תורה תמימה
 | |
| תמונת הרב אפשטיין מחבר הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב ברוך הלוי אפשטיין |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה | פרשנות המקרא היהודית, מדרשים |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1902 |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 14052 |
| הספרייה הלאומית | 002700212 |
  | |
תורה תמימה הוא סדרה על חמשה חומשי תורה עם ליקוט של מאמרי חז"ל מש"ס בבלי ותלמוד ירושלמי ומדרשים על סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, בתוספת פירוש שלו על מאמרי חז"ל שליקט.
הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהקדמת הספר מלין הרב אפשטיין כי על אף ההכרח של חיבור תורה שבעל פה לתורה שבכתב, רב הפירוד ביניהם - עד שנראים כשתי תורות. ובעת קריאת התורה שבכתב קשה ללמוד את דרשות חז"ל, שמפוזורות במסכתות הש"ס השונות, ולכך קרא את שם ספרו 'תורה תמימה' שמאחד את התורה שבכתב ושבעל פה.
בדף השער של הספר נכתב כך:
חמשה חומשי תורה עם חמש מגילות תורה תמימה, מתורה שבכתב עם תורה שבעל פה, עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י. והפטרות עם ביאור חדש, קצר ומספיק. ועם קיצור דיני קריאת התורה והפטרות. על פי קביעות וחיבור דרשות ומאמרי חז"ל בהלכה ואגדה אשר בש"ס בבלי וירושלמי, ספרא, ספרי, תוספתא ומכילתא, אבות דרבי נתן ומסכתות קטנות וכו' [ולחמש מגילות גם קיצור הדרשות ממדרש רבה]; סמוך ונראה לכל אות ומילה המתייחסות בענינן בתורה שבכתב, עם באור ארוך לפרש ולבאר מוצא טעם הדרשות על פי יסודי דרכי התלמוד ומשפטי הלשון, ועם חידושים וביאורים בבירור ההלכה והמאמר, והכל בדרך קצרה ולשון צחה.
כתיבת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור אפשטיין חיבר את ספרו לאחר שנוכח כי ישנו חסר גדול בכך שהתורה שבכתב ושבעל פה אינן נלמדות כאחת. בהקדמתו הוא מדגיש כי כבר מצינו מספר חיבורים שונים שהחלו בעבודה מעין זו, בניהם הוא מונה את הספר ילקוט שמעוני שליקט את דרשות חז"ל על פי סדר התורה שבכתב, אך מונה שם מספר חסרונות לפיהם לא מצוים רבים שילמדו בספר זה. וכן מזכיר את ספרו של הגאון מווילנא 'אדרת אליהו', אך מציין שנראה מתוכן החיבור כי הוא נכתב עבור עצמו ולא על מנת להתפרסם. כן מונה שם את הספר 'רביד הזהב', וכן את ספרו של יעקב צבי מקלנבורג 'הכתב והקבלה', ואת ספרו של המלבי"ם 'התורה והמצווה'. בהקדמתו הוא מסביר בהרחבה את דרך עבודתו בעריכת הספר, כגון במקרה של דרשות כפולות בשינוים קלים, או דרשות שלא נפסקו להלכה. כתיבת הספר ארכה 'בערך 15 שנה' כפי שמעיד המחבר בהקדמתו, ונעשו כמה מהדורות עד שהוציא את החיבור לאור.
ביקורת והערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהשלמות לסדרת "תורה שלימה"[1] מבקר הרב כשר את דרכו של מחבר התורה תמימה על כך שהוא מרבה לשנות את הגרסאות בדברי חז"ל, וכל דרכו לסגנן מחדש את דרשות רז"ל, ומעיר על מקומות רבים שלדעתו ההגהות והניסוחים החדשים מבוססים על הבנה מוטעית. בשל כך, הוא מזהיר מהסתמכות על לשונן של דרשות חז"ל שבספר. עם זאת הוא רואה במחבר 'אדם גדול שעשה עבודה ענקית'.
החוקר יהושע מונדשיין טוען לסילופים רבים בספר.[2] בקובץ פעמי יעקב[3] הובאו בשם ראש ישיבה בעילום שם רשימת סילופים בסדרת הספרים.[4]
אדמורי חב"ד האדמו"ר הריי"צ והרבי מליובאויטש היו משתמשים בקביעות בחומש זה בזמן קריאת התורה.[5]
ספרים נוספים של דרשות חז"ל כפרוש לפסוקי התורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הספר הרב מנחם מנדל כשר הוציא את סדרת הספרים חומש תורה שלמה, שמלקטת את גם את דרשות חז"ל באגדה.
במשך השנים יצאו ספרים נוספים שליקטו את מאמרי חז"ל על סדר הפסוקים, לדוגמה: תהילים 'תורה תמימה' עם ליקוט כל המימרות על סדר התהילים מהתלמוד הבבלי.[6]
הרב אברהם יצחק כהן מירושלים הוציא לאור בשנת ה'תש"פ את החומש "תורה אחת", שבדומה ל"תורה תמימה" מביא את דרשות חז"ל על סדר הפסוקים, אך בו נוספו לכך מניין המצוות על סדר התורה, וכן מסקנות ההלכה ברמב"ם בשולחן ערוך ובאחרונים היוצאות מדרשות הפסוקים.[7]
מהדורות הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר תורגם לאנגלית בידי הרב שרגא זילברשטיין (אנ'). התרגום על חמישה חומשי תורה[8] ועל מגילת רות ומגילת אסתר.[9] הופיע בהוצאת פלדהיים, והתרגום לתורה-תמימה לאיכה הופיע בהוצאת "בני תורה" (תשנ"ג).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על תורה תמימה בקטלוג הספרייה הלאומית
- ברוך הלוי אפשטיין, תורה תמימה - בראשית, מהדורת וילנא תרס"ד, באתר היברובוקס
- ברוך הלוי אפשטיין, תורה תמימה - שמות, מהדורת וילנא תרס"ד, באתר היברובוקס
- ברוך הלוי אפשטיין, תורה תמימה - ויקרא, מהדורת וילנא תרס"ד, באתר היברובוקס
- ברוך הלוי אפשטיין, תורה תמימה - במדבר, מהדורת וילנא תרס"ד, באתר היברובוקס
- ברוך הלוי אפשטיין, תורה תמימה - דברים, מהדורת וילנא תרס"ד, באתר היברובוקס
- חומש תורה תמימה באתר ספריא
ברוך בן יחיאל מיכל עפשטיין (1860-1941.), תורה תמימה, דף שער בספרייה הלאומית
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון זאקהיים, שיחה תמימה, מאמר בקרת על הספר "תורה תמימה" באתר אוצר החכמה
- יהושע מונדשיין, מקור ברוך - מקור הכזבים.
- שמריה גרשוני, "יַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים" - על הביקורת 'שיחה תמימה' על החומשים 'תורה תמימה', המעין תשרי תשע"ב
- תיקונים במראה-מקומות בספר תורה תמימה המעיין 17/3 תשל"ז, עמ'20-23.
- הרב חנוך טוביאס, יהושע מונדשיין ואחד מגדולי הדור (כנראה רב"ש שניאורסון), ה"תורה תמימה" היצירה, האמינות, המקורות, קובץ פעמי יעקב, גיליון מ"ה, אב תש"ס, עמודים ס' - ע"ז
- פרה אדומה במרה? <תורה תמימה>, השמטה מעניינת של בעל השמועה בספר 'תורה תמימה' - דיונים על מקורות הספר "תורה תמימה" בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כרכים כו-כז
- ^ קובץ פעמי יעקב גיליון 45 עמוד 65 ואילך; סיפורים וגלגוליהם פרק כ"ז - "מקור ברוך" – מקור הכזבים - לקריאה באתר 'שטורעם'.
- ^ גיליון 45
- ^ לקריאה באתר היברו בוקס.
- ^ ראה התקשרות גיליון תש"ב עמ' 14, גיליון תש"ח עמ' 17 ועוד; עלוני ממרא, ישיבת ניר, גיליון 123, עמוד 213 ואילך.
- ^ תורה תמימה על תהילים, באתר היברובוקס
- ^ ירוחם שמואלביץ, סדרת חמשה חומשי תורה “תורה אחת”, באתר "לדעת"
- ^ בתשמ"ט
- ^ בתש"ן