שרטן

שרטן מיקומו של שרטן בקבוצת טלה נתוני תצפית קבוצת כוכבים טלה שמות נוספים β בטלה, גליזה 80, HD 11636 סוג כוכב כפול ספקטרוסקופי בהירות נראית 2.65 (כוללת)[1] עלייה ישרה 01ʰ 54ᵐ 38.41ˢ מילי-שניות קשת בשנה נטייה ‏28.91″ ‏48′ ‏20°‏+ מילי-שניות קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 1.38 (כוללת) מרחק 58.6 שנות אור 17.97 פארסק[1] עוצמת הארה פי 24 (כוללת) מהשמש מהירות סיבוב 73 קילומטר לשנייה מהירות רדיאלית −3.1±0.15 קילומטר לשנייה היסט 55.6±0.58 אלפיות של שניות קשת מתכתיות 0.16 מערכת כוכבים נלווים שרטן A / B

שרטן A נתוני תצפית סוג כוכב הסדרה הראשית לבן בהירות נראית 2.7[2] סיווג ספקטרלי A5 V[3] עלייה ישרה 98.74±0.71 אלפיות שניית קשת בשנה נטייה −110.41±0.47 אלפיות שניית קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 1.43 רדיוס 2.4[4] רדיוסי שמש מסה 2.0[3] מסות שמש עוצמת הארה פי 23 מהשמש טמפרטורה 8,400[5] K מהירות סיבוב 73 קילומטר לשנייה מהירות רדיאלית −3.1±0.15 קילומטר לשנייה היסט 55.6±0.58 אלפיות של שניות קשת מתכתיות 0.16 מערכת כוכבים נלווים שרטן B

שרטן B נתוני תצפית סוג כוכב הסדרה הראשית צהוב בהירות נראית 5.8[2] סיווג ספקטרלי G0 V[3] עלייה ישרה 98.74±0.71 אלפיות שניית קשת בשנה נטייה −110.41±0.47 אלפיות שניית קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 4.53 רדיוס 1~[6] רדיוסי שמש מסה 1.3[3] מסות שמש עוצמת הארה פי 1.3 מהשמש טמפרטורה 6,050[7] K מהירות סיבוב 73 קילומטר לשנייה מהירות רדיאלית −3.1±0.15 קילומטר לשנייה היסט 55.6±0.58 אלפיות של שניות קשת מתכתיות 0.16 מערכת כוכבים נלווים שרטן A

שֶרָטָן, נקרא גם β בטלה וכן גליזה 80 הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים טלה אחרי המל, עם בהירות נראית מדרגה 2.65. מקור השם הוא בערבית, الشرطان - א-שַרַטאן, "שני הסימנים", שבעבר התייחס לשני הכוכבים β בטלה ו-γ בטלה הסמוך, שסימנו את מיקומו של קו האורך השמיימי 0, שאותו הייתה השמש חוצה ביום השוויון של האביב. נקיפת ציר כדור הארץ העבירה את הקו לקבוצת דגים והשם נותר רק עבור β בטלה גם כאשר משמעותו אבדה.

תכונות

שרטן הוא כוכב כוכב כפול ספקטרוסקופי, כלומר לא ניתן להפרדה באמצעות טלסקופ אופטי, וקיומם של שני הכוכבים הוסק ממדידות ספקטרוסקופיות. בני הזוג מקיפים זה את זה במסלול מאוד אליפטי עם אקסצנטריות של 0.9 בזמן הקפה של 107 ימים והמרחק בין השניים נע בין 0.07 ל-1.3 יחידות אסטרונומיות.^[2] המערכת נמצאת במרחק של מעט פחות מ-60 שנות אור ובשל כך נכללת בקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.^[8]

שרטן A

שרטן A הוא הכוכב המסיבי והבהיר מבין השניים. זהו כוכב הסדרה הראשית לבן מסוג ספקטרלי A5 V, מסתו כ-2 מסות שמש, רדיוסו כ-2.5 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-8,400 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 23 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ומעט יותר מכך בתוספת הקרינה בתחום העל-סגול. בשל מסתו הגדולה יותר הוא צפוי לסיים את שלב היתוך המימן בליבתו הרבה לפני בן הזוג הקטן יותר ובשל כך להתנפח ולהתקרר בתהליך שיהפוך אותו לענק כתום, שרדיוסו יגיע אל בן הזוג. כתוצאה יעבור חומר ממנו אל בן הזוג שיהפוך למסיבי ובהיר יותר.

שרטן B

שרטן B הוא כוכב הסדרה הראשית צהוב מסוג ספקטרלי G0 V, דומה לשמש, אך מעט כבד, חם ובהיר יותר ממנה. מסתו מוערכת בכ-1.3 מסות שמש, רדיוסו כרדיוס שמש, טמפרטורת פניו מעט יותר מ-6,000 קלווין והוא מאיר בעוצמה גדולה ב-30% מעוצמת ההארה של השמש. בהירותו צפויה לעלות כתוצאה מספיחת חומר משכבותיו החיצוניות של בן הזוג בזמן שיהפוך לענק כתום, ולאחר שבן הזוג יסיים את חייו כננס לבן יישאר שרטן B הכוכב הבהיר במערכת.

קישורים חיצוניים

• שרטן באתר של ג'ים קלר
• שרטן, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים

הערות שוליים

1. SIMBAD: Sheratan
2. X. P. Pan, M. Shao, M. M. Colavita, D. Mozurkewich, R. S. Simon & K. J. Johnston: Apparent orbit of the spectroscopic binary Beta ARIETIS with the time Mark III Stellar Interferometer, Astrophysical Journal, Part 1, vol. 356, p. 641 (1990)
3. C. Martin, F. Mignard, W. I. Hartkopf & H. A. McAlister: Mass determination of astrometric binaries with Hipparcos III. New results for 28 systems, Astronomy & Astrophysics Supplement, vol. 133, p. 149 (1998)
4. O. Yu. Malkov: Mass-luminosity relation of intermediate-mass stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 382, Iss. 3, p. 1076 (2007)
5. T. Simon, T. R. Ayres, S. Redfield & J. L. Linsky: Limits on Chromospheres and Convection among the Main-Sequence A Stars, The Astrophysical Journal, Vol. 579, Iss. 2, p. 806 (2002)
6. ${\displaystyle {\frac {R}{R_{\odot }}}={\sqrt {\frac {L}{L_{\odot }}}}\cdot \left({\frac {T_{\odot }}{T}}\right)^{2}}$ לפי הקשר:‏
7. לפי סוג ספקטרלי
8. W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars. Edition 1969