לידה |
29 בדצמבר 1960 (בן 63) טריטוריית ג'וגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
---|---|
מדינה | הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
תומאס לובנגה דיילו (באנגלית: Thomas Lubanga Dyilo נולד ב-29 בדצמבר 1960) הוא פושע מלחמה מורשע מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו והאדם הראשון שהורשע אי פעם על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.[1] הוא ייסד ועמד בראש "האיחוד של הפטריוטים של קונגו" והיה שחקן מרכזי בסכסוך באיטורי (1999–2007). מורדים תחת פיקודו הואשמו בהפרות חמורות של זכויות אדם, כולל טבח אתני, רצח, עינויים, אונס, השחתה וגיוס כפוי של ילדים חיילים.[2][3][4]
ב-17 במרץ 2006, לובנגה הפך לאדם הראשון שנעצר תחת צו מעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי.[5] הוא נאשם בביצוע פשע מלחמה של "גיוס ילדים מתחת לגיל חמש עשרה ושימוש בהם להשתתפות פעילה במעשי לחימה"[6], החל ב-26 בינואר 2009[7], והוא נמצא אשם ב-14 במרץ 2012[8], וניצב בפני עונש של עד 30 שנות מאסר. ב-10 ביולי 2012, לשכת המשפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי גזרה עליו עונש של 14 שנות מאסר,[9] והורתה כי הזמן מלובנגה הסגיר את עצמו ל-ICC בשנת 2006 ועד יום גזר הדין ינוכה מתקופת 14 השנים, כלומר הוא ירצה 6 שנות מאסר פחות.[10] הוא שוחרר מהכלא בשנת 2020.
לובנגה נולד ב-29 בדצמבר 1960[11] בדג'יבה שבמחוז איטורי של הרפובליקה של קונגו (לאופולדוויל).[2] הוא משתייך לקבוצת אתנית ההמה-גג'רה.[12] הוא למד באוניברסיטת קיסנגני ויש לו תואר בפסיכולוגיה.[13] הוא נשוי ויש לו שבעה ילדים.[13]
במהלך מלחמת קונגו השנייה לובנגה היה מפקד צבאי ו"שר ההגנה" בתנועה לשחרור האיחוד הדמוקרטי של קונגו הפרו-אוגנדית.[14] ביולי 2001, הוא ייסד קבוצת מורדים נוספת, האיחוד של הפטריוטים של קונגו.[14] בספטמבר 2002, הוא הפך לנשיא איחוד של הפטריוטים של קונגו וייסד את הכנף הצבאית שלה, הכוח הפטריוטי לשחרור קונגו.[15]
תחת הנהגתו של לובנגה הארגון הפך לאחד השחקנים המרכזיים בסכסוך באיטורי. הם תפסו שליטה בבוניה, בירת אזור איטורי העשירה בזהב[16] ובשנת 2002, ודרשה מהממשלה הקונגולזית להכיר באיטורי כמחוז אוטונומי.[17] לובנגה נעצר ב-13 ביוני 2002 בעת שהיה במשימה לקינשאסה אך שוחרר לאחר עשרה שבועות בתמורה לשר ממשלה שנחטף.[18]
ארגון Human Rights Watch האשים לובנגה בטבח אתני, רצח, עינויים, אונס והשחתה, וכן בגיוס ילדים חיילים. בין נובמבר 2002 ליוני 2003, הארגון הרג 800 אזרחים על בסיס מוצאם האתני באזור מכרות הזהב במונגבוואלו. ובנוסף הרס 26 כפרים, הרג לפחות 350 אנשים ואילץ 60,000 לברוח מבתיהם. ארגוני זכויות אדם טוענים שבשלב מסוים היו ללובנגה 3,000 ילדים חיילים בין הגילאים 8 ל-15. הוא ככל הנראה הורה לכל משפחה באזור שבשליטתו לתרום משהו למאמץ המלחמתי: כסף, פרה או ילד להצטרף למיליציה שלו.
ב-10 ביולי 2012, לובנגה נידון ל-14 שנים על ידי בית הדין[8][19]
השופט הנשיא אדריאן פולפורד אמר שהזמן שבילה לובנגה במרכז המעצר של בית המשפט בהאג יילקח בחשבון, כלומר, נותרו לו רק 8 שנים לעונשו.[20]
במרץ 2004, הממשלה הקונגולזית אישרה לבית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור ולהעמיד לדין "פשעים בתחום השיפוט של בית המשפט שבוצעו לכאורה בכל שטחה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מאז כניסתו לתוקף של אמנת רומא, ב-1 ביולי 2002."
ב-17 במרץ 2006, לובנגה הפך לאדם הראשון שנעצר אי פעם תחת צו מעצר של בית הדין לצדק. הוא הוטס להאג, שם הוחזק במרכז המעצר מאז 17 במרץ 2006.
{{cite web}}
: (עזרה). Retrieved 7 January 2009.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה). Retrieved 7 January 2009.