לידה |
22 ביולי 1803 פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה |
---|---|
פטירה |
25 באפריל 1886 (בגיל 82) Montévrain, צרפת |
שם לידה | Eugène Louis Gabriel Isabey |
מקום קבורה | פר לשז |
תקופת הפעילות | 1823–1886 (כ־63 שנים) |
יצירות ידועות | כפר בנורמנדי |
פרסים והוקרה | קצין בלגיון הכבוד (22 בינואר 1852) |
בן או בת זוג | Laure Lebreton |
צאצאים | Marie Isabey |
אז'ן לואי גבריאל איזבה (בצרפתית: Eugène Isabey; 22 ביולי 1803 – 25 באפריל 1886) היה צייר וליטוגרף צרפתי בסגנון רומנטי.
הוא נולד לז'אן-בטיסט איזבה, צייר ידוע שנהנה מחסותה של המשפחה הקיסרית. בנעוריו הוא רצה להיות ימאי, אבל אביו התעקש שילמד ציור, שונה מהמצב הרגיל בו המשפחה בדרך כלל התנגדה לקריירה אמנותית לטובת מקצוע מעשי יותר.
לאחר שלמד עם אביו והעתיק את ציורי המאסטרים הישנים במוזיאון הלובר, בשנת 1824 עבר לנורמנדי ואחרי שנה שלח כמה ציורי נוף לסלון בפריז, לתערוכה הרשמית הראשונה שלו.[1]
בשנת 1831 הוא נבחר ללוות שליחות דיפלומטית למרוקו, בהובלתו של הדיפלומט דה מורנאי, אך הוא סירב בנימוס. הוא בדיוק חזר מנסיעה לאלג'יר, שם צייר סצינות מבצעיות של חיל הים המלכותי, וחשש שהמצב שם עדיין לא יציב לשהייה ממושכת. במקומו נסע חברו, הצייר אז'ן דלקרואה, שיצר למעלה ממאה יצירות שנחשבות כיום לקלאסיקה של אוריינטליזם.
אולם זמן קצר אחר כך, איזבה הפך לצייר חצר של המלך לואי-פיליפ, וקיבל תואר אביר בלגיון הכבוד בשנת 1832.[2]
אחד מציוריו הידועים ביותר נעשה בתקופה זו (1840) המתאר את החזרת שרידי גופת נפוליאון בונפרטה מסנט הלנה על סיפון האונייה בל-פול.[3]
איזבה העדיף לצייר ציורים היסטוריים, סצינות ז'אנר ונופים, אך גם ביצע ציורים רבים המתארים סערות בים וספינות. אולי הדבר משקף את תוכניות הקריירה המסוכלות שלו. במהלך נסיעה באנגליה, היה ידוע שהוא למד את יצירותיו של ויליאם טרנר.
הוא היה מיומן במיוחד בהצגת דקויות בצבעים כהים יותר, קרוב לגוונים של אפור. הוא לקח סטודנטים באופן קבוע. כולל אז'ן בודן, קלרה מונטלבה, יוהאן ברתולד ג'ונגקינד ודורנד-ברגר. בשנותיו המאוחרות יותר, הוא הפך מצייר ימי לצייר של סצנות היסטוריות, בדרך כלל בעלות אופי אלים, כמו טבח, קרב ושוד.