תימן (יישוב מקראי)
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
תימן היה יישוב עתיק בנגב, וייתכן שבקרבת דרום עבר הירדן, הנזכר לאורך התנ"ך. השם אומץ כשמה של הארץ והמדינה הערבית, "תימן" (ששמה בערבית הוא "ימן").
גם אחד מבניו של אליפז בנו של עשיו נקרא בשם זה, וייתכן כי תושבי היישוב תימן זוהו כצאצאי תימן בן אליפז, מבני אדום.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב הראשון במקרא בשם "תימן" הוא יישוב אחר ממזרח לכנרת הנזכר בספר יהושע[2] כיישוב שמהווה חלק מנחלת סיחון מלך האמורים.
בהמשך ספר יהושע,[3] נאמר כי חלק מהשטחים אשר לא זכו עדיין שבטי ישראל לכבוש בימיו המאוחרים של יהושע בן נון היו "מִתֵּימָן כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים עַד אֲפֵקָה – עַד גְּבוּל הָאֱמֹרִי" – דהיינו שהעיר הייתה בקצהו הדרומי של חבל הארץ של העם הנכרי הקטן שכונה "כנעני" במקרא.
שוב בספר יהושע, בתיאור נחלת שבט יהודה,[4] מוזכרת תימן כגבול הנחלה הדרומי מול האדומים, והתיאור בפסוק מזהה אותה כיושבת בקרבת מדבר צין.
בנבואות עמוס, ירמיהו ויחזקאל המופנות לאדום מופיעה תימן כעיר אדומית.[5]
