סימון אחד האזורים בהם סביר לחוש כאב | |
תחום | רפואת ילדים, רפואת משפחה |
---|---|
מיקום אנטומי | חזה |
שכיחות | שכיח יחסית |
סיבות | לא ברור |
תסמינים | כאבים דמויי דקירה באזור קטן בחזה |
טיפול | הרגעה |
פרוגנוזה | טובה |
סיווגים | |
ICD-10 | R07.2 |
תסמונת תפיסת קדם חזה (באנגלית: Precordial catch syndrome) היא מצב רפואי שאינו מסכן חיים, בו חש החולה כאבים דוקרים באזור החזה.[1] הכאב ממוקד לרוב בנקודה ספציפית בבית החזה ואינו מפושט בכל בית החזה, משתנה בנשיפה או בשאיפה ונמשך בדרך כלל פחות ממספר דקות. הכאב מתחיל בדרך כלל במנוחה ואינו מלווה בתסמינים נוספים כגון הזעה. כאבים בחזה מסוג זה עשויים לגרום לחרדה לחולה בשל החשש מכאב שעלול להעיד על מצבים לבביים מסכני חיים כמו אוטם שריר הלב.
הסיבה הבסיסית לתסמונת תפיסת קדם החזה אינה ברורה אך ככל הנראה מדובר במקור שאינו לבבי.[1] יש הסבורים כי הכאב עשוי להיות מדופן החזה או מגירוי של עצב בין צלעי.[2] גורמי סיכון לתסמונת כוללים לחץ פסיכולוגי והאבחנה מבוססת על התסמינים אותם מציג החולה. מצבים אחרים העלולים לייצר תסמינים דומים כוללים תעוקת לב, פריקרדיטיס, דלקת קרום הריאה וטראומה בחזה.
הטיפול הוא בדרך כלל באמצעות הרגעת הסובל מהתופעה, זאת כיוון שהכאב בדרך כלל חודל ללא טיפול ספציפי כלשהו.[1] תסמונת תפיסת קדם החזה שכיחה יחסית בקרב ילדים בגילאי 6 עד 12 ופחות שכיחה אצל מבוגרים. זכרים ונקבות מושפעים באופן שווה.[2] התסמונת תוארה בשנת 1955.
תסמינים מאפיינים כוללים כאבי דקירה חדים בחזה.[1] אלה בדרך כלל מחמירים עם נשימה פנימה ומתרחשים באזור קטן. לחשי כאב נמשכים בדרך כלל פחות מכמה דקות. בדרך כלל זה מתחיל במנוחה ותסמינים אחרים נעדרים. דאגות למצב עלולות לגרום לחרדה.
הסיבה הבסיסית והגורם המרכזי אינם ברורים.[1] יש הסבורים כי הכאב עשוי להיות מדופן החזה או מגירוי של עצב בין צלעי.[2] גורמי סיכון כוללים לחץ פסיכולוגי. מקור הכאב אינו לבבי.
הטיפול הוא בדרך כלל באמצעות הרגעה, כיוון שהכאב בדרך כלל נעלם ללא טיפול ספציפי כלשהו,[1] לפעמים אף לאחר מספר נשימות.
אין תרופה ידועה לתסמונת תפיסת קדם החזה, עם זאת, לא מאמינים כי מצב גופני זה מסוכן או מסכן חיים. רבים רואים בחשש שכאבי החזה החדים מהווים מחוון (אינדיקטור) להתקף לב או למצב חמור יותר אחר כחלק הגרוע ביותר בתסמונת. כיוון שהמצב אינו מסוכן או מסכן חיים, אין סיבה ליטול תרופות, אם כי אנשים מסוימים עשויים לבחור להימנע מפעילויות רגילות דוגמת פעילות גופנית, מכיוון שהדבר עלול לגרום להחרפת הכאב, במיוחד אם הוא מתרחש במהלך פעילות גופנית.
לתסמונת הוענק תיאור ואף שם בשנת 1893 על ידי אנרי הוצ'ארד, [3] קרדיולוג צרפתי, שכינה אותה "précordialgie" (מלטינית "פרקורדיה" שפירושה "לפני הלב"), או "סינדרום דה הוצ'ארד" ("תסמונת הוצ'ארד "). [4] [5] המונח "precordial" נכנס ללקסיקון הרפואי צרפתית בתרגום 1370 של גי דה שוליאק של Magna Chirurgia .[6] בעבר, המונח הלטיני "פרקורדיה" שימש כדי להתייחס לסרעפת, מושג שכיום נחשב למיושן.[7]
עם חלוף השנים "תסמונת הוצ'ארד" נחקרה יותר לעומק על ידי מילר וטקסידור, מטפלים ברפואה במחלקה הקרדיו-וסקולרית ובמחלקה לרפואה בבית החולים מייקל ריס בשיקגו, בשנת 1955.[8] הם דיווחו על המצב אצל 10 חולים, אחד מהם מילר עצמו. בשנת 1978 כבר דווחו 45 הלוקים בתסמונת וכי ככל הנראה מדובר במצב רפואי תכוף יותר ממה שהייתה הדעה הרווחת באותה תקופה.[9] בתסמונת תפיסת קדם החזה בקרב ילדים אמריקאים החל לעסוק פיקרינג בשנת 1981[10] ואחריו גם ריינולדס בשנת 1989.[11] כתביהם מהווים את הספרות הקיימת באנגלית על תסמונת תפיסת קדם החזה.
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.