תזונה והיריון

אישה בהיריון אוכלת פרי

תזונה והיריון (באנגלית: Nutrition and Pregnancy) מתייחס לתזונה הנצרכת ולתכנון הדיאטה לפני, בזמן ולאחר היריון. תזונה של העובר מתחילה בזמן יצירתו. בגלל הסיבה הזו, התזונה של האם חשובה לפני ההתעברות (ככל הנראה מספר חודשים לפני) וגם בזמן ההיריון עצמו ובתקופת ההנקה. מספר מחקרים שגדל בהתמדה מראה שלתזונה של האם תהיה השפעה על הילד, ונכלל בתוכה הסיכון לסרטן, מחלת לב כלילית, לחץ דם גבוה וסוכרת במהלך חייו.

מאכלים שפוגעים בהיריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות לא הולמת או מוגזמת של מספר רכיבים תזונתיים יכולה להוביל לפגמים או בעיות רפואיות בעובר, והפרעות נוירולוגיות ונכויות הן סיכון שקיים אצל אימהות עם תזונה לקויה.[1] בערך כעשרים וארבעה אחוזים של תינוקות ברחבי העולם נולדים עם משקל נמוך מן האופטימלי בשל מחסור בתזונה ראויה.[2] הרגלים אישיים כמו שימוש או צריכה של אלכוהול או כמויות גדולות של קפאין יכולים להשפיע לרעה או להביא להשפעה בלתי הפיכה על התפתחות התינוק, שמתרחשת בשלבים מוקדמים של ההיריון.[3]

צריכת קפאין במהלך ההיריון מקושרת לסיכון מתגבר באובדן היריון.[4] המחקר הקיים תומך ברעיון שהיתרונות בצריכת דגים בזמן ההיריון עולים על הסיכונים הכרוכים בה, למרות זאת, סוג הדגים משנה.[5] התוצר הסינתטי של הוויטמין פולאט, חושבה גם לפני הכניסה להיריון וגם בתחילת ההיריון.[5]

תזונה לפני היריון, כמו עם רוב הדיאטות, יש סיכוי של לקיחת-יתר של תוספים, למרות זאת, כעצה כללית, ההמלצות של המדינה והרפואה אלו הן ההוראות שצריך לעקוב אחריהן באריזות הוויטמינים הספציפיים אשר מומלצים בשימוש יומי. שימוש יום יומי של ברזל לפני הכניסה להיריון משמעותית משפר את משקל הלידה, ובאופן פוטנציאלי מוריד את הסיכון למשקל לידה נמוך.[6]

  • תוספים של חומצה פולית מומלצים לפני הכניסה להיריון, על מנת למנוע שדרה שסועה או פגמים בצינור העצבי. כדאי לקחת לפחות 0.4 מיליגרם ליום, במהלך השליש הראשון של ההיריון, 0.6 מיליגרם ליום במהלך ההיריון ו-0.5 מיליגרם ליום בזמן תקופת ההנקה בנוסף לאכילת מאכלים עשירים בחומצה פולית כגון ירקות עלים ירוקים.[7]
  • רמות היוד בגוף האישה פעמים רבות נמוכות בנשים הרות ויוד הכרחי לתפקוד נורמטיבי של בלוטת התריס ולהתפתחות שכלית של העובר, אף תת-תריסיות מולדת. לנשים הרות מומלץ לקחת ויטמינים טרום-לידתיים המכילים יוד.[8]
  • רמות ויטמין D משתנות עם החשיפה לשמש. אף על פי שפעם היה נהוג לחשוב שלקיחת ויטמינים הכרחית רק באזורים בעלי קווי רוחב גבוהים.[9]
  • מספר גבוה של נשים נמצאו בעלות מחסור בוויטמין B12, אבל לקיחת תוספים שלו לא הראתה שיפור בתוצאות הוולדים.[10]
  • שרשראות ארוכות לא רוויות של חומצות שומן, במיוחד DHA ו-EPA, מטיבות עם התפתחות העובר. מספר מחקרים הראו סיכון נמוך יותר בלידה מוקדמת ומשקל נמוך באימהות עם צריכה גבוהה יותר של חומצות שומן.[11][12]
  • ברזל חיוני לגדילה בריאה של העובר והשליה, במיוחד במהלך השליש השני של ההיריון. הוא חיוני גם לפני ההיריון ליצירת המוגלובין. אין ראיות לכך שרמות של 7 גרם ל-100 מיליליטר המוגלובין או יותר מכך מזיקות להיריון, אבל שטפי דם בהיריון הם מקור גדול למוות באימהות ברחבי העולם, וכן כדאי לשמור מקום לנשיאת חמצן. לפי מסקנות חוקרים מומחים תוספי ברזל מורידים את הסיכוי לאנמיה הריוניות ומחסור בברזל בהיריון אבל האפקט החיובי על ההיריון וההשפעה על התינוקות פחות ברורה.[13]

תזונה במהלך ההיריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית והאיחוד האירופי יצרו רשימת המלצות לוויטמינים ומינרלים שכדאי ליטול בזמן ההיריון וההנקה. הכמויות המצוינות בטבלה מטה הן הגבוהות מן השתיים. העמודות כוללות המלצות נפרדות להיריון והנקה. ההמלצות הן מעל הדרישות הממוצעות על מנת להגיע לנשים שיש להן צרכים מעל הנורמה. למספר רכיבים תזונתיים אין מספיק מידע על מנת לספק המלצה, אז המונח כמות הולמת מבוסס על מה שנראה כמספק.[14][15]

Nutrient U.S. RDA or AI[16] EU PRI or AI[17] Unit
ויטמין A 900 1300 µg
ויטמין C 90 155 mg
ויטמין D 15 15 (כ"ה) µg
ויטמין K 120 (כ"ה) 70 (כ"ה) µg
α-tocopherol (Vit E) 15 11 (כ"ה) mg
טיאמין (Vit B1) 1.2 1.0 mg
ריבופלאבין (Vit B2) 1.3 2.0 mg
ניאצין (Vit B3) 16 16 mg
חומצה פנטוטנית (Vit B5) 5 (כ"ה) 7 (כ"ה) mg
Vitamin B6 1.3 1.8 mg
ביאוטין (Vit B7) 30 (כ"ה) 45 (כ"ה) µg
פולאט (Vit B9) 400 600 µg
ציאנוקובלאמין (Vit B12) 2.4 5.0 (כ"ה) µg
כולין 550 (כ"ה) 520 (כ"ה) mg
סידן 1000 1000 mg
כלור 2300 (כ"ה) NE (ל"מ) mg
כרום 35 (כ"ה) NE (ל"מ) µg
נחושת 900 1500 (כ"ה) µg
פלואור 4 (כ"ה) 2.9 (כ"ה) mg
יוד 150 200 (כ"ה) µg
ברזל 18 16 mg
מגנזיום 420 300 (כ"ה) mg
מנגן 2.3 (כ"ה) 3.0 (כ"ה) mg
מוליבדנום 45 65 (כ"ה) µg
זרחן 700 550 (כ"ה) mg
אשלג 4700 (כ"ה) 4000 (כ"ה) mg
סלניום 55 85 (כ"ה) µg
נתרן 1500 (כ"ה) NE (ל"מ) mg
אבץ 11 14.9 mg

מקרא לטבלה:

  • (כ"ה): כמות הולמת (ר' לעיל).
  • (ל"מ): לא מבוסס. האיחוד האירופי לא מצא כמות הולמת לנתרן וכלור. ולא מחשיב את יון הכרומיום שמינרל תזונתי חיוני.

מגוון מיקרו סיבים תזונתיים שנלקחים עם ברזל וחומצה פולית עשויים לשפר את תוצאות הלידות בנשים עם הכנסות נמוכות.[18] התוספים הללו מפחיתים במספר הילדים הנולדים במשקל נמוך, מעט בשביל תינוקות בגיל היריון ולידות שקטות בנשים אשר ייתכן ואין להן מיקרו סיבים תזונתיים בתזונה היום יומית שלהן. נשים בעלי תזונה ירודה יכולות להשתפר על ידי קיום הרצאות חינוכיות על דיאטות וכן הוספת תוספי אנרגיה וחלבונים.[19] מאמר בנושא הראה שחינוך לתזונה מעלה את כמות החלבונים הנצרכת ועזר לתינוק לגדול יותר בתוך הרחם. החלבונים המאוזנים והפחמימות הורידו את הסיכון ללידה שקטה ולתינוקות קטנים ועוזרים לעלייה במשקל אצל האימהות ואצל התינוקות. אף על פי שיש דרישה למחקר נוסף להשפעות על הטווח הרחוק על הבריאות של התינוקות והאמהות, התוצאות לטווח הקצר נראות מבטיחות. העשרת התזונה בחומצה פולית, פירות וירקות כהי עלים עוזרת למנוע פגמים בצינור העצבי בעובר. בנוסף לכך, ויטמינים הנלקחים טרום הלידה לרוב מכילים כמות גדולה של חומצה פולית, יוד, ברזל, ויטמין A ו-D, אבץ וסידן מעל הכמויות אשר קיימות במולטי ויטמינים סטנדרטים. תוספי אבץ עזרו להפחתת כמויות הלידות טרום המועד בכ-14% בעיקר במדינות עם הכנסה נמוכה אשר כמות האבץ במזון בהן נמוכה. למרות זאת ארגון הבריאות העולמי לא מעודד צריכת תוספי אבץ באופן יום יומי לכל הנשים ההרות.[20]

נשים עם דיאטות דלות בסידן, יש הוכחות ברמה נמכות אשר מציעות שתוספי סידן במהלך ההיריון יכולים להוריד את הסיכוי לרעלת היריון.[21] הוכחות בעלות אמינות נמוכה מציעות שתוספי סידן עשויים להוריד את הסיכוי לכך שהתינוק ייוולד לפני השבוע ה-37 להיריון. האפקט המגן של תוספי סידן לא וודאי ועדיין אין הוכחות חותכות לגבי ההצעה להוסיף סידן לתזונה ההיריונית.[21]

העצה לנשים הרות היא לשים לב למזון אשר הן צורכות במהלך ההיריון על מנת להוריד את הסיכוי לחשיפה לחומרים או לבקטריות אשר עלולות להיות מזיקים לעובר המתפתח. זה כולל פתוגנים מזיקים פוטנציאלים כגון ליסטריה, סלמונלה והרעלת דם. לקיחת יתר של רטינול נצפתה כקשורה לפגמים מולדים.[22] אף על פי שבמאכלי ים יש רמות גבוהות של חומצות שומן בעלי אומגה שלוש אשר מטיבות גם עם האם וגם עם התינוק, אין הסכמה על צריכת מאכלי ים בזמן ההיריון. העצה לנשים בהיריון היא לצרוך מאכלי ים באופן מתון.[23] במהלך ההיריון, משקל האישה גדל בכ-12 קילוגרמים. האיגוד האירופי האחראי על בטיחות מזון ממליץ להגדיל את צריכת הנוזלים היומית ב-300 מיליליטר, על מנת לקחת את הכמות ההולמת ממזון ומנוזלים ל-2,300 מיליליטרים ליום, או כ-1,850 מיליליטר נוזלים ליום מנוזלים בלבד.[24]

התזונה של אם במהלך ההיריון נחשבת כמשפיעה על התפתחות מחלות אלרגניות ואסתמה בילדים. נטילת ויטמין D,‏ E ואבץ נמצאה כבעלת קשר לסיכוי נמוך יותר לחרחור בילדים, ומציעה אפקט מגן.[25] בנוסף לכך, נטילת אומגה שרשראות ארוכות של חומצות שומן אומגה שלוש לא רוויות הראתה סיכוי נמוך להתפתחות של אקזמה בילדות וסיכוי נמוך יותר לרגישות למזון בשנה הראשונה לחיי הוולד.[26]

קפאין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריכת קפאין במהלך ההיריון מקושרת לסיכוי גבוה של איבוד היריון[27] וכן סיכוי גדל של משקל לידה נמוך, מוגדר כנמוך מ-2,500 גרם.[28][29] האיגוד האירופאי לבטיחות מזון וההתאגדות האמריקאית לגינקולוגים ורופאים מיילדים טוענים כי צריכת קפאין כהרגל עד למאתיים מיליגרם ליום אצל נשים הריוניות לא מעלה את הסיכוי לסכנות אצל העובר.[30][31] איגוד איכות המזון בבריטניה ממליץ לנשים הרות להגביל את צריכת הקפאין שלהן לפחות משלוש מאות מיליגרם ליום, אבל בשנת 2009 הוא שקל מחדש וייעץ להפחית את צריכת הקפאין לפחות ממאתיים מיליגרם ליום.

אלכוהול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעות קטלניות של אלכוהול הן קבוצה של מצבים שיכולים להתעורר באדם שאמו שתתה אלכוהול במהלך ההיריון. הבעיות יכולות לכלול מראה חריג, גובה נמוך, משקל גוף נמוך, ראש קטן, קואורדינציה נמוכה, אינטליגנציה נמוכה, בעיות התנהגות, איבוד שמיעה ובעיות ראייה.[32] המושפעים מכך בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות קשיים בבית הספר, הסתבכות עם החוק, להיות חלק מהתנהגות בעלת סיכונים גבוהים, ולחוות קשיים עם אלכוהול ושימוש בסמים.[33] סינדרום אלכוהול עוברי בדרך כלל מופיע בנשים הרות אשר שתו מעל ארבעה משקאות ביום. סימפטומים קלים יותר נמצאו אצל תינוקות אשר נולדו לאמהות ששתו שני משקאות ביום בחלק מוקדם של ההיריון.[34][35] עדות לנזק משתיית פחות משני משקאות ביום או שתיית עשרה משקאות בשבוע נמצא לא מובהק.

צריכת דגים ואומגה 3

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריכת דגים במהלך ההיריון מעודדת על ידי קווים אירופאים, אמריקאים ואוסטרליים. הסיבה היא שדגים שקיים בהם שומן כמו סלמון וטונה מכילים epa ו-dha. הם נחשבים כמכילים אומגה שלוש, חומצות שומן רוויות, והם מרכיב חשוב בנוסף להתפתחות הנוירולוגית של העובר. בנוסף לכך, דגים הם מקור טוב לוויטמין A,‏ D וחומצה פולית, כמו כן גם יוד. הודות לסיכונים של הרעלת מתכות כבדות בהתפתות עוברית, רבים אחרים מודאגים מאכילת דגים במהלך ההיריון. באופן כללי, מחקרים עדכניים מעודדים את ההצהרה שהיתרונות בצריכת דגים במהלך ההיריון עולים על הסיכונים שבכך. למרות זאת סוג הדגים הוא חשוב. מחקרים עדכניים קובעים כי שתיים עד שלוש מנות אשר מכילות מתיל[דרושה הבהרה] כפית בדגים בשבוע במהלך ההיריון הוא בטוח וגם מיטיב עם העובר. כספית נאגרת בדגים בעזרת התזונה שלהם. כלל אצבע הוא שדגים אשר נמצאים גבוה בשרשרת המזון, אשר נוטים להאריך ימים יותר ממקביליהם, יהיו בעלי רמות גבוהות יותר של כספית. דגים אשר נמצאים נמוך יותר בשרשרת המזון יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להכיל מתכות. כמו כן, הצטברות של מתכות בדגים תלויה גם באזור הגאוגרפי שלהם, ולכן קשה להמליץ על זן מסוים של דגים. דרך אחרת היא לקבוע המלצות גלובליות על שימוש בשמן דגים אשר מכילים epa ו-dha.[36][37]

חומצה פולית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומצה פולית היא הצורה הסינתטית מהוויטמין פולאט, קריטי גם בעת היצירה ובזמן יצירת העובר. מחסור בחומצה פולית עלול לגרום לפגמים בצינור העצבי. כדאי לקחת לפחות 0.4 מיליגרם ליום, במהלך השליש הראשון של ההיריון, 0.6 מיליגרם ליום במהלך ההיריון 0.5 מיליגרם ליום בזמן תקופת ההנקה בנוסף לאכילת מאכלים עשירים בחומצה פולית כגון ירקות עלים ירוקים.[38] מעל ל-80 מדיניות משתמשות בהעשרת מזונות מסוימים בחומצה פולית כאמצעי להפחתת מספר הפגמים בצינור העצבי. השילוב של נטילת ויטמין C ו-A בנשים הרות לא נמצא יעיל בהורדת הסיכון ללידה שקטה, מוות טרום הלידה, לידה טרום המועד, רעלת היריון או כל תוצאה אחרת, גם לא בנשים בריאות או אלו הנחשבות בעלות סיכון לסיבוכים בהיריון. ויטמינים אנטי אוקסידנטים כתוספי תזונה נמצאו כייתכן ומועילים אם נצרכים במהלך ההיריון.[39]

תזונה לאחר ההיריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזונה ראויה לאחר ההיריון חשובה על מנת לעזור לאם להשתקם, ועל מנת לספר לה מספיק אנרגיה וערכים תזונתיים על מנת שתוכל להניק את התינוק. נשים אשר להן רמות נמוכות משבעים מיליגרם לליטר של סרום פרטין (חלבון אשר קושר ברזל) ייתכן וייאלצו לצרוך תוספי ברזל על מנת למנוע אנמיה הנגרמת ממחסור בברזל במהלך ההיריון ולאחריו.[40] במהלך ההנקה, צריכת מים צריכה להתגבר. חלב האם מורכב מ-88% מים, והאקדמיה הלאומית לרפואה ממליצה שנשים מניקות יגבירו את צריכת המים שלהן ב-300 מיליליטרים ליום, לנפח של 3,000 מיליליטרים ביום.[41]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Barasi, Mary E., Human nutrition : a health perspective, 2nd ed, London: Arnold, 2003
  2. ^ 10 facts on nutrition. World Health Organization. August 2017
  3. ^ Riley, Laura, 1960-, Pregnancy : the ultimate week-by-week pregnancy guide, 1st ed, Des Moines, Iowa: Meredith Books, 2006
  4. ^ Ling-Wei Chen, Yi Wu, Nithya Neelakantan, Mary Foong-Fong Chong, Maternal caffeine intake during pregnancy and risk of pregnancy loss: a categorical and dose-response meta-analysis of prospective studies, Public Health Nutrition 19, 2016-05, עמ' 1233–1244 doi: 10.1017/S1368980015002463
  5. ^ 1 2 Phoebe Starling, Karen Charlton, Anne T. McMahon, Catherine Lucas, Fish intake during pregnancy and foetal neurodevelopment--a systematic review of the evidence, Nutrients 7, 2015-03-18, עמ' 2001–2014 doi: 10.3390/nu7032001
  6. ^ Batool A. Haider, Ibironke Olofin, Molin Wang, Donna Spiegelman, Anaemia, prenatal iron use, and risk of adverse pregnancy outcomes: systematic review and meta-analysis, BMJ (Clinical research ed.) 346, 2013-06-21, עמ' f3443 doi: 10.1136/bmj.f3443
  7. ^ Drugs during pregnancy and lactation : handbook of prescription drugs and comparative risk assessment : with updated information on recreational drugs, diagnostic procedures, vaccinations, poisoning, workplace and environmental contaminants, and breastfeeding during infectious disease, 1st ed, Amsterdam: Elsevier, 2001
  8. ^ Modern nutrition in health and disease, 10th ed, Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins, 2006
  9. ^ Fariba Aghajafari, Tharsiya Nagulesapillai, Paul E. Ronksley, Suzanne C. Tough, Association between maternal serum 25-hydroxyvitamin D level and pregnancy and neonatal outcomes: systematic review and meta-analysis of observational studies, BMJ (Clinical research ed.) 346, 2013-03-26, עמ' f1169 doi: 10.1136/bmj.f1169
  10. ^ Briggs, Gerald G., Drugs in pregnancy and lactation : a reference guide to fetal and neonatal risk, 9th ed, Philadelphia: Wolters Kluwer Health/Lippincott Williams & Wilkins, 2011
  11. ^ Beth Imhoff-Kunsch, Virginia Briggs, Tamar Goldenberg, Usha Ramakrishnan, Effect of n-3 long-chain polyunsaturated fatty acid intake during pregnancy on maternal, infant, and child health outcomes: a systematic review, Paediatric and Perinatal Epidemiology 26 Suppl 1, 2012-07, עמ' 91–107 doi: 10.1111/j.1365-3016.2012.01292.x
  12. ^ Craig L. Jensen, Effects of n-3 fatty acids during pregnancy and lactation, The American Journal of Clinical Nutrition 83, 06 2006, עמ' 1452S–1457S doi: 10.1093/ajcn/83.6.1452S
  13. ^ Juan Pablo Peña-Rosas, Luz Maria De-Regil, Maria N. Garcia-Casal, Therese Dowswell, Daily oral iron supplementation during pregnancy, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015-07-22, עמ' CD004736 doi: 10.1002/14651858.CD004736.pub5
  14. ^ [15] (ארכיון)
  15. ^ [16]
  16. ^ "Dietary Reference Intakes (DRIs)" (PDF). Food and Nutrition Board, Institute of Medicine, National Academies. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2018-09-11. נבדק ב-24 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Emily C. Keats, Batool A. Haider, Emily Tam, Zulfiqar A. Bhutta, Multiple-micronutrient supplementation for women during pregnancy, The Cochrane Database of Systematic Reviews 3, 03 14, 2019, עמ' CD004905 doi: 10.1002/14651858.CD004905.pub6
  18. ^ Erika Ota, Hiroyuki Hori, Rintaro Mori, Ruoyan Tobe-Gai, Antenatal dietary education and supplementation to increase energy and protein intake, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015-06-02, עמ' CD000032 doi: 10.1002/14651858.CD000032.pub3
  19. ^ [21]
  20. ^ 1 2 G. Justus Hofmeyr, Theresa A. Lawrie, Álvaro N. Atallah, Maria Regina Torloni, Calcium supplementation during pregnancy for preventing hypertensive disorders and related problems, The Cochrane Database of Systematic Reviews 10, 10 01, 2018, עמ' CD001059 doi: 10.1002/14651858.CD001059.pub5
  21. ^ Pranom Buppasiri, Pisake Lumbiganon, Jadsada Thinkhamrop, Chetta Ngamjarus, Calcium supplementation (other than for preventing or treating hypertension) for improving pregnancy and infant outcomes, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015-02-25, עמ' CD007079 doi: 10.1002/14651858.CD007079.pub3
  22. ^ [25]
  23. ^ European Food Safety Authority, Scientific Opinion on Dietary Reference Values for water, EFSA Journal 8, 2010, עמ' 1459 doi: 10.2903/j.efsa.2010.1459
  24. ^ A. A. Beckhaus, L. Garcia-Marcos, E. Forno, R. M. Pacheco-Gonzalez, Maternal nutrition during pregnancy and risk of asthma, wheeze, and atopic diseases during childhood: a systematic review and meta-analysis, Allergy 70, 2015-12, עמ' 1588–1604 doi: 10.1111/all.12729
  25. ^ Karen P. Best, Michael Gold, Declan Kennedy, James Martin, Omega-3 long-chain PUFA intake during pregnancy and allergic disease outcomes in the offspring: a systematic review and meta-analysis of observational studies and randomized controlled trials, The American Journal of Clinical Nutrition 103, 2016-01, עמ' 128–143 doi: 10.3945/ajcn.115.111104
  26. ^ Ji Li, Hong Zhao, Ju-Min Song, Jing Zhang, A meta-analysis of risk of pregnancy loss and caffeine and coffee consumption during pregnancy, International Journal of Gynaecology and Obstetrics: The Official Organ of the International Federation of Gynaecology and Obstetrics 130, 2015-08, עמ' 116–122 doi: 10.1016/j.ijgo.2015.03.033
  27. ^ Jongeun Rhee, Rockli Kim, Yongjoo Kim, Melanie Tam, Maternal Caffeine Consumption during Pregnancy and Risk of Low Birth Weight: A Dose-Response Meta-Analysis of Observational Studies, PloS One 10, 2015, עמ' e0132334 doi: 10.1371/journal.pone.0132334
  28. ^ Ling-Wei Chen, Yi Wu, Nithya Neelakantan, Mary Foong-Fong Chong, Maternal caffeine intake during pregnancy is associated with risk of low birth weight: a systematic review and dose-response meta-analysis, BMC medicine 12, 2014-09-19, עמ' 174 doi: 10.1186/s12916-014-0174-6
  29. ^ [32]
  30. ^ American College of Obstetricians and Gynecologists, ACOG CommitteeOpinion No. 462: Moderate caffeine consumption during pregnancy, Obstetrics and Gynecology 116, 2010-08, עמ' 467–468 doi: 10.1097/AOG.0b013e3181eeb2a1
  31. ^ Giovanna Coriale, Daniela Fiorentino, Francesca Di Lauro, René Marchitelli, Fetal Alcohol Spectrum Disorder (FASD): neurobehavioral profile, indications for diagnosis and treatment, Rivista Di Psichiatria 48, 2013-09, עמ' 359–369 doi: 10.1708/1356.15062
  32. ^ Prescrire International, Pregnancy and alcohol: occasional, light drinking may be safe 21, 2012-02, עמ' 44–50
  33. ^ J. Henderson, R. Gray, P. Brocklehurst, Systematic review of effects of low-moderate prenatal alcohol exposure on pregnancy outcome, BJOG: an international journal of obstetrics and gynaecology 114, 2007-03, עמ' 243–252 doi: 10.1111/j.1471-0528.2006.01163.x
  34. ^ Janet F. Williams, Vincent C. Smith, COMMITTEE ON SUBSTANCE ABUSE, Fetal Alcohol Spectrum Disorders, Pediatrics 136, 2015-11, עמ' e1395–1406 doi: 10.1542/peds.2015-3113
  35. ^ Michelle Patel, Understanding people, EFSA Journal 17, 2019-07 doi: 10.2903/j.efsa.2019.e170716
  36. ^ Adina C. Bosch, Bernadette O'Neill, Gunnar O. Sigge, Sven E. Kerwath, Heavy metals in marine fish meat and consumer health: a review, Journal of the Science of Food and Agriculture 96, 2016-01-15, עמ' 32–48 doi: 10.1002/jsfa.7360
  37. ^ [40]
  38. ^ Nicholas J. Wald, Joan K. Morris, Colin Blakemore, Public health failure in the prevention of neural tube defects: time to abandon the tolerable upper intake level of folate, Public Health Reviews 39, 2018, עמ' 2 doi: 10.1186/s40985-018-0079-6
  39. ^ Nils Milman, Keld-Erik Byg, Thomas Bergholt, Lisbeth Eriksen, Body iron and individual iron prophylaxis in pregnancy--should the iron dose be adjusted according to serum ferritin?, Annals of Hematology 85, 2006-09, עמ' 567–573 doi: 10.1007/s00277-006-0141-1
  40. ^ Vani Sethi, Umesh Kapil, Iodine deficiency and development of brain, Indian Journal of Pediatrics 71, 2004-04, עמ' 325–329 doi: 10.1007/bf02724099

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.