תכנון סביבתי מכיל ראייה אינטגרטיבית ורב תחומית של נושאי איכות הסביבה השונים. נושאים אלה באים לידי ביטוי הן במערכת תכנון שימושי הקרקע ברמות השונות, והן בהטמעת תפיסות סביבתיות במדיניות הארצית והמקומית. הכללת שיקולים סביבתיים בשלבים הראשונים של התכנון, עשויה למנוע ו/או לצמצם יצירת קונפליקטים סביבתיים, ולחסוך משאבים וזמן יקר בהליכי התכנון ואישור תוכניות.
שילוב שיקולים סביבתיים בשלבים המוקדמים של תכנון תעסוקה, נופש, מגורים ועוד, מאפשר בחירת חלופות טובות עבור היזמים והציבור. ראייה אינטגרטיבית הרגישה לזיקות ההדדיות שבין הצרכים המתגברים, ולהשפעות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות של פיתוח מואץ, היא האתגר העומד בפני התכנון הסביבתי.
הימנעות מפתרונות תכנוניים וטכנולוגיים לבעיות סביבתיות על ידי מניעתן, הסרתן או מזעור המפגע במקור, לעומת פיזור המפגע במרחב או הטלת הגבלות על שימושי קרקע בסביבתו.
שמירת עקרון חובת הזהירות המקדימה בטיפול בבעיות סביבתיות.