תראפוזה
 תראפוזה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | עכבישנים |
| סדרה: | עכבישאים |
| תת־סדרה: | אופיסתותלה |
| משפחה: | פרווניתיים |
| סוג: | תראפוזה |
| שם מדעי | |
 Theraphosaטורל, 1870 | |
| |
תראפוזה או עכביש גוליית (שם מדעי: Theraphosa) היא סוג של טרנטולה מדרום אמריקה. סוג זה כולל שלושה מינים, שלושתם מהגדולים שבעכבישי העולם.
עד לשנת 2010 היו ידועים שני מיני תראפוזה, אם כי רבים חשדו כי חלק מהפריטים שנחשבו בטעות כ-Theraphosa blondi שייכים בעצם למין אחר, שלישי[1]. בשנת 2010 תואר לראשונה המין Theraphosa stirmi[2].
שלושת מיני התראפוזה דומים זה לזה, ונדרשת רמה מסוימת של בקיאות על מנת להבחין ביניהם[3][1].
מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Theraphosa apophysis טינטר, 1991 — ונצואלה
- Theraphosa blondi להטרייל, 1804 — גינאה הצרפתית, סורינאם, גויאנה?, ברזיל?,
- Theraphosa stirmi רודולף וויינמן, 2010 — גויאנה
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוטת רגליהם של מיני התראפוזה מגיעה עד 30 ס"מ, ומשקלם מגיע עד ל-170 גרם. הזכרים חסרים את הזיזים הבולטים הממוקמים על זוג הרגליים הקדמיות, המשמשים את הזכר לשיתוק ניביה של הנקבה במטרה למנוע ממנה לנשוך אותו במהלך ההזדווגות. צבעם של מיני התראפוזה נע בין חום בהיר לכהה, עם סימנים חיוורים על הרגליים. לתראפוזה שערות על גופם, בטנם ורגליהם.
מחזור חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה למיני עכבישים אחרים (דוגמת האלמנה השחורה) נוהגות לעיתים הנקבות מסוג זה לטרוף את בני זוגן לאחר ההזדווגות. הנקבות מגיעות לבגרות בתוך 3 עד 4 שנים, ואורך חייהן נע בין 15 ל-25 שנה. הזכרים מתים מעט לאחר הגיעם לבגרות, ואורך חייהם נע בין 3 ל-6 שנים. הנקבה מטילה בין 100 ל-200 ביצים בכל הטלה, ואלו בוקעות תוך חודשיים.
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו יתר הטרנטולות, הם ניזונים בעיקר על חרקים ועל חסרי חוליות אחרים. יחד עם זאת, בשל גודלם העצום, ישנם מקרים שבהם עכבישים אלה יצודו ויאכלו גם בעלי חוליות קטנים. בטבע תועדו מקרים שבהם טרנטולות גדולות נראו כשהן ניזונות על מכרסמים, לטאות, עטלפים ואף נחשים ארסיים.
לעכביש חוש ראייה חלש, והוא מסתמך בעיקר על תנודות האדמה שסביב מחילתו.
בשבי יש להאכיל את העכביש בעיקר בתיקנים. צעירים יש להאכיל בצרצרים או תיקנים שגודלם אינו עולה על אורך גופו של העכביש עצמו. לא רצוי להאכיל את העכבישים בעכברים באופן קבוע, שכן הם מכילים כמות סידן גדולה שעלולה להזיק לטרנטולה. בכל מקרה יש להעדיף ולדות עכברים שכן עכברים בוגרים יכולים לגרום לטרנטולה נזק בטרם תצליח זו לחסלם.
ארס
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו כל הטרנטולות, לתראפוזה יש ניבים ארוכים דיים כדי לחדור עור של אדם (3.8-1.9 ס"מ). הניבים מכילים ארס. העכביש ינשך כשהוא חש מאוים, אך השפעת הארס על האדם היא מינורית יחסית (למעט במקרים של אלרגיה) וניתן להשוותה להשפעתה של עקיצת צרעה. כשהוא חש מאוים יבעט העכביש בעזרת רגליו האחוריות שערות צורבות מבטנו. שערות אלו יוצרות גירוי חריף בעור וברקמות ריריות. שערות אלה מזיקות לאדם ונחשבות לשערות הצורבות המזיקות ביותר לאדם מבין אלו של כלל הטרנטולות. ככלל, טרנטולות לרוב לא ינשכו אדם, אלא אם הן חשות מאוימות. ישנם מקרים שבהם הנשיכה תהיה נשיכה יבשה (כלומר, ללא החדרת ארס).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תראפוזה, באתר ITIS (באנגלית)
- תראפוזה, באתר NCBI (באנגלית)
- תראפוזה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- תראפוזה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- תראפוזה, באתר GBIF (באנגלית)
