תוכנית טלוויזיה |
תומס הקטר וחברים תומס הקטר וחברים: כל הקטרים נוסעים |
---|---|
הופעה ראשונה |
"תומס הקטר" ("סדרת הרכבות") "תומס וגורדון" ("תומס הקטר וחברים") |
יוצרים |
וילברט אודרי כריסטופר אודרי |
דיבוב |
בן סמול (הממלכה המאוחדת; 2009-2015) ג'ון האסלר (הממלכה המאוחדת; 2015-2021) אהרון באראשי (הממלכה המאוחדת; "כל הקטרים נוסעים") מרטין שרמן (ארצות הברית; 2009-2014) ג'וזף מיי (ארצות הברית; 2015-2021) מישה קונטררס (קנדה; "כל הקטרים נוסעים") אדי גלן ("תומס ומסילת הקסמים") קייקו טודה (יפן, 1990-2007) קומיקו היגה (יפן, 2008 ואילך) |
דיבוב בשפה העברית |
דוריאל זוהר (2013-2021)[1] שמחה ברבירו ("תומס ומסילת הקסמים")[2] שחר טבוך ("כל הקטרים נוסעים") |
מידע | |
גזע | קטר קיטור |
מין | זכר |
תומס הקטר (באנגלית: Thomas the Tank Engine[3]) הוא דמות בדיונית של קטר קיטור קטן בספרי "סדרת הרכבות" מאת הכומר וילברט אודרי ובנו, כריסטופר. תומס נהפך לדמות הפופולרית ביותר בסדרה, והדמות הראשית בסדרות הטלוויזיה הנלוות "תומס הקטר וחברים" ו"כל הקטרים נוסעים".
תומס הוא קטר בעל מכלים, ועל צדדיו צבוע המספר 1. כל הקטרים ב"סדרת הרכבות" התבססו על קטרים מסוגים אמתיים; מקורותיו של תומס הם בסדרת E2 שעיצב לוסון בילינטון בשנת 1913. תומס הופיע לראשונה בשנת 1946 בספר השני בסדרה, "תומס הקטר" (Thomas the Tank Engine), וארבעת הסיפורים הקצרים שנכללו בו עסקו בעלילותיו. חבריו הטובים ביותר של תומס הם פרסי וטובי.
בשנת 1979 נתקלה הכותבת והמפיקה הבריטית בריט אולקרופט בספרים, וביצעה עסקה כדי להפוך את הסיפורים לסדרת הטלוויזיה "תומס הקטר וחברים". התוכנית נהפכה ללהיט עטור פרסים ברחבי העולם, ונלוו לה מגוון רחב של מוצרים מסחריים.
כשאודרי יצר את תומס, הקטר היה קיים רק כצעצוע מעץ שנוצר עבור בנו כריסטופר. קטר זה נראה שונה למדי מהדמות בספרים ובסדרת הטלוויזיה, ונשא את האותיות 'NW' על מכלי המים. אודרי הצהיר שהאותיות היו ראשי תיבות ל-"No Where" ("שום מקום"); בהתפתחותה של "סדרת הרכבות" ושל סיפור הרקע שלה נקראה חברת הרכבת שבה עבדו תומס וחבריו "North Western Railway" ("הרכבת הצפון-מערבית").
במקור לא התבסס תומס על קטר אמיתי; ליתר דיוק, הסיפורים הראשוניים היו ליווי לצעצוע שנעשה לכריסטופר. לאחר שאשתו של אודרי עודדה אותו להפיץ את הסיפורים, המוציא לאור של הספר השני ב"סדרת הרכבות", "תומס הקטר", שכר מאייר בשם רג'ינלד פיין. אודרי בחר בקטר אמיתי, שאפשר לפיין להשתמש בעיצובו כדי ליצור אותנטיות; קטר 0-6-0 מסדרת E2 מעיצוב בילינטון של רכבת לונדון-ברייטון-החוף הדרומי. ייתכן שקטר מסדרה זו נבחר רק מכיוון שהיה לאודרי תצלום שלו. תומס הוא אחד מחצי תריסר קטרים שצוידו בהארכה לחלק הקדמי של מכלי המים. בעוד שהשפה וההתנהגויות המוצגות לעיתים דומות לאלה של קטרים אמתיים, ישנם כמה הבדלים מהותיים. לדוגמה, את גלגליו של תומס מניעות בוכנות פנימיות, האופייניות לקטרים קטנים כאלה. עקב כך, הארכובות והטלטלים אינם נראים כלפי חוץ.
