תגובת המוליטית חדה (באנגלית: acute hemolytic transfusion reaction) היא תגובה מסכנת חיים מיידית של מערכת החיסון לקבלת עירוי דם.
תגובה המוליטית חדה, מוגדרת כזו שהתרחשה תוך 24 שעות מקבלת העירוי. תגובה המוליטית חדה יכולה להיגרם גם על ידי עירוי של מיליליטרים בודדים של דם. התגובה מופעלת על ידי נוגדנים ההורסים את תאי הדם האדומים.
תגובה שמתרחשת בחלוף 24 שעות מעת קבלת העירוי נקראת תגובה המוליטית מאוחרת למתן דם.
תגובות המוליטיות לעירוי דם מתאפיינות בדרך כלל בחום שעלול להיות מלווה בצמרמורות. מקרים קלים מאופיינים גם בכאבי בטן, גב, גפיים או כאבים בחזה.
במקרים חמורים יותר המטופל יסבול מקוצר נשימה, לחץ דם נמוך, המוגלובינוריה (המוגלובין בשתן), ובהמשך עלול להדרדר להלם ול-dic.
אצל חולים מורדמים או מחוסרי הכרה, המטוריה (דם בשתן) עשויה להיות הסימן הראשון לתגובה המוליטית חדה. תסמינים נוספים הם: בחילות, הקאות וצפצופים בנשימה.
הסיבה השכיחה ביותר לתגובת עירוי המוליטית חדה היא חוסר התאמה במרכיבי הדם בין התורם לנתרם.
האבחון של תגובה המוליטית חדה נעשה באמצעות בדיקה מיקרוסקופית של הדם של הנתרם ובדיקת אנטיגלובולין ישירה (בדיקת קומבס ישירה) המאתרת נוגדני IgG או משלים הקשורים לכדוריות דם אדומות, שבדרך כלל מאבחנת תגובות עירוי המוליטיות חדות.
טיפול ראשוני בכל סוג של תגובת עירוי, הוא הפסקת העירוי באופן מיידי. המטופל יחובר לאירוע נוזלים ויבוצע ניטור צמוד אחר מדדי גופו.
הטיפול התרופתי כולל טיפול תומך לוויסות לחץ הדם, טיפול בנוגדי קרישה, סטרואידים ואימונו-גלובלינים לווריד (ivig).
הפרוגנוזה של תגובה חדה לעירוי הדם תלויה בקצב מתן הדם ובנפח הכולל של העירוי. רמות הנוגדנים האנטי-A והאנטי-B בדם של המקבלים עשויות גם לחזות את הפרוגנוזה, כאשר רמות גבוהות יותר של נוגדנים מעידות על תגובה חריפה יותר. כ-2% מהמקרים של תגובה מהירה לעירוי הם קטלניים.
ככלל ככל שהתגובה החיסונית תהיה מוקדמת יותר, כך היא חמורה יותר.
לפי הערכות, תגובה המוליטית חדה לעירוי דן, מתרחשת ב-1 מתוך 38,000 עד 1 מתוך 70,000 עירויים. לפי הערכות, 41% מהעירויים שאינם תואמים ABO מביאים לתגובה המוליטית חדה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.