![]() | |||||||
דיוקן של תומאס צ'יטנדן (דמיון משוער) | |||||||
לידה |
6 בינואר 1730 איסט גילפורד, מושבת קונטיקט, אמריקה הבריטית ![]() | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
25 באוגוסט 1797 (בגיל 67) ויליסטון, ורמונט, ארצות הברית ![]() | ||||||
מדינה |
![]() ![]() | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות צ'יטנדן, ויליסטון, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה |
![]() ![]() | ||||||
![]() ![]() |
תומאס צ'יטנדן (באנגלית: Thomas Chittenden 6 בינואר 1730 – 25 באוגוסט 1797) היה פוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, שכיהן כמושל רפובליקת ורמונט הראשון והשלישי בשנים 1778–1789 ובשנים 1790–1791, בהתאמה. כאחרון מושלי הרפובליקה, הוא נבחר כמושל ורמונט הראשון, כאשר זו התקבלה כמדינה בארצות הברית, וכיהן בתפקיד מ-1791 ועד מותו.
תומאס צ'יטנדן נולד באיסט גילפורד (כיום מדיסון) שבמושבת קונטיקט, כבנם של אבנעזר צ'יטנדן הראשון ושל מרי (לבית ג'ונסון) צ'יטנדן. בשל העובדה שהוא איבד את אחת מעיניו, כינו אותו יריביו הפוליטיים "טום בעל העין האחת" (one eye Tom).[1] ב-1749 הוא נשא לאישה את אליזבת מייגס. לשניים נולדו ארבעה בנים ושש בנות בתקופה בה הם התגוררו בקונטיקט. אחד מבניו, מרטין צ'יטנדן, היה מושל ורמונט השביעי.
בשנים 1765–1769 כיהן צ'יטנדן כשופט שלום וכחבר האספה הקולוניאלית של קונטיקט.[1] הוא שירת ברגימנט ה-14 של המיליציה של קונטיקט בשנים 1767–1773, והגיע לדרגת קולונל.
צ'יטנדן היה אחד מתושבי סולסברי שבקונטיקט שרכשו קרקעות מחברת ארץ הנהר אוניון, שנוהלה על ידי אית'ן אלן, אירה אלן, הרמן אלן וריממבר בייקר.[2] ב-1774 הוא עבר לשטח שנקרא אז "מענקי הקרקעות של ניו המפשייר" (New Hampshire Grants), וכיום מהווה את שטחה של ורמונט, שם הוא היה המתיישב הראשון בעיירה ויליסטון.
צ'יטנדן היה נציג לוועידת החוקה של 1777 שניסחה את חוקת רפובליקת ורמונט ואת הכרזת העצמאות שלה. ב-12 במרץ 1778 הוא נבחר כמושל הרפובליקה על ידי בית המחוקקים שלה, וכסגנו נבחר ג'וזף מארש.[3]
במהלך המהפכה האמריקאית היה צ'יטנדן חבר בוועדה שהוסמכה לנהל משא ומתן עם הקונגרס הקונטיננטלי לאפשר לוורמונט להצטרף לאיחוד. הקונגרס דחה את העניין כדי להימנע מהתנגדות של המדינות ניו יורק וניו המפשייר, שתבעו שטחים שהיו בתחומי ורמונט. במהלך תקופת קיומה של רפובליקת ורמונט, כיהן צ'יטנדן כמושל הרפובליקה בשנים 1778–1789 ובשנים 1790–1791, והיה אחד ממשתתפי סדרת הדיונים הרגישים עם הרשויות של בריטניה הגדולה בקוויבק בנוגע לאפשרות של הקמת ורמונט כפרובינציה בריטית.[4]
לאחר שוורמונט התקבלה כמדינה ה-14 של ארצות הברית ב-1791, המשיך צ'יטנדן לכהן כמושל ורמונט הראשון עד למותו.
תומאס צ'יטנדן נפטר בוויליסטון ב-15 באוגוסט 1797. הוא נטמן בבית הקברות הקרוי על שמו שבוויליסטון. על מצבתו נחקק: "מתוך סערה וסכנות רבות צמחה מדינה בת קיימא, מולדת החירות והאחדות".
ב-1894 החלו העבודות להקמת אנדרטה לזכרו של צ'יטנדן בכניסה לבית הקברות בו הוא טמון. האנדרטה נחנכה ב-1896.[5] מחוץ ללשכת מושל ורמונט בבית המדינה של מדינת ורמונט שבמונטפלייר ניצב דיוקן חרוט של צ'יטנדן. הדיוקן מבוסס על דמותו של אחד מנכדיו של צ'יטנדן, שהייתה קיימת אמונה בדמיון ביניהם.[6] בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, הוצב פסל ארד בדמותו של צ'יטנדן, מעשה ידיו של פרנק גיילורד, בבית המדינה בסמוך לכניסה המערבית לבניין.[7] פסל נוסף של צ'יטנדן, גם הוא מעשה ידיו של גיילורד, הוצב ב-1998 בחזית בית הספר המרכזי של ויליסטון.[5] על שמו של צ'יטנדן קרוי מחוז בוורמונט,[8] והעיירה צ'יטנדן שבמחוז ראטלנד.[9]