אייזק לי

אייזק לי
Issac Lea
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
לידה 4 במרץ 1792
וילמינגטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בדצמבר 1886 (בגיל 94)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאולוגיה, מינרלוגיה, פליאונטולוגיה, זואולוגיה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות לורל היל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Henry Charles Lea, Mathew Carey Lea עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר צדפות ותכלילים במינרלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אייזק לי (4 במרץ 1792 - 8 בדצמבר 1886) היה חוקר טבע אמריקאי שעסק בגאולוגיה ופלאונטולוגיה ותרם רבות לזואולוגיה במחקריו על צדפות ולמינרלוגיה בחקר חלוצי על תכלילים במינרלים ובאבני חן.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייזק לי נולד בווילמינגטון שבמדינת דלאוור בארצות הברית, החמישי מבין ילדי משפחת סוחרים קווייקרית. לי למד באקדמיה מקומית בכוונה לעסוק ברפואה, אך בגיל 15 החל לעבוד בעסק מסחרי בפילדלפיה שהיה שייך לאחיו ג'ון, ובסופו של דבר הצטרף אליו כשותף. שם גם יצר קשר ממושך עם הגאולוג המקומי לארדנר ונוקסם (Lardner Vanuxem) אשר איתו יצא לאסוף מינרלים, סלעים ומאובנים, שניהם נבחרו בשנת 1815 לאקדמיה למדעי הטבע בפילדלפיה. בשנת 1818 פרסם לי בעלון האקדמיה את המאמר המדעי הראשון שלו: "דין וחשבון על המינרלים הידועים עתה בסביבת פילדלפיה" (An Account of the Minerals at Present Known to Exist in the Vicinity of Philadelphia).

אייזק לי היה דוגמה מאלפת לחובבן אוטודידקטי שדבקותו בנושא מצומצם הניבה תרומה יסודית ונרחבת למדע. לימודיו של לי התקיימו בסופם של ימי עבודה המלווים בהתחייבויות חברתיות. לאחר שהצטרף בשנת 1821 להוצאה לאור של הכלכלן מתיו קארי ונישא לבתו של קארי, פרנסס אן, הפך לנשיא החברה. לאחר כמה מיתות במשפחתו, מצא לי את עצמו אחראי לצאצאיהם של כמה מקרוביו, ואף התלונן באוזני חברים כי "האל יודע מתי יזדמן לי לשוב ולחקור בענף יפה זה של המדע". בשנת 1851 פרש לי מן ההוצאה לאור כאדם עשיר המלווה במחויבויות חברתיות כיאה למעמדו.

לאחר מותו נתרמה ספרייתו הפרטית לספריית הסקר הגאולוגי של ארצות הברית.

מאובני צדפות בגיר מתקופת היורה מדרום ישראל
ערך מורחב – צדפות

לימודי הגאולוגיה הביאו את לי להתעניין בצדפות ולבלות שנים רבות במחקר ובאיסוף של רכיכות מים מתוקים שנשלחו לאקדמיה מנהר אוהיו ושאחיו תומאס אסף בקרבת סינסינטי.

ב-1827 פרסם לי "תיאור של שישה סוגים חדשים של צדפות נחלים" (A Description of Six New Species of the Genus Unio) – קטלוג תיאורי בעיקר של מדגמים מן התצורות השלישוניות של קלייבורן באלבמה. פרסום זה ביסס את המוניטין שלו, וכתביו הבאים נשקלו בכובד ראש. הטיפוגרפיה והאיורים, נאמר לו, נראו "כעבודת דפוס שיצאה לאור בסדנאות הטובות באירופה". בנוסף לצדפות פיענח לי את המבנה העוברי של 38 סוגי צדפות נחלים ותיאר את הרקמות הרכות של 234 סוגים נוספים.

בניגוד למלומדים בני זמנו, ויכוחיו עם עמיתיו לא גלשו לטינה אישית. הגאולוג לואי אגסי (Louis Agassiz) ערער על דיווחיו של לי בנוגע לטביעות הרגל של זוחל (Sauropus primeavus) באבן חול אדומה מעידן קדום וסבר כי אף יצור נושם אוויר לא התקיים קודם להיווצרות אבן חול מעידנים מאוחרים יותר. לי שמר על עמדתו במונוגרפיה מנוסחת ומאוירת היטב, אשר יצאה גם במהדורה מוגדלת מלווה בליתוגרפיה של טביעת הרגל בגודלה הטבעי. בסופו של דבר, אכן הוכח כי יצורים נושמי אוויר נמצאו בתצורות נוספות.[1]

תכלילים במינרלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור של אייזק לי משנת 1869 המתאר תכלילים במינרלים
ערך מורחב – תכליל (מינרלוגיה)

אייזק לי היה אספן נלהב של מינרלים ואבני חן והראשון לכתוב על תכלילים. קדמו לו מדענים שהתלהבו מהם, אך לי היה הראשון להשתמש במונח תכלילים (Inclusions) במינרלים ובסלעים. שנותיו הארוכות היו מוקדשות למחקר מיקרוסקופי של תכלילים, והוא צבר אוסף ניכר של מינרלים וצדפות אשר נתרם לסמית'סוