תודעה כוזבת

תודעה כוזבת היא מונח המתייחס – בעיקר בהגות המרקסיסטית – לחוסר התאמה בין תפיסות, ערכים, השקפות ואידאולוגיה של בני אדם לבין המיקום שלהם במערכת החברתית המעמדית. תודעה כוזבת מתבטאת כאשר אידאולוגיה שולטת במודעות של אדם מדוכא או קבוצה מדוכאת, באופן שמצדיק או משמר את הדיכוי.

מאפיינים והתפתחות המושג

לפי המטריאליזם הדיאלקטי של מרקס, בשונה מהנחת המוצא של הוגים אידיאליסטים, התודעה החברתית נגזרת מההוויה החברתית של בני האדם. ”אופן הייצור של החיים החומריים מתנה את תהליך החיים החברתי, הפוליטי והרוחני. לא תודעת בני האדם קובעת את הווייתם, אלא להפך – הוויתם החברתית היא הקובעת את תודעתם.”^[1] אולם, מרקס עצמו כנראה לא השתמש מעולם בביטוי "תודעה כוזבת".

המונח מופיע לראשונה בכתביו של פרידריך אנגלס.^{[דרוש מקור]} על פי התפיסה המרקסיסטית, למעמד העליון יש אינטרסים אישיים אשר יוצרים תודעה כוזבת במעמד התחתון ובפרולטריון. תודעה זו נוצרת מהאינטרסים של המעמד העליון – הבורגנות – לשמר את מקומו.^{[דרוש מקור]}

מרקס האמין בכך שהתודעה האמיתית היא תודעה מעמדית. המצב של הפרט במבנה החברתי קובע את תודעתו, ובמבנה יש שני מעמדות – עליון ותחתון. קביעת התודעה נעשית דרך יחסי הייצור בין עבודתו של הפרט לבין הבעלות על ההון. מרקס טען שתודעה זו תשתנה בהכרח ותוביל לשינוי המבנה. המהפכה מקורה בפועלים ובתודעתם הנובעת ממטריאליזם ומתוך הקונפליקט ההיסטורי שבבסיס החברה.

לדוגמה, השקפות על חשיבות טיפוחה של כלכלה חופשית בקרב אנשים שאין להם כל שליטה על אמצעי ייצור או על תהליכי ייצור (כמו פקיד בנק זוטר/ה, תופרות/ים במפעל טקסטיל או פועלי בניין) הן השקפות של תודעה כוזבת, לפי מרקס. ההשקפות הללו תורמות כביכול להמשך הניצול של אנשים במעמדם והן מתאימות הרבה יותר לממונים עליהם ולמנהלים שלהם.

התודעה הכוזבת יכולה להסביר מדוע בני אדם החיים במערכת קפיטליסטית מודרנית פועלים בניגוד לאינטרסים האמיתיים שלהם לכאורה.

אמצעי התקשורת כמנגנון ליצירת תודעה כוזבת

יש הטוענים כי אמצעי תקשורת ההמונים מהווים מנגנון ליצירת תודעה כוזבת. בטלוויזיה, למשל, מציגים לקהל הצופים ריבוי קולות והתמקדות בנראטיב אישי. אבל הטלוויזיה מציגה ריבוי דעות מדומה, ועוזרת לשמר את האינטרסים של הקפיטליזם הנאו-ליברלי. התמקדות בנראטיב האישי גורם לתוכניות להיות מרגשות יותר, והפרסונליזציה הזו מטשטשת, לדעת חוקרים מרקסיסטיים, את הפערים המעמדיים הקיימים בחברה. כתוצאה מכך, "הצופה לא מקבל תמונה כללית על החברה ומיקומו בה", והבעיות הקיימות בחברה "מוצגות כאמוציונליות ולא ככלכליות". ניתן לחשוב על תודעה כוזבת כדרך חשיבה אשר גורמת להימנעות מצד האנשים לתפוס את אופן הפעולה האמיתי של העולם החברתי, הכלכלי והפוליטי, שמתעצבת כתוצאה של השפעת החשיפה לתקשורת על הקהל.^[2]

תאוריית יחסי-העבודה של מרקס מאפשרת "ניתוח ביקורתי" של אמצעי תקשורת ההמונים. דוגמה לגישה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בניתוח הסדרה "בוס בהסוואה", שם "ההגמוניה שולטת" וניתן לראות בה ריבוי קולות שווי ערך והתמקדות בנראטיב האישי. הפועלים בסדרה הם פועלים שעובדים בעבודה פיזית בלבד, לרוב חסרי השכלה. לפי גישת התודעה הכוזבת, הדגש בתוכנית הוא על כך שיש צורך בחריצות ועבודה קשה – הערכים המרכזיים עליהם מדבר מרקס כמשרתים את המעמד הבורגני, השולט על אמצעי הייצור. בתחילת כל פרק המעסיק מספר כמה התפקיד של העובד הפשוט חשוב ומשמעותי ובכך יוצר תודעה כוזבת, ומשמר את המצב הקיים.^[3]

מדיה חדשים ויצירת תודעה כוזבת

ההיגיון הכלכלי הקפיטליסטי של ענף התרבות משפיע על הקהל, ובמיוחד מחזק את האמונה של הציבור בלגיטימיות של הסדר החברתי הקיים ואת ההתנגדות לשינוי חברתי תוך יצירת הזדמנויות לאסקפיזם (בריחה) מהתמודדות עם סדר חברתי זה. על רקע האפשרויות שמדיה חדשים מעניקים לקהל להיות אקטיבי יותר ביצירה והפצה של תוכן, גורסים הוגים פוסט-מבניים, שהקהל באינטרנט נהנה מאוטונומיה רבה יותר.^[4]

ראו גם

• הגמוניה

קישורים חיצוניים

• תודעה כוזבת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. הקדמה לביקורת הכלכלה המדינית, תרגום: טל מאיר גלעדי, ירושלים: מאגנס, 2022, עמ' 76
2. L, Liesbet van Zoonen, van Zoonen, L. (2017). False Consciousness and Media Effects. The International Encyclopedia of Media Effects, 1-19.
3. שרון רוטשילד, קפיטליזם בהסוואה: עשר טקטיקות של יצירת תודעה כוזבת לגבי יחסי-העבודה בסידרה "בוס בהסוואה", מסגרות מדיה 16, האגודה הישראלית לתקשורת, 2017, עמ' 109–133
4. Liesbet Zoonen, False Consciousness and Media Effects, The International Encyclopedia of Media Effects, 2017-03-08, עמ' 1–19 doi: 10.1002/9781118783764.wbieme0100

ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.