התקשורת בערב הסעודית עברה כברת דרך מאז הקמת מנהלת הדואר, הטלפון והטלגרף (PTT) בממלכה ב-1926.[1]
מנהלת הדואר, הטלפון והטלגרף (PTT) הייתה הסוכנות הממשלתית הראשונה שהוקמה על ידי המלך אבן סעוד ב-1926 כדי לספק ולשלוט בשירותי הדואר והטלקומוניקציה.[1] בשנת 1934 ייבאה הממלכה את התחנה האלחוטית הניידת הראשונה שסיפקה את שירותי הטלגרף. באותה שנה הושק גם הקישור הטלפוני בין ערים וכפרים בממלכה. בשנת 1984 הוצגה והופעלה רשת הסיבים האופטיים הראשונה במדינה, ובשנת 1995 הושקו שירותי הסלולר.[2]
חברת הטלקום הסעודית (STC) הייתה החברה הראשונה בערב הסעודית שסיפקה שירות טלפון נייד וקווי. בשנת 2019, סעודיה דורגה במקום השני מבין מדינות ה-G20 בכל הנוגע לזמינות ספקטרום התדרים המוענק למפעילים עבור שירותי סלולר.[3]
שנה | 2020[4] |
---|---|
קווים נייחים | 5,749,058 |
קווים ניידים | 43,215,439 |
נכון לשנת 2021 שירותי דור 5 זמינים למחצית מהאוכלוסייה ובמרבית הערים.
שידורי המדיה בבעלות המדינה. המדינה מפעילה 4 רשתות טלוויזיה ומספר רשתות רדיו. קיימות 31 תחנות FM ו-43 תחנות AM.
קיימים 22 ספקי אינטרנט, ו-34,117,590 משתמשי אינטרנט המהווים 98% מהאוכלוסייה.[4]
שירות ADSL בערב הסעודית הפך לזמין מאז 2001. כחלק מהמונופול שלה על כל שיטות התקשורת בערב הסעודית, חברת הטלקום הסעודית היא הספקית המלאה היחידה, אם כי מספר ספקיות אינטרנט זמינות, באישור חברת הטלקום הסעודית.
קיימים שירותי אינטרנט מבוססי סיבים אופטיים אך הפריסה שלהם נמוכה.
ערב הסעודית אוסרת יותר מ-5 מיליון אתרים באינטרנט, בעיקר בתחומי פורנוגרפיה, זכויות להט"ב, סוגיות של זכויות אדם, טרור, ביקורת נגד הממלכה ומשפחת המלוכה, מידע מאויבי האסלאם וסאטירה.[5] כמו כן נחסמה גישה לאתרי אינטרנט המזוהים עם, עם חזבאללה, קבוצות תימניות וגורמים המזוהים עם האחים המוסלמים הסורים, ומידע המספר על השואה.[6]
{{cite web}}
: (עזרה)