תיירות חברתית היא סוג של תיירות, שפונה למעוניינים לשלב מפגשים חברתיים בטיולים[1].
תיירות חברתית, הבאה בצורה של אירוח ביתי, מפגישה אנשים המארחים בבתיהם, עם אנשים המעוניינים להתארח, בסגנון שונה, בתחומי עניין מגוונים ובעלי סקרנות ורצון להיפגש ולהכיר את המארחים ואת חייהם בבתים שלהם. האורחים והמארחים נהנים מהכרות בלתי אמצעית עם אנשים בעלי תחומי עניין מגוונים. המארחים נהנים מאירוח אנשים בבתיהם, מהכרות עם אנשים מכל העולם, ובמקביל לחשוף את תחומי העשייה והפנאי השונים שלהם – אמנות, בריאות, טכנולוגיה, טיולים ועוד, יחד עם אפשרות להכנסה מהאירוח עצמו[2].
אירוח ביתי הוא סוג של חוויה תיירותית, שנועדה לחבר בין אנשים בנושאי פולקלור, חיים, תחביבים, אמנות, בישול ועוד.
על פי משרד התיירות הישראלי[3], מחקרים שונים שנערכו באזורים שונים בעולם, מצביעים על כך שתיירים מכל העולם מתעניינים בהשפעתם על הסביבה, מעוניינים לפגוש תרבויות מקומות ומוכנים לשלם יותר כדי לחוות חוויות שהם מגדירים כ"מפגשים אמיתיים".
בארץ פועלים למעלה מ-100 מיזמים של תיירות חברתית[3].