תחי קוויבק החופשית!

שארל דה גול ב-1963

תחי קוויבק החופשית! (בצרפתית: !Vive le Québec libre) היה משפט מתוך נאום שנשא נשיא צרפת שארל דה גול במונטריאול שבקנדה ב-24 ביולי 1967, במהלך ביקורו בעיר. משפט זה, שפורש כביטוי של תמיכה מצד נשיא צרפת בעצמאות חבל קוויבק דובר הצרפתית, גרם לתקרית ביחסי צרפת וקנדה.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1966, לכבוד תערוכת אקספו 67' במונטריאול, הזמינה ממשלת קנדה את מנהיגי כל המדינות שהשתתפו בתערוכה לבקר בקנדה באביב וקיץ 1967. בהמשך הוזמן דה גול לבקר בקוויבק גם על ידי ראש ממשלת הפרובינציה דניאל ג'ונסון. דה גול בחר שלא להגיע מצרפת לבירת קנדה אוטווה. במקום זאת הפליג מצרפת בסיירת הצי הצרפתי קולבר. ערב יציאתו לקנדה רמז דה גול כי הוא עתיד לעשות שם מעשה שיותיר את חותמו, וזאת על רקע הזיכרון הכואב עבורו של ההפסדים הצרפתים הקולוניאליים לבריטניה בקנדה במהלך מלחמת שבע השנים במאה ה-18.

הנאום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חזית בית העירייה של מונטריאול, שמעל מרפסתו נשא דה גול את נאומו

דה גול הגיע ב-24 ביולי לנמל מונטריאול, בירת קוויבק. המון אדם הריע לדה גול עם הגעתו וקרא קריאות בוז כאשר בטקס קבלת הפנים שנערך לו נוגן ההמנון אל נצור את המלכה.

מהנמל הוסע דה גול דרך הרחוב ההיסטורי Chemin du Roy, שמשני צידיו עמד קהל רב והגיע אל בית העירייה של מונטריאול, שם קיבלו את פניו ראש הממשלה ג'ונסון וראש העירייה ז'אן דראפו. הקהל מחוץ לבית העירייה קרא בשמו של דה גול. הוא לא היה אמור לנאום באותו מעמד, אך אמר לדראפו שעליו לדבר אל הקהל הקורא לו.

דה גול יצא אל מרפסת בית העירייה ונשא נאום קצר, שגם שודר ברדיו. בין השאר אמר כי הנסיעה מנמל מונטריאול אל בית העירייה הזכירה לו את כניסתו כמנצח לפריז לאחר ששוחררה מהכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. בסיום דבריו קרא "Vive Montréal! Vive le Québec!" (תחי מונטריאול! תחי קוויבק!), ואז הוסיף בהטעמה "Vive le Québec libre! Vive, vive, vive le Canada français! Et vive la France!" (תחי קוויבק החופשית! תחי, תחי קנדה הצרפתית! ותחי צרפת!). הקהל המאזין הריע למשמע דבריו, וכשדה גול עזב את המרפסת קרא הקהל שוב ושוב "יחי דה גול!".

החוקר הקנדי דייל תומפסון, שחקר את הרקע לנאום, טען כי הנאום היה מכוון ולא מקרי וכי דה גול ניצל במודע את ההזדמנות שנקרתה בדרכו להשמיע אותו.

לאחר הנאום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאומו של דה גול היווה חריגה ממשית מהפרוטוקול הדיפלומטי המקובל. הוא עודד את אנשי תנועת העצמאות של קוויבק. לעומת זאת עורר מורת רוח רבה בקרב קנדים דוברי אנגלית, שראו בו חתירה תחת שלמותה של קנדה. התחוללה מחאה דיפלומטית ותקשורתית. נשמעו קריאות לבטל את ביקורו של דה גול ואף הועלה איום להתנקש בחייו.

ראש ממשלת קנדה לסטר פירסון הגיב לנאום באיגרת שנמסרה לשגרירות צרפת בקנדה ב-25 ביולי ושתוכנה הוקרא בטלוויזיה הממלכתית באותו ערב. בין השאר כתב: "העם הקנדי הוא חופשי. הקנדים אינם צריכים שישחררו אותם. אכן, אלפים רבים של קנדים נתנו את חייהם בשתי מלחמות העולם למען שחרור צרפת ומדינות אירופיות אחרות". בין המבקרים של הנאום היה גם שר המשפטים החדש של קנדה, פייר אליוט טרודו (לימים ראש ממשלת קנדה), שמוצאו מקוויבק. הנאום ספג ביקורת גם מכלי תקשורת בצרפת ובראשם העיתון לה מונד.

בעקבות המחאות על נאומו קיצר דה גול את ביקורו בקנדה. למחרת הנאום ביקר בתערוכת אקספו 67׳ והשתתף בנשף בביתן הצרפתי בה. ביום הבא הוא היה אמור להגיע לאוטווה לפגישה עם ראש הממשלה פירסון. במקום זאת טס בחזרה לצרפת על סיפונו של מטוס צבאי צרפתי. במהלך הטיסה שוחח דה גול עם אחד מעוזריו וציין כי יכול היה להסתפק במהלך הנאום במונטריאול בהערות דיפלומטיות מנומסות, אך בהיותו מי שהוא לא פעל כך, אלא עשה את מה שהיה עליו לעשות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]