איחוד הצלה

איחוד הצלה
לוגו איחוד הצלה
לוגו איחוד הצלה
תחום רפואת חירום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ירמיהו 78, ירושלים
מקום פעילות כל הארץ
מייסדים אלי ביר
מנכ"ל אהוד דודסון
תקופת הפעילות אוגוסט 2006 – הווה (כ־18 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
1221.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל איחוד הצלה 2006–2017

איחוד הצלה הוא ארגון ישראלי המאגד חובשים, פרמדיקים ורופאים מרחבי ישראל כגוף התנדבותי לכונני רפואת חירום, על מנת להציל חיים ולמתן שירותי עזרה ראשונה. נשיא הארגון ומייסדו הוא אלי ביר ומנכ"ל הארגון הוא אהוד דודסון.

מטה הארגון ממוקם בירושלים, ממנו מתנהלת הפעילות בתשעה מחוזות: צפון, חוף, מרכז, שפלה, דן, יו"ש, ירושלים, לכיש ונגב. באמצעות מערכת שיגור מבוססת GPS ופריסת כוח אדם וציוד, משיג הארגון זמן תגובה ממוצע של פחות משלוש דקות ברחבי הארץ ו-90 שניות באזורים עירוניים. תקציב הארגון מגיע ברובו המוחלט (99%) מתרומות, רובן מחו"ל.

הארגון הוקם ב-2006 בתור "ארגון מתנדבי הצלה בישראל", שפרש מארגון המתנדבים החרדי "הצלה ישראל". הארגון החדש, הגדיר עצמו ארגון המתנדבים הלאומי ופתח את שורותיו למתנדבים מכלל החברה הישראלית ללא מגבלות אמונה דתית, מגדר או לאום ונכון לשנת 2024 פעילים בו כ-8,000 מתנדבים: חובשים, פרמדיקים ורופאים.

באוגוסט 2006 פרשו אלי ביר וקבוצת מתנדבים מארגון הצלה ישראל בעקבות סכסוכים בתוך הארגון והקימו את "איחוד הצלה". בתחילה נקרא הארגון "ארגון מתנדבי הצלה בישראל". עם השנים התפתח הארגון, והיום, בנוסף למתנדבים החרדים, חברים בו אלפי מתנדבים שאינם דתיים, ואף צוות של ערבים ממזרח ירושלים ומהמשולש[1].

באוגוסט 2008 מונה פרופסור אבי ריבקינד כחבר הוועדה הרפואית של "איחוד הצלה"[2].

באירועי טבח שבעה באוקטובר 2023 פעלו עשרות מתנדבי הארגון בהצלת חיים, שניים מהם נפלו בקרבות (בהגנה על ניר עוז ובמקום נוסף), מתנדב שהיה בתפקיד במסיבת הנובה נחטף ומתנדב נוסף נרצח בעודו מגיש עזרה ראשונה לנערה שנורתה. שני מתנדבים נוספים נהרגו במהלך מלחמת חרבות ברזל[3].

נכון לשנת 2024 מונה הארגון כ-8,000 מתנדבים: חובשים, פרמדיקים ורופאים[4], והוא מאושר כגוף מסייע רשמי בשעת חירום[5] על ידי משרד הבריאות[דרוש מקור], ורשאי לקבל מידע עדכני על אירועי חירום ממוקד החירום של מגן דוד אדום[5]. חלק מהמתנדבים בארגון פועלים במסגרת רשות השירות הלאומי-אזרחי.

מתנדב בארגון צריך להיות בעל רכב פרטי, או חבר ביחידת האופנועים או האופניים. החובשים מקבלים את קריאות החירום באמצעות מוקד חירום טלפוני של מוקד איחוד הצלה או אפליקציה ייעודית שמזהה את המיקום של המתנדב ומזניקה אותו באופן אוטומטי למקרי חירום שיש בסביבתו. המתנדבים יוצאים להגיש סיוע הרפואי עד להגעת האמבולנס לאירוע.

הארגון מאבזר את כל מתנדביו באמצעי קשר וציוד רפואי מתקדם ויקר ערך. 'איחוד הצלה' רכש מאז הקמתו תיקי החייאה משופרים, בהם כל הציוד הרפואי הנדרש עבור הכוננים המגיעים למתן מענה ראשוני. בנוסף לתיק ההחייאה הבסיסי, 'איחוד הצלה' דואג לאבזר כוננים פעילים גם בדפיברילטור, מכשיר למדידת רמת הסוכר בדם וכדומה.