אודרי לא היה מרוצה מפרט אחד של האיורים - העובדה שהקצה הקדמי של המדרך של תומס היה משופע כלפי מטה, מה שאמר שבלמי הרתיעה (הפגושים) הקדמיים והאחוריים שלו היו בגבהים שונים. זו הייתה טעות איור שהונצחה בספרים הבאים. התאונה ב"תומס בא לארוחת הבוקר" תוכננה במידת-מה כדי לתקן זאת. תומס תמיד הופיע עם לוחית בלמי רתיעה קדמית מעוגלת בסדרת הטלוויזיה.
למרות יצירת הדימוי החזותי של דמות כה מוכרת, פיין לא קיבל קרדיט כלשהו על עבודתו, ורק מאז יציאת הספר "האיש מאחורי תומס הקטר" (The Thomas the Tank Engine Man) מאת בראיין סיבלי, הוא החל לזכות בהכרה מהותית. לעיתים קרובות הניחו בטעות שקלרנס רג'ינלד דאלבי יצר את הדמות, מכיוון שהוא היה אחראי לאיור ספרי 3–11 וציורם מחדש של האיורים בספר #1.
תומס הגיע לסודור בשנת 1915, כשהמפקח השמן רכש אותו תמורת סכום סמלי ומינה אותו לקטר עיתוק בתחנת ויקרסטאון. לאחר שחילץ את ג'יימס מתאונה בסיפור "תומס ורכבת החילוץ", הוא הפך ל"קטר רב-תועלת" ותוגמל בכך שהופקד על השלוחה לפרקוואר. אף שתומס מופיע כיום בקווי רכבת היסטוריים לשימור (אנ'), הקטר האחרון מסדרת E2 נגרט בשנת 1963.
על אף שנהפך לדמות הפופולרית ביותר ב"סדרת הרכבות" לא הופיע תומס בספר הראשון, "שלושת קטרי הרכבת" (אדוארד, הנרי וגורדון).
תומס תואר במבוא ל"תומס וגורדון", הסיפור הראשון בספר השני, "תומס הקטר", כך:
קטר מכלים ששכן בתחנה גדולה. היו לו שישה גלגלים קטנים, ארובה נמוכה וגוצה, דוּד נמוך וגוצי, וכיפה נמוכה וגוצה. הוא היה קטר קטן וקפדן, שתמיד סחב קרונות ממקום למקום. [...] הוא גם היה חוצפן.
— מהסיפור "תומס וגורדון" בספר "תומס הקטר" (תרגום חופשי).
תחילה שימש תומס לביצוע בדיקות והכנות בשלושת הסיפורים הראשונים בספר השני, אך הוא שאף למשימות חשובות יותר כגון הובלת הרכבת המהירה, בדומה לגורדון; חוסר ניסיונו מנע מכך. בסיפור הרביעי "תומס ורכבת החילוץ" מחלץ תומס את ג'יימס, והוא מתוגמל בשלוחה משלו. מאז ואילך הוא נותר אחראי על השלוחה לפרקוואר, עם שני קרונות נוסעים נקביים בשמות אנני וקלרבל ועם עזרתם של פרסי ושל טובי. לרוב מתואר תומס כבעל חוצפה ואף חשיבות עצמית. הוא טוען שהאחרים אמורים להעניק לו כבוד רב יותר, ומתעצבן כשאינו זוכה לאותו כבוד. אולם, פרסי וטובי מסוגלים להתייצב בפניו, ואנני וקלרבל גוערות בו לעיתים קרובות.
