תיאודור גומפרץ
 | |
| לידה |
29 במרץ 1832 ברנו, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוגוסט 1912 (בגיל 80) באדן, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה |
האימפריה האוסטרית, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות דבלינג |
| השכלה |
אוניברסיטת וינה |
| מעסיק |
אוניברסיטת וינה |
| תפקיד |
חבר בית הלורדים (13 באפריל 1901) |
| בן או בת זוג |
אליזה גומפרץ |
  | |
תיאודור גומפרץ (בגרמנית: Theodor Gomperz; 29 במרץ 1832 – 29 באוגוסט 1912) היה פילוסוף יהודי-אוסטרי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גומפרץ נולד וגדל בברנו למשפחה מיוחסת. אביו היה סוחר אמיד ויהודי דתי וגומפרץ חונך ברוח התורה בגיל צעיר. אולם בהגיעו לגיל בר מצווה הוא עזב את דרך המצוות בהשפעת מורו שחשף אותו לדברי הפילוסופים פרידריך שליירמאכר, וגאורג וילהלם פרידריך הגל. הוא למד משפטים ובלשנות באוניברסיטת וינה. הוא עזב את האוניברסיטה לפני קבלת תואר דוקטור[1]. בשנת 1867 נהיה פריבט-דוצנט ללשונות קלאסיות. באותה שנה הוא התחתן עם קרולינה ביטלהיים[2]. בשנת 1871 הועלה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1873 היה לפרופסור מן המנין[3]. הוא ניצח על תרגום לגרמנית של ספריו של ג'ון סטיוארט מיל[3]. בשנת 1901 הוא צורף לבית האצילים של אוסטריה על ידי הקיסר פרנץ יוזף[3]. בבית האצילים הוא נלחם עבור זכויות לנשים[4].
בשנת 1925 נרכשה ספרייתו על ידי הספרייה הלאומית והועברה לירושלים[5].
יחסו לציונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גומפרץ החליט בצעירותו שאין זה מן היושר לעזוב את היהדות[1] ולימים הצטער על כך[6]. לאחר פרסום מדינת היהודים של בנימין זאב הרצל, תקף גומפרץ את הרצל בעיתון "די צייט"[7]. הוא גם יצא נגד הלאומיות היהודית והדרישה לנציגים יהודים נפרדים בבחירות[8][9].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאודור גוֹמְפֶּרְץ, חכמי יוון, כרך א', תל אביב: תרצ"א. תורגם לעברית על ידי שרגא פייבל פרנקל ויצא לאור על ידי יהודה יונוביץ ובעריכת משה יוסף גליקסון[10][11].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאודור גומפרץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 חוה שפירא, תאודור גומפרץ, העולם, 30 בנובמבר 1923
- ^ בנות ישראל על שדמות האמנות היפה, המגיד, 9 ביוני 1898
- ^ 1 2 3 בתפוצות ישראל, הצפירה, 8 במאי 1901
- ^ תיאודור גומפרץ, המצפה, 6 בספטמבר 1912
- ^ שתי ספריות גדולות וחשובות מאד בשביל האוניברסיטה בירושלים, היום, 20 בפברואר 1925
- ^ מכתב אל המערכת, המצפה, 5 בנובמבר 1909
- ^ עמוס אילון, הרצל, עמ' 201–202
- ^ המתבוללים בעבודה, העולם, 11 באוקטובר 1909
- ^ ד"ר מאיר עבנר על הקעסטר היהודי, המצפה, 22 באוקטובר 1909
- ^ תאודור גומפרץ, חכמי יון: תולדות הפילוסופיה העתיקה, ירושלים: ה'תרצ"א, באתר הספריה הלאומית – ישראל
- ^ בספרות ובאמנות, דבר, 24 ביוני 1938