הארגון מעביר קורסי חובשים בתשלום, למתנדבים בארגון הקורס הוא ללא עלות.

מתנדבי הארגון פועלים בהתנדבות, הטיפול הרפואי והפינוי לבית החולים נעשה ללא השתתפות של החולה, אך הארגון תובע תשלום מקופות החולים או חברות ביטוח.

פעילות בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד פעילותו כארגון מתנדבים לאומי בישראל, הארגון פיתח פעילות במספר מדינות ולו סניפים: בארצות הברית, אוקראינה ופנמה. הסניף הקבוע באומן שבאוקראינה, מספק מענה רפואי למבקרים בציון רבי נחמן מברסלב.

הארגון השתתף בסיוע במשברים בינלאומיים, בהם: סיוע מתמשך בהאיטי, סיוע לאחר רעידת האדמה בנפאל ב־2015. סיוע לאחר ההוריקנים אירמה והארווי בארצות הברית (2017); סיוע נפשי לאחר הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג (2018); סיוע לאחר אסון קריסת הבניין בסרפסייד (2021). מבצע "כנפיים כתומות" לפינוי פליטים באוקראינה ומולדובה (2022). חילוץ והצלה לאחר רעידות האדמה בטורקיה ובמרוקו (2023).

יחסי הארגון עם מגן דוד אדום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוף הפעולה בין איחוד הצלה למגן דוד אדום ידע עליות ומורדות, בעיקר על רקע של גיוס כספים מתורמים בחו"ל.

בשנת 2008 חדל מגן דוד אדום להעביר קריאות חירום למתנדבי איחוד הצלה. במגן דוד אדום טענו שישנם בארגון מתנדבים ללא הכשרה מתאימה וכי אינם יכולים להזניק כוננים ללא הכשרה מספקת. בעקבות כך הוחלט באיחוד הצלה לפתוח מוקד חירום טלפוני במספר 1221 (ללא כוכבית) שיקבל שיחות מאזרחים המעוניינים בטיפול רפואי, וקריאות אלו יטופלו על ידי מתנדבי הארגון.

לארגון חילוקי דעות עם מד"א, חלקם אף הובילו לתביעות משפטיות הדדיות[6][7] ולטענות בנושאי שקיפות[8].

על רקע התפתחותו מארגון מגזרי לארגון הצלה לאומי, נתקל הארגון בביקורת רבנית חריפה. נטען שהארגון פעל להפצת מכתבי רבנים שאסרו להתנדב במד"א מטעמי צניעות (פעילות משותפת של מתנדבים ומתנדבות ועוד) בעוד הוא עצמו פועל בסטנדרטים דומים[9]. באוגוסט 2021 בית ההוראה של הרב שמואל הלוי ואזנר הוציא מכתב ובו נכתב כי אסור להתנדב בארגון איחוד הצלה, מנגד הארגון טען כי מדובר בהליך שמטרתו לפגוע בגיוס הכספים לארגון[10] וכי לארגון ועדת רבנים[11].

מוקד החירום הטלפוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הוקצה מספר טלפון חירום מקוצר לארגון[12] והחל ב-1 בספטמבר 2011 איחוד הצלה מפעיל מוקד חירום טלפוני שעונה לקריאות רפואיות 24 שעות ביממה. המוקד מאויש על ידי חובשים ופרמדיקים מהארגון המקבלים את קריאות החירום, ומזניקים את מתנדבי הארגון. במקביל מעביר המוקד את הקריאה למוקד מגן דוד אדום לשם הזנקת אמבולנס לאירוע החירום.

בשלב מסוים ב-2014, הוכרז על מיזוג הארגונים והופסק השימוש במספר החירום הישיר של הארגון[13][14]. אך בהמשך חזר הארגון לפעילות עצמאית וב-2016 עלו שוב טענות למתיחות בין שני ארגוני החירום[15].

