תיאודור שניידר 1970 | |
לידה |
7 במאי 1911 פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
31 באוקטובר 1988 (בגיל 77) Zähringen, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | פרנקפורט, גרמניה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | קרל לודוויג זייגל |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | Rolf Wallisser, John Austin Spicer, Gerhard Augustin, Alfred Günther, Luise-Charlotte Kappe, H. P. Schlickewei, Peter Bundschuh, Orhan S. Icen, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
צאצאים | Bernhard Schneider |
תאודור שניידר (בגרמנית: Theodor Schneider; 7 במאי 1911, פרנקפורט – 31 באוקטובר 1988, פרייבורג) היה מתמטיקאי גרמני הידוע בעיקר בשל פתרון הבעיה השביעית של הילברט. שניידר פרסם הוכחה למשפט גלפונד-שניידר בשנת 1935, מעט לאחר שאלכסנדר גלפונד הוכיח אותו באופן בלתי תלוי. המשפט עונה בחיוב לבעיה השביעית של הילברט וקובע שלכל a אלגברי שונה מ-0 ומ-1 ולכל b אי-רציונלי ab מספר טרנסצנדנטי.
ב-1949 הרחיב את המשפט והכליל אותו כך שיתפוס לפונקציות מרומורפיות נוספות.
שניידר למד בפרנקפורט בין השנים 1929–1934. הוא הוכיח את משפט גלפונד-שניידר בעבודת הדוקטורט שלו. לאחר מכן נעשה לעוזרו של קארל לודוויג סיגל באוניברסיטת גטינגן שם למד עד לשנת 1953. הוא היה לפרופסור באוניברסיטת ארלנגן בין השנים 1934–1953 ולאחר מכן בפרייבורג מ-1959 עד לפרישתו ב-1976. בזמן ששהה בפרייבורג שימש מנהל של המכון למחקר מתמטי של אוברוולפאך (1959–1963).
23 הבעיות של הילברט | ||
---|---|---|
דויד הילברט | ||
בעיות פתורות (פותרים) | השערת הרצף (גדל, כהן) • הבעיה השנייה של הילברט (גדל, גנצן) • השלישית (דן) • השביעית (גלפונד, שניידר) • העשירית • השלוש-עשרה (ארנולד) • הארבע-עשרה (נגטה) • השבע-עשרה (ארטין) • התשע-עשרה (דה ג'יורג'י, נאש) • העשרים • העשרים ואחת • העשרים ושתיים | |
בעיות פתורות חלקית (פותרים) | הבעיה הרביעית של הילברט • החמישית (גליסון) • התשיעית (ארטין) • האחת-עשרה (הסה) • החמש-עשרה • השמונה-עשרה | |
בעיות פתוחות | הבעיה השישית של הילברט • השמינית • השתים עשרה • השש-עשרה • העשרים ושלוש | |
בעיות המילניום של מכון קליי • בעיות לנדאו |