו פעיל, September 2017)
30. Lenhoff, H. M.; Perales, O. & Hickok, G. (2001). "Absolute pitch in Williams syndrome". Music Perception. 18 (4): 491–503. doi:10.1525/mp.2001.18.4.491.
31. Heaton, P.; Hermelin, B.; Pring, L. (1998). "Autism and pitch processing: A precursor for savant musical ability". Music Perception. 15 (3): 291–305. doi:10.2307/40285769. JSTOR 40285769.
32. Frith, U. How Cognitive Theories Can Help Us Explain Autism. Speech. UC Davis Mind Institute. Video available, 4/5 down the list: http://www.ucdmc.ucdavis.edu/mindinstitute/videos/video_autism.html (אורכב 04.11.2011 בארכיון Wayback Machine)
33. Kupferstein, H.; Walsh, B. (2014). "Non-Verbal Paradigm for Assessing Individuals for Absolute Pitch". World Futures. 72 (7–8): 390–405. doi:10.1080/02604027.2014.989780.
34. Dohn, Anders; Garza-Villarreal, Eduardo A.; Heaton, Pamela; Vuust, Peter (30 במאי 2012). Krueger, Frank (ed.). "Do Musicians with Perfect Pitch Have More Autism Traits than Musicians without Perfect Pitch? An Empirical Study". PLOS ONE (באנגלית). 7 (5): e37961. Bibcode:2012PLoSO...737961D. doi:10.1371/journal.pone.0037961. ISSN 1932-6203. PMC 3364198. PMID 22666425.
35. Sakakibara, A. (2004). "Why Are People Able to Acquire Absolute Pitch Only During Early Childhood?". The Japanese Journal of Educational Psychology. 52 (4): 485–496. doi:10.5926/jjep1953.52.4_485.
36. Chin, C. (2003). "The Development of Absolute Pitch: A Theory Concerning the Roles of Music Training at an Early Developmental Age and Individual Cognitive Style". Psychology of Music. 31 (2): 155–171. doi:10.1177/0305735603031002292.
37. Oura, Y.; Eguchi, K. (1982). "Absolute pitch training program for children". Music Education Research. 32: 162–171.
38. Sakakibara, A. (1999). "A longitudinal study of a process for acquiring absolute pitch". The Japanese Journal of Educational Psychology. 47: 19–27. doi:10.5926/jjep1953.47.1_19.
39. Miyazaki, K.; Ogawa, Yoko (2006). "Learning of absolute pitch by children". Music Perception. 24 (1): 63. doi:10.1525/mp.2006.24.1.63.
40. Lau, C.K. (2004). "The acquisition of absolute pitch for the mainstreamed, special educational needs and academically talented under Lau Chiu Kay Music Educatherapy". The Journal of the Acoustical Society of America. 116 (4): 2580. Bibcode:2004ASAJ..116.2580L. doi:10.1121/1.4785301.(הקישור אינו פעיל, December 2018) Abstract
41. Abraham, O. (1901). "Das absolute tonbewußtsein". Sammelbände der Internationalen Musikgesellschaft. 3: 1–86.Full text Full text (English)
42. Saffran, J. R. & Griepentrog, G. J. (2001). "Absolute pitch in infant auditory learning: Evidence for developmental reorganization" (PDF). Developmental Psychology. 37 (1): 74–85. doi:10.1037/0012-1649.37.1.74. PMID 11206435.(הקישור אינו פעיל, September 2018)
43. Theusch, E.; Basu, A. & Gitschier, J. (2009). "Genome-wide Study of Families with Absolute Pitch Reveals Linkage to 8q24.21 and Locus Heterogeneity". The American Journal of Human Genetics. 85 (1): 112–119. doi:10.1016/j.ajhg.2009.06.010. PMC 2706961. PMID 19576568.
44. Gregersen, P.K.; Kowalsky, E.; Lee, A.; Baron-Cohen, S.; Fisher, S.E.; Asher, J.E.; Ballard, D.; Freudenberg, J. & Li, W. (2013). "Absolute pitch exhibits phenotypic and genetic overlap with synesthesia". Human Molecular Genetics. 22 (10): 2097–104. doi:10.1093/hmg/ddt059. PMC 4707203. PMID 23406871.
45. Drayna, D.; Manichaikul, A.; DeLange, M.; Snieder, H. & Spector, T. (2001). "Genetic correlates of musical pitch recognition in humans". Science. 291 (5510): 1969–1972. Bibcode:2001Sci...291.1969D. doi:10.1126/science.291.5510.1969. PMID 11239158.
46. Meyer, M. (1899). "Is the memory of absolute pitch capable of development by training?". Psychological Review. 6 (5): 514–516. doi:10.1037/h0069034.
47. Maryon, E. (1924). The Science of Tone-Color (PDF). Boston: C. C. Birchard & Co. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 בנובמבר 2006. נבדק ב-5 בספטמבר 2006.
48. Gervain, Judit; Vines, Bradley W.; Chen, Lawrence M.; Seo, Rubo J.; Hensch, Takao K.; Werker, Janet F.; Young, Allan H. (2013). "Valproate reopens critical-period learning of absolute pitch". Frontiers in Systems Neuroscience. 7: 102. doi:10.3389/fnsys.2013.00102. PMC 3848041. PMID 24348349.
49. Levitin, D. J. & Rogers, S. E. (2005). "Absolute pitch: Perception, coding, and controversies" (PDF). Trends in Cognitive Sciences. 9 (1): 26–33. doi:10.1016/j.tics.2004.11.007. PMID 15639438. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 במרץ 2006. נבדק ב-11 ביוני 2006.
50. Takeuchi, A. H. & Hulse, S. H. (1993). "Absolute pitch". Psychological Bulletin. 113 (2): 345–61. doi:10.1037/0033-2909.113.2.345. PMID 8451339.
51. Ben-Haim, Moshe Shay; Eitan, Zohar; Chajut, Eran (פבר' 2014). "Pitch memory and exposure effects". Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance. 40 (1): 24–32. doi:10.1037/a0033583. PMID 23875573.
52. Levitin, D. (1994). "Absolute memory for musical pitch: evidence from production of learned melodies". Perception & Psychophysics. 56 (4): 414–423. doi:10.3758/BF03206733. PMID 7984397.
53. Schellenberg, E. Glenn & Trehub, Sandra E. (2003). "Good pitch memory is widespread". Psychological Science. 14 (3): 262–266. doi:10.1111/1467-9280.03432. PMID 12741751.Full text(הקישור אינו פעיל, October 2016)
54. Blacking, John (1995). "Music and Historical Process in Vendaland". In Reginald Byron (ed.). Music Culture and Experience. Chicago: University of Chicago Press. p. 136. ISBN 0-226-08829-4.
55. Saah, Victoria; Marvin, Elizabeth West (2004). "Absolute memory of learned melodies in children trained by the Suzuki violin method" (PDF). Proceedings of the 8th International Conference on Music Perception and Cognition. pp. 736–739. אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 באוגוסט 2011.
56. Sacks, O. (2007). Musicophilia: Tales of Music and the Brain. New York: Knopf. ISBN 978-1-4000-4081-0.
57. Miyazaki, K. (1993). "Absolute pitch as an inability: Identification of musical intervals in a tonal context". Music Perception. 11 (1): 55–72. doi:10.2307/40285599. JSTOR 40285599.
58. Harris, G. B. (1974). Categorical perception and absolute pitch. Ontario: University of Western Ontario.
59. Gregersen, P.K.; Kowalsky, E.; Lee, A.; Baron-Cohen, S.; Fisher, S.E.; Asher, J.E.; Ballard, D.; Freudenberg, J. & Li, W. (2013). "Absolute pitch exhibits phenotypic and genetic overlap with synesthesia". Human Molecular Genetics. 22 (10): 2097–104. doi:10.1093/hmg/ddt059. PMC 4707203. PMID 23406871.
60. Dooley, K. & Deutsch, D. (2010). "Absolute pitch correlates with high performance on musical dictation". The Journal of the Acoustical Society of America. 128 (2): 890–3. Bibcode:2010ASAJ..128..890D. doi:10.1121/1.3458848. PMID 20707458. PDF Document
61. Miyazaki K. (1995). "Perception of relative pitch with different references: Some absolute-pitch listeners can't tell musical interval names". Perception & Psychophysics. 57 (7): 962–970. doi:10.3758/bf03205455. PMID 8532499. PDF Document
62. Dooley, K.; Deutsch, D. (2011). "Absolute pitch correlates with high performance on interval naming tasks". The Journal of the Acoustical Society of America. 130 (6): 4097–4104. Bibcode:2011ASAJ..130.4097D. doi:10.1121/1.3652861. PMID 22225064. PDF Document