ראטליף בשנת 2008 | |
לידה |
17 באפריל 1973 (בן 51) דמופוליס שבאלבמה |
---|---|
עמדה | סנטר |
גובה | 2.08 מטר |
מכללה | אוניברסיטת ויומינג |
דראפט |
בחירה מספר 18, 1995 דטרויט פיסטונס |
קבוצות כשחקן | |
1995–1997 1997–2001 2001–2004 2004–2006 2006–2007 2007–2008 2008 2008–2009 2009–2010 2010 2010–2011 |
דטרויט פיסטונס פילדלפיה 76' אטלנטה הוקס פורטלנד טרייל בלייזרס בוסטון סלטיקס מינסוטה טימברוולבס דטרויט פיסטונס פילדלפיה 76' סן אנטוניו ספרס שארלוט בובקאטס לוס אנג'לס לייקרס |
הישגים כשחקן | |
השתתפות במשחק האולסטאר (2001) 2 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה (1999, 2004) |
ת'יאופאלוס קרטיס "ת'יאו" ראטליף (באנגלית: Theophalus Curtis "Theo" Ratliff; נולד ב-17 באפריל 1973) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 16 עונות בליגת ה-NBA, לרוב בעמדת הסנטר. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA עומדים על 7.2 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-2.4 חסימות למשחק.[1] בשיאו היה אחד החוסמים הטובים בליגה, והוביל את ה-NBA בממוצע חסימות בעונות 2001, 2003 ו-2004. בעת פרישתו בשנת 2011 דורג במקום ה-13 בתולדות ה-NBA בממוצע חסימות למשחק בקריירה.[2]
ראטליף נולד וגדל בעיר דמופוליס שבאלבמה, ושיחק כדורסל מכללות באוניברסיטת ויומינג בין 1991 ל-1995. לאורך תקופתו באוניברסיטה חסם ראטליף שיא מועדון של 425 פעמים.[3]
ראטליף נבחר בבחירה ה-18 בדראפט ה-NBA לשנת 1995 על ידי דטרויט פיסטונס.[4] אחרי שנתיים וחצי בדטרויט נשלח לפילדלפיה 76', בטרייד שהעביר לדטרויט את הכוכב הצעיר ג'רי סטקהאוס. בפילדלפיה, תחת המאמן לארי בראון, הפך ראטליף לשחקן חמישייה קבוע ועזר לקבוצה להעפיל לחצי גמר המזרח בעונות 1999 ו-2000. בעונת 2000/2001 נבחר להשתתף במשחק האולסטאר לאחר שהעמיד ממוצעי שיא של 12.4 נקודות, 8.3 ריבאונדים ו-3.7 חסימות למשחק, אך לא לקח חלק במשחק עצמו בשל פציעה. מיד אחרי משחק האולסטאר הועבר ראטליף בטרייד לאטלנטה הוקס, בתמורה לסנטר הגנתי אחר - דיקמבה מוטומבו. פילדלפיה העפילה בסיום אותה עונה לגמר ה-NBA, והפסידה ללוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 1–4. ראטליף הפצוע לא שיחק עבור ההוקס במהלך אותה עונה, ובעונה הבאה השתתף בשלושה משחקים בלבד.
בעונת 2002/2003 חזר לכשירות והמשיך לשמש כשחקן חמישייה, לצד כוכבי הקבוצה ג'ייסון טרי, גלן רובינסון ושריף עבדור-רחים. במהלך עונת 2003/2004 נשלח בטרייד לפורטלנד טרייל בלייזרס, יחד עם עבדור-רחים, בתמורה לראשיד וולאס ווסלי פרסון.[5] באותה עונה היה "מלך החסימות של ה-NBA" בפעם השלישית והאחרונה בקריירה, כשחסם 3.6 פעמים בממוצע למשחק, ונבחר בפעם השנייה לחמישיית ההגנה השנייה של העונה. בסיום העונה חתם על הארכת חוזה בפורטלנד ל-3 עונות נוספות, עבור כ-11.7 מיליון דולר לעונה.[6]
בעונות הבאות איבד ראטליף את מקומו בחמישייה הפותחת, והועבר בסוף עונת 2005/2006 לבוסטון סלטיקס.[7] פציעה נוספת הגבילה את ראטליף לקחת חלק ב-2 משחקים בלבד במדי הסלטיקס, ובסיום העונה הוא נשלח בטרייד למינסוטה טימברוולבס, יד עם אל ג'פרסון, ראיין גומס, ג'רלד גרין, סבסטיאן טלפייר ושתי בחירות דראפט עתידיות, בתמורה לכוכב הקבוצה קווין גארנט.[8] לאחר 10 משחקים עם הטימברוולבס נופה ראטליף מהקבוצה וחתם בדטרויט פיסטונס עד סיום העונה. בפיסטונס תפקד כמחליפו מהספסל של ראשיד וולאס, והעפיל עם הקבוצה לשלב גמר המזרח בו הפסידו לבוסטון בתוצאה 2–4. בשלוש העונות הבאות שיחק עבור פילדלפיה 76', סן אנטוניו ספרס, שארלוט בובקאטס ולוס אנג'לס לייקרס, ובדצמבר 2011 הודיע על פרישה ממשחק, בגיל 37.[9]