תוכנית לימודית אישית (תל"א), תוכנית לימודים אישית הנקבעת לילדים עם לקות הנוגעת לתחומי תפקוד שונים הקשורים ללמידה ולשילוב במערכת החינוך הרגילה או המיוחדת: תפקוד מוטורי, חושי, קוגניטיבי ורגשי, התנהגות ויכולת חברתית ותקשורתית. בנוסף לזאת נשקלת גם יכולתו של התלמיד לבצע באופן עצמאי את פעולות היומיום (ADL), כמו יכולת להסתדר בכוחות עצמו בשירותים, לאכול בכוחות עצמו ולהתלבש בכוחות עצמו.
לפי הוראת משרד החינוך, "בראשית כל שנת לימודים ולא יאוחר ממועד שקבע השר בתקנות, יקבע הצוות המטפל במוסד לחינוך מיוחד, תוכנית לימודים אישית לכל ילד חריג הלומד באותו מוסד". בארצות הברית קיימת תוכנית דומה, Individualized Education Program. בניגוד לתוכנית הישראלית הפועלת בהוראת מנכ"ל משרד החינוך, התוכנית האמריקנית פועלת בהוראת החוק הפדרלי. חוק זה נקרא "חוק חינוך לפרטים בעלי מוגבלויות" (אנ'); (IDEA) של שנת 1975, תיקון בשנת 2004.
התל"א נבנית על ידי מקורות שונים על הילד, כגון: אבחונים פרא-רפואיים, אבחונים פסיכולוגיים ושיחה עם ההורים, והיכרות עם הילד בסיטואציות שונות (אינטראקציה בין הילד למבוגרים ולילדים. בעבודה אינדיבידואלית, משחק חופשי ועוד).
השותפים לכתיבת התל"א הם ועדת השמה, יועץ חינוכי, רופאים, מורה/גננת לחינוך מיוחד וצוות פרא-רפואי (כגון קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק). לאחר ישיבת הצוות ישנה החלטה במה שואפים לקדם את הילד במהלך השנה.