באוגוסט 2017 יצא חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות שבו נאסר על הארגון לפרסם את מספרו[5]. במקביל, עתר מגן דוד אדום לבית המשפט ובהמשך לבג"ץ בבקשה לבטל את ההקצאה למספר המקוצר, בטענה שהארגון מפרסם את המספר באופן המטעה את הציבור ובניגוד לעמדת משרד הבריאות, אך העתירה נדחתה.

במטרה לסיים את הסכסוך בין הארגונים פעלו בממשלה ובכנסת באמצעות חוק לאיחוד מוקדי החירום הרפואיים הטלפוניים המורה על הקמת מוקד חירום יחיד שינוהל על ידי מגן דוד אדום ויהיה מחויב לשתף את המידע עם כלל הארגונים. הליך החקיקה החל בשנת 2021[16] ולאחר מכן בשנת 2022[17] והצעת חוק זו אושרה בקריאה טרומית, בעקבות פיזור הכנסת הליך החקיקה הופסק, הצעת חוק זהה הוגשה שוב בשנת 2023[18] על ידי חבר הכנסת משה גפני[19].

אמצעים מבצעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מפעיל סוגים שונים של כלים מבצעיים.

נכון ל-2024, מפעיל הארגון כ-1,200 אופנועי חירום (אופנולנסים), 450 אופניים חשמליות, 35 רכבי שטח, 60 אמבולנסים ו-5 ניידות טיפול נמרץ. האופנולנסים מצוידים בציוד רפואי מלא למעט אלונקה ומסוגלים להגיע לזירת אירוע תוך 90 שניות באזורים עירוניים[20].

לכל כלי רכב שנכנס לשימוש הארגון, נכתב דו"ח הנחיות הלכתי ייעודי מפורט של מהנדסי 'מכון מדעי טכנולוגי להלכה', כדי לאפשר למתנדבים הדתיים הפועלים בשבתות לצמצם איסורי שבת בלי לפגוע במהירות הגשת עזרה ראשונה והצלת חיים[21].

שיתופי פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון משתף פעולה עם ארגון תופעת טבע, בנושא איתור וחיפוש נעדרים.

חברת הביטוח הראל משתפת פעולה עם הארגון במיזמי בריאות[22][23].

פרויקטים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מפעיל פרויקטים נוספים שאינם הענקת עזרה ראשונה[24]:

  • תן כבוד – במיזם זה מתנדבים בעלי הכשרה רפואית מבקרים קשישים בביתם, כדי למדוד להם מדדים חיוניים בסיסיים, והעברתם למוקד מעקב המפנה אותם במידת הצורך למרפאה או יוצר קשר עם הרופא האישי.
  • יחידת חוסן – בשנת 2016 הוקמה בארגון יחידת חוס"ן (חירום וסיוע נפשי) שמטרתה להגיש עזרה ראשונה נפשית באירועים בהם ישנם נפגעי חרדה או הלם, וכן במקרים המצריכים סיוע נפשי. ביחידה חברים עובדים סוציאליים ופסיכולוגים וכן חובשים שעברו הכשרה מיוחדת לטיפול חוס"ן. בנוסף, קיים בארגון קורס הכשרה לטיפול נפשי ראשוני.
  • מוסד בטוח – נועד להנגיש ציוד רפואי מתקדם בכל מוסד ובכל בית ספר. שכל מורה ומחנך במדינת ישראל ידע לבצע החייאה ופעולות ראשונות מצילות חיים עד להגעת צוות מקצועי. במסגרת זו "איחוד הצלה" מציע להנהלת המוסד ציוד איכותי במחירים המסובסדים על ידי "איחוד הצלה" בשיתוף קרן ישראלייף.
  • איתור נעדרים – במקרים של נעדרים, משתתפים מתנדבי 'איחוד הצלה' במערך החיפושים, בשיתוף עם כוחות הביטחון והחירום.

