שמעון הראשון

שמעון הראשון בן חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני. שחי במחצית השנייה של המאה הרביעית לפנה"ס ובתחילת המאה השלישית לפנה"ס. יש הרואים בו את "שמעון הצדיק" המוזכר רבות בכתבי חז"ל.

ייחוס

שמעון הראשון היה סבו של שמעון השני, ונכדו של יַדּוּעַ. יחוסו של יַדּוּעַ מוזכר מפורשות במקרא כמתייחס למשפחת הכהונה של בית צדוק.

וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים, וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב, וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע. וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן, וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ.

— ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוקים י'–י"א

בתו של שמעון הראשון נישאה לטוביה מבית טוביה, אביו של יוסף בן טוביה.

כשנפטר שמעון היה בנו חוניו השני צעיר לימים ולכן לא התמנה לתפקיד הכוהן הגדול, את שמעון ירש אלעזר אחיו, ולאחר שהוא נפטר, נמסר התפקיד לדודו מנשה. רק לאחר פטירתו התמנה חוניו לתפקיד.^[1]

זיהויו עם שמעון הצדיק

יוסף בן מתתיהו, בחיבורו "קדמוניות היהודים" (סוף המאה ה-1 לספירה), מזהה את שמעון הראשון כ"שמעון הצדיק" (ולא את נכדו, שמעון השני):

"כשנפטר חוניו הכוהן הגדול ירש אותו שמעון בנו, שנקרא גם הצדיק, משום יראת־שמים שבו ואהבתו לבני עמו. ומשמת זה והניח אחריו בן תינוק ששמו חוניו, קיבל את הכהונה הגדולה אלעזר אחיו".^[2]

"משמת אלעזר נטל מנשה את הכהונה הגדולה, ומשהוציא זה את חייו קיבל את המשרה אחריו חוניו בנו של שמעון הקרוי צדיק: שמעון היה אחיו של אלעזר".^[3]

ראו גם

• שמעון הצדיק

קישורים חיצוניים

• שמעון הצדיק מאמר של ד"ר אורי אמיתי על זיהויים של שני שמעון כשמעון הצדיק

הערות שוליים

1. היסטוריה של ארץ ישראל התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, עורך מנחם שטרן, יד יצחק בן-צבי, 1981, עמ' 105
2. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ב, פסקה ה, סעיפים 43–44.
3. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ד, פסקה א, סעיף 157.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.