הופעותיו של תומס בסדרת הטלוויזיה פותחו על ידי בריט אולקרופט. הסדרה הראשונה בת עשרים ושישה פרקים עלתה לשידור באוקטובר 1984 ברשת ITV הבריטית, בהשתתפות מתופף וזמר הביטלס לשעבר רינגו סטאר בתפקיד הקריין. הסיפורים שודרו בארצות הברית במסגרת התוכנית "Shining Time Station" החל משנת 1989 בהשתתפות רינגו בדמותו של מר כרטיסן. בין השנים 1991 ו-1993 החליף ג'ורג' קרלין את רינגו בתפקיד הקריין ומר כרטיסן ב-"Shining Time Station". קרלין סיפר את סיפורי "תומס" בתוכנית גם בשנת 1995.
בשנת 1996 שודרו סיפורי "תומס" במסגרת "Mr. Conductor's Thomas Tales", שוב בהשתתפות ג'ורג' קרלין. אלק בולדווין גילם את מר כרטיסן בסרט "תומס ומסילת הקסמים" וסיפר את הסדרה בדיבוב האמריקאי בין השנים 1998 ו-2003. מייקל אנג'ליס סיפר את הסדרה בין 1991 ו-2012 בממלכה המאוחדת, ואילו מייקל ברנדון סיפר את הסדרה בין השנים 2004 ו-2012 בארצות הברית. בין השנים 2013 ו-2017 סופרה הסדרה על ידי מארק מורגן (Moraghan) עד חידוש הזיכיון בשנה שאחרי, אז סופרו הפרקים מנקודת מבטו של תומס.
האישיות של תומס הייתה במקור נאמנה לדמות בספרים. עם זאת נעשו שינויים כשהסדרה החלה להתרחק מהספרים. תומס נהיה פחות יהיר ושקוע בעצמו באופן ניכר, ופיתח צד יותר ידידותי, זולתני וחסר דאגה (אם כי עדיין נסער מדי). ככל הנראה, הוא כבר אינו מוגבל לשלוחה שלו ועובד בכל רחבי סודור. שינויים אלה באופיו ובמשימותיו נבעו ממעמדו כ"כוכב". הוא הדמות הפופולרית ביותר בסדרה, ולכן הוא בעל מספר ההופעות הגדול ביותר, והופיע בכל הספיישלים ובסרט "תומס ומסילת הקסמים".
החל מהספיישל "גיבור הפסים" עד העונה השמונה עשרה דיבבו את תומס מרטין שרמן (בארצות הברית) ובן סמול (בממלכה המאוחדת). משנת 2015 ואילך מדבבים את תומס ג'ון האסלר בממלכה המאוחדת וג'וזף מיי בארצות הברית.
ב"ההרפתקה מתחילה", ספיישל המספר מחדש את עלילות ימיו הראשונים של תומס בסודור, הוא צבוע בצבע ירוק כחלחל בהגיעו לסודור, ועל מכליו מתנוססות ראשי התיבות "LBSC" (London, Brighton and South Coast Railway), עם המספר 70 על תא הפחם. המספר 70 מייצג את השנה השבעים ל"סדרת הרכבות" (2015), ואילו הקטרים מסדרת E2 מוספרו מ-100 עד 109. הקטר מס' 70 האמיתי של LB&SCR הוא מסדרת A1.
ראשיתו של תומס, בדומה לפו הדב, הייתה כצעצוע לילד. צעצוע ידני עשוי עץ מתחילת שנות הארבעים היה תומס המקורי שיצר הכומר אודרי מחתיכת מקל מטאטא עבור בנו כריסטופר. אולם, הכומר שמח לתמוך בחשבונו של פיין שהקטר היה מסדרת E2, אף שלתומס הראשון במערך דגמי הרכבות של אודרי, מסטיוארט ריידפאת', לא היו מכלי מים מוארכים. בשנתון 1979 כתב אודרי:
"קניתי את תומס בשנת 1948 כשכתבתי את 'שובו של תומס הקטר', ורציתי לחזור לעצב דגמים לאחר הפסקה בת עשרים שנים בערך. תומס היה אחד הדגמים הרגילים של סטיוארט ריידפאת', עם מבנה כבד העשוי מתכת לבנה, וצויד במרכב ומנוע 'Essar'. סטיוארט ריידפאת' נפטר, ומנועיו, שלא לדבר על חלקי חילוף עבורם, נהיו בלתי ניתנים להשגה במשך שנים רבות; אך תומס ממשיך בדרכו! כפי שאתם ודאי מצפים מגילו, הוא זקן הפכפך, ויש לנהוגו בזהירות רבה בהחלט."
לאחר שהוציאה חברת "הורנבי" דגם של קטר מסדרת E2 של רכבת לונדון-ברייטון-החוף הדרומי בשלהי שנות השבעים ותחילת שנות השמונים קנה אודרי אחד מהם כדי למלא את תפקידו של תומס במערך שלו, השלוחה לפרקוואר.
למרות בקשותיו של אודרי לדגמים מסחריים, שאליהן ענתה חברת "האחים ליינס" (שלימים נהפכה ל"טרייאנג הורנבי") עם ערכת צעצוע של פרסי מתוצרת "מקאנו" ב-1967, השתמשה חברת "הורנבי" ביציקה כדי ליצור את תומס כשהחלה לייצר דגמי "סדרת הרכבות" בשנות השמונים.
תומס היה הדמות הבדיונית היחידה שנכללה ב"רשימה השמחה" של "אינדפנדנט" מ-2009, וקיבל הכרה בין תשעים ושמונה אנשים מבוגרים אמיתיים וכלב תרפיה בשל הפיכת בריטניה ל"מקום טוב ומאושר יותר".
תומס הוזכר, הופיע ושימש כמושא פרודיה פעמים רבות בתרבות הפופולרית. בשנת 1988 נעשתה עליו פרודיה בתוכנית "ספיטינג אימג'" ברשת ITV, בה הוא תואר כשיכור ש"ירד לגמרי מהפסים". בשנת 2009 הופיע תומס במחרוזת השירים הרשמית של ה-BBC לילדים נזקקים, בה דובב על ידי רינגו סטאר שסיפר את שתי הסדרות הראשונות של "תומס הקטר וחברים". בתוכנית הקומדיה הבריטית "הטלוויזיה השבועית של בובי דאברו" נוצרה פרודיה בשם "Thomas The Tanked Up Engine" ("תומס הקטר השיכור") בה השתתף ג'רמי, הקטר הוורוד. בובי דאברו סיפק את הקריינות בחיקוי לזו של רינגו סטאר.
בתוכנית "MAD" של רשת Cartoon Network מופיע תומס הקטר ב-"Thomas the Unstoppable Tank Engine" ("תומס הקטר הלא ניתן לעצירה"), קרוסאובר בין "תומס הקטר וחברים" לבין "לא ניתנת לעצירה". פרודיה על תומס הקטר הופיעה בסדרה "רובוט צ'יקן". המערכון נקרא "Blow Some Steam" ("לפוצץ כמה [קטרי] קיטור"). המספר (סת' גרין) חיקה את רינגו סטאר, ואת תומס דיבב דניאל רדקליף.
בסרט "אנטמן" של מארוול משנת 2015 מופיע תומס כדגם מתוצרת Bachmann, שבו נעזרים אנטמן ויילוג'אקט בקרב הסופי של הסרט.
מספר שחקני משחקי וידאו ערכו שינויים במשחקים כדי לשלב בהם את תומס ודמויות אחרות, לרוב על ידי החלפת דמות בוס ושימוש בצלילים ובמוזיקה מהסדרה. אחת הדוגמאות הידועות הראשונות הייתה החלפת דרקונים בקטרים ובקרונות במשחק "The Elder Scrolls V: Skyrim" בשנת 2013. מאז הוכנס תומס למשחקים אחרים כגון "Grand Theft Auto V", "סוניק הקיפוד" וגרסת 2019 של "Resident Evil 2".
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל הממלכה המאוחדת |