שער אפרים
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | לב השרון |
| גובה ממוצע[1] | 42 מטר |
| תאריך ייסוד | 1953 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,005 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,995 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.5% בשנה[2] |
(למפת נתניה רגילה)   שער אפרים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
7 מתוך 10 |
שַׁעַר אֶפְרַיִם הוא מושב באזור השרון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב יושב בסוף אוגוסט 1953 על ידי משפחות מעולי תימן שהגיעו מקריית שמונה.[4] במושב הוקמו 80 משקים חקלאיים להם הוקצה שטח של 3,000 דונם.[5] באמצע שנות ה-60 נסללו דרכים פנימיות במושב.[6] במלחמת ששת הימים סבל המושב מהפגזה,[7] ורוב יבולו אבד.[8] הרחקת הגבול בעקבות המלחמה לא הביאה הקלה במצב הביטחוני. מספר חוליות פת"ח פעלו באזור ועול השמירה גדל. עם זאת, אנשי המושב הרחיבו את שטחי העיבוד שלהם עד הקו הירוק.[9]
במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 שקע המושב בחובות ונקלע למצוקה כלכלית וחברתית. בעקבות זאת הוחלט במסגרת הסדר חובות המושבים להפוך את המושב ליישוב קהילתי, תוך השארת כ-30 משקים פעילים במקום.[10]
בתחילת שנות ה-90 יזמו פרנסי המושב פרויקט הרחבה כדי לשקם את המושב. בניגוד לפרויקטים רגילים בהם ההרחבה כללה הכפלת מספר היחידות במושב, בשער אפרים אושר להקים 350 יחידות דיור בהרחבה, כאשר במושב היו 80 משקים בלבד. האישור להרחבה חריגה זו ניתן בגלל המקום הרגיש של המושב על גבול הקו הירוק, בין יישובים ערביים, ובמטרה לשקם את המושב ממצבו המדורדר.[11]
התוכנית של הרחבת המושב קרמה עור וגידים ויצאה לפועל באמצע שנות ה-90. 160 מגרשים הוקצו לחברי המושב והשאר הוצעו למכירה החל משנת 1996, במחיר של כ-75,000 דולר למגרש. רוב השטחים שהוצעו למכירה נרכשו בידי זוגות צעירים ומשפחות צעירות רבות ממעמד סוציואקונומי בינוני-גבוה, שחיפשו איכות חיים גבוהה ואווירה קהילתית. בתחילת שנת 2000 הורה מינהל מקרקעי ישראל על הפסקת שיווק המגרשים, בטענה, שבמסמכים הרשמיים לגבי ההרחבה הובטח שמחיר מגרש יהיה 38,000 דולר בלבד. פרנסי היישוב הועמדו לדין בגין אישומים שונים, אך זוכו מרובם לאחר שהשופט קבע שהמנהל היה מודע למחירי השיווק של המגרשים והסכים להם.[12] בגזר הדין של פרנסי המושב שניתן במרץ 2008 קבע השופט צבי גורפינקל כי "אין מנוס ממסקנה כי במקרה הנוכחי, הכריעה הבירוקרטיה את היוזמה החופשית וניסיון כן לשקם מושב כושל ולהפכו למושב לתפארת, סוכל על ידי הבירוקרטיה במדינת ישראל".[13]
בשנת 2003 מונה מפרק למושב[14]. לאחר שנקבע, שחברי המושב שילמו דמי פיתוח מופחתים בהשוואה לרוכשי המגרשים, נדרשו חברי המושב להשלים את הסכומים שלא שילמו.[15][16]
בתאריך 9 באפריל 2018 החליט בית המשפט המחוזי לסיים את הפירוק במושב שער אפרים. בתאריך 1 ביולי 2018 מונה ועד ממונה בראשות אברהם קטרי על ידי רשם האגודות השיתופיות לתקופה של 12 חודשים. הוועד החליף את עו"ד איתן ארז בתפקידו כמפרק מפעיל של האגודה.
כיום המושב הוא השני בגודלו ביישובי מועצת לב השרון, ומונה למעלה מאלפיים תושבים. הוא המושב הגדול ביותר מבחינת מספר הלומדים במערכת החינוך הממלכתית. בתחומי המושב ניתן למצוא מעון מגילאי 0 עד 3 וגני ילדים. כמו כן קיימים במושב מבני ציבור דוגמת אולם לפעילויות תרבות, מועדון נוער, חדרי חוגים וסטודיו למחול, גני שעשועים, בתי כנסת, מקווה, ומשרדי הוועד המקומי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שער אפרים- שולמית עמיר, אמא רחל והמושב שלה, דבר, 4 במאי 1959
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ממשקי עזר - להתיישבות מלאה, דבר, 28 באוגוסט 1953
- ^ הוקם היישוב המ"ט של עולי תימן, דבר, 4 בספטמבר 1953
- ^ המועצה האזורית השרון הצפוני, דבר, 7 בדצמבר 1965
- ^ ליכוד חברתי ועזרה הדדית, דבר, 23 ביוני 1967
- ^ תובעים השתתפות המוסדות בהוצאות השמירה ביישובים, דבר, 23 בינואר 1968
- ^ ג. שרוני, השכנות על הקו הירוק, מעריב, 12 בדצמבר 1969
- ^ אהרן פריאל ומנחם רהט, לייבש אדמות חקלאיות ולהפכן לקרקע לבניה, מעריב, 24 ביולי 1985
תלמה פרויד, החקלאות פשטה את הרגל, מעריב, 20 באפריל 1986
נסים זווילי מציע לכ-50 מושבים כושלים לההפך ליישובים קהילתיים, מעריב, 9 באוקטובר 1986 - ^ פ 040178/05, מדינת ישראל נגד וילמובסקי ואח', הכרעת הדין, 4 בפברואר 2008
- ^ אמנון נגר, כיצד פרויקט שיקום של שער אפרים הפך למסכת תלאות עד כדי פירוק?, אתר דה מרקר קפה
- ^ פ 040178/05, מדינת ישראל נגד וילמובסקי ואח', גזר הדין, 24 במרץ 2008
- ^ יצחק דנון, נאמני שער אפרים מבקשים לכנס אסיפות נושים לצורך הצבעה על מתווה הסדר הנושים המוצע של המושב, באתר גלובס, 22 בינואר 2004
- ^ בג"ץ 7875/11 עמותה לשיקום וקידום שער אפרים נ' רשם האגודות השיתופיות
- ^ בג"ץ 348/13 דוד סעדיה נ' רשם האגודות השיתופיות
| ||||||||||||
