תקשורת בארגון
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
תקשורת בארגון, או תקשורת ארגונית, היא תחום במסגרת מדעי התקשורת העוסק באופן בו זורמת תקשורת בין אנשים בארגונים ומנתח את התפקיד שהיא ממלאת בארגון.
לפי ד"ר עמיר אאידה, "תקשורת ארגונית מתייחסת לתהליך העברת המידע בין מנהלים ועובדים ובין עובדים למנהלים בנוגע לנושאים )פרויקטים, תהליכים( ארגוניים. זאת במטרה לידע, לחבר, לערב ולהגביר את מחויבות העובדים לארגון ולמטרותיו העסקיות."[1]
תקשורת בארגון באה לידי ביטוי בהעברת מידע, מסמכים ונוהלי עבודה בין דרגים שונים בארגון ובין המחלקות השונות. כמו כן, מלבד התקשורת הפנים ארגונית הקשורה לכל המידע שזורם בתוך הארגון עצמו קיימת חשיבות רבה גם לתקשורת החיצונית של הארגון, עם ספקים, לקוחות וכיוצא בזה.
ארגונים נוטים לשים דגש רב על התקשורת בארגון כיוון שחלקם הגדול בעלי מבנה מורכב ועל כן נדרשת תקשורת יעילה בתוך הארגון בשביל לשמור על יחסי גומלין בין המחלקות השונות והדרגים השונים. כמו כן בתחום קבלת החלטות בארגון קיים קשר ישיר לתקשורת בארגון שכן משאב המידע הוא גורם מכריע בכל קבלת החלטה. עוד תחום שבא לידי ביטוי בתקשורת בארגון הוא מנהיגות, תהליך הניהוג של מנהל לכפופים לו נשען על אופן התקשורת ביניהם.
ניתן לחלק תקשורת בארגון לשני סוגים, תקשורת פורמלית ובלתי פורמלית. תקשורת פורמלית היא כל המידע שזורם בארגון וקשור לפעילות של הארגון הן באמצעות דואר אלקטרוני, מסמכים, ישיבות וכדומה. תקשורת בלתי פורמלית היא מידע שעובר בין אנשים וקבוצות ואינו קשור לפעילות הארגון.
היסטוריה של תקשורת בארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחום של תקשורת בארגון התחיל למעשה כהתפתחות של תחומים כגון תקשורת עסקית, מידע עסקי ומאמרים של לימודי תקשורת שפורסמו החל מ-1930 ועד 1950. עד אז לא הוקצו משאבים רבים לתקשורת בארגון והיא כללה רק שיטות של פרופסורים שונים שנאמו במסגרות עסקיות שונות. חתן פרס נובל הרברט סיימון כתב ב-1947 על "מערכות תקשורת בארגון" וקבע כי " התקשורת חיונית לארגונים".[דרוש מקור] בשנות ה-80 תקשורת בארגון עוברת מגישה עסקית לגישה תקשורתית ובארגונים החלו לתת דגש על חשיבותה של התקשורת לניהול יעיל של הארגון. בשנות ה-90 תאוריות של אנשים שלמדו על תקשורת בארגון התמקדו באפשרויות התקשורת לדכא ולשחרר את העובדים בארגון.
כלי תקשורת בארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים מספר ערוצי תקשורת בתוך הארגון דרכם זורם המידע בתוך הארגון ומחוצה לו. ניתן לחלק את כלי התקשורת לשני סוגים, תקשורת המבוססת על כלים טכנולוגיים שונים ותקשורת פרונטלית. בין חלק מן הכלים הטכנולוגים המשמשים לתקשורת בארגון ניתן למצוא את מערכת הדואר האלקטרוני, טלפון ועוד. עם זאת קיימים כלים קצת פחות מתקדמים כמו פקס, דואר כתוב וכו'. כלים אלו הפכו חשובים בתקשורת בארגון בעיקר בגלל מרכיב הזמן, כלומר כיום באמצעות כלים טכנולוגיים אלה ניתן להעביר מידע בארגון ומחוצה לו באופן מהיר ומדויק דבר התורם לשיפור היעילות של הארגון. בתחום הפרונטלי אחד מן האמצעים להעברת מידע הוא ישיבות צוות, הן בתוך יחידה מסוימת בארגון והן בין דרגי היררכיה שונים בארגון.
סוגי תקשורת בתוך הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תקשורת אנכית כלפי מטה - תקשורת העוברת מן דרג כלשהו לדרג תחתון יותר בסולם ההיררכיה. משמשת בעיקר כדי להתוות נוהלי עבודה, יעדים ומשימות שנגזרות מן החלטות של הדרג הניהולי בארגון.
- תקשורת אנכית כלפי מעלה - תקשורת העוברת כלפי מעלה בסולם ההיררכי. כל דרג מעביר לדרג שמעליו את המידע הדרוש לו תוך סינון מידע לא רלוונטי.
- תקשורת אופקית - תקשורת הזורמת בין דרגים מקבילים בארגון, כדי לשמור על תיאום וביצוע מדויק של משימה כלשהי יש להעביר מידע בתחום האחריות של יחידה מסוימת או של צוות מסוים.
- תקשורת חיצונית - תקשורת הזורמת בין יחידות שונות בארגון לגורמים שאינם שייכים לארגון אך קיים קשר ביניהם, כגון ספקים ולקוחות. שימור לקוחות ומתן שירות ללקוח הן שתי הסיבות העיקריות בגללן קיים דגש על תקשורת יעילה עם הלקוח.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמיר אאידה, ניהול תקשורת ארגונית - מה, למה, מתי ואיך, כנס משאבי אנוש, 2004, 2004