שירותי אמבולנס פרטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לפעילות ההתנדבותית, מספק ארגון איחוד הצלה עם רכבי ההצלה שלו שירותי אמבולנס פרטי בתשלום. ניתן להזמין אמבולנס (רגיל או ניידת טיפול נמרץ) לצורך העברת חולים ממקום למקום, שירות אבטחת אירועים וליווי טיולים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסומים הלכתיים
  • הרב יעקב אייזנבך (רב איחוד הצלה מודיעין עילית), משנת הצלה: דיני הצלה למתנדב בשבת. א-ג: דיני כונן, אמבולנס וברורי הלכה. מודיעין עילית, תשע"ב[25]
  • יצחק אייזיק כ"ץ, כונן כהלכה: דינים והלכות לטיפול במקרי חירום בשבת ובחול לכונני רפואת חירום, מהדורה שנייה, ירושלים: ארגון איחוד הצלה, תשע"ח[26]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איחוד הצלה בוויקישיתוף

כתבות על הארגון

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוסי שוהם, ‏זקוקים לעזרה רפואית דחופה? חסן נסראללה יטפל, באתר ‏מאקו‏, 17 במאי 2017
  2. ^ ריבקינד באתר הארגון
  3. ^ הקדשה בספר 'מלאכים בכתום' (להלן 'לקריאה נוספת'), עמודים 7–12.
  4. ^ מי אנחנו, באתר "איחוד הצלה"
  5. ^ 1 2 3 רותם אליזרע, משרד הבריאות קבע: יוקם מוקד כונני חירום לאומי - בניהול מד"א, באתר ynet, 3 ביולי 2017;
    ליטל דוברוביצקי, מד"א תובע את איחוד הצלה: "מטילים בנו דופי", באתר ynet, 19 בדצמבר 2018
  6. ^ ליטל דוברוביצקי, הסכסוך נמשך: עכשיו איחוד הצלה ישראל תובע ממד"א 500 אלף שקל, באתר כלכליסט, 10 במרץ 2019
  7. ^ מיטל יסעור בית-אור, מד"א נגד איחוד הצלה: המאבק מגיע לבג"ץ, באתר ישראל היום, 4 בדצמבר 2019
  8. ^ אבישי גרינצייג, ‏במד”א סירבו לדרישה לפרסם דוחות כספיים; הסיבה: "חשש לסיכון חיי אדם", באתר גלובס, 26 בדצמבר 2021
  9. ^ מכתב הרב טוביה בן שמואל שולזינגר, דורות (מוסף 'העדה'), גיליון 138, תשע"ג (2012), עמ' 4.
  10. ^ רבנים קוראים שלא להתגייס לארגון "איחוד הצלה", באתר ‏מאקו‏, 25 באוגוסט 2021
  11. ^ חברי ועדת רבני הארגון : איחוד הצלה, באתר 1221.org.il
  12. ^ בג"ץ 6316/21 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' שר התקשורת, ניתן ב־16 ביולי 2023
  13. ^ ירון קלנר, הושג הסכם: מד"א ואיחוד הצלה מתאחדים, באתר ynet, 13 במרץ 2014
  14. ^ חיים לב, הסכם היסטורי בין מד"א ואיחוד הצלה, באתר ערוץ 7, 13 במרץ 2014
  15. ^ אלי רוטמן, ‏המתיחות חוזרת: איחוד הצלה נגד מד"א, באתר כיכר השבת, 31 ביולי 2016
  16. ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק מוקד חירום רפואי טלפוני, התשפ"ב-2021, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  17. ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק מוקד חירום רפואי טלפוני, התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  18. ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק מוקד חירום רפואי טלפוני, התשפ"ג-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  19. ^ בנצי רובין, ‏המאבק הצליח: אושר בקריאה טרומית החוק לאיחוד מוקדי החירום, באתר "סרוגים", 2 בפברואר 2022
  20. ^ פירוט אמצעי תחבורה בדף 'פעילות איחוד הצלה', באתר הרשמי.
  21. ^ 'רווח והצלה יעמוד ליהודים', אספקלריה: בטאו המכון המדעי טכנולוגי להלכה, מח (טבת תשפ"ג), עמ' 10.
  22. ^ כיכר בשיתוף איחוד הצלה, ‏אלפים הגיעו היום להיבדק ביוזמת 'הראל' ו-'איחוד הצלה', באתר כיכר השבת, 12 בספטמבר 2019
  23. ^ עדי לסקר, איחוד הצלה וקבוצת הראל ביטוח פיננסים קיימו יום בריאות ארצי, באתר חדשות 0404‏, 12 בספטמבר 2019
  24. ^ מתוך אתר הארגון
  25. ^ אסיא, קא-קב (תשעו), עמ' 180.
  26. ^ אסיא, קכא-קכב (תשפב), עמ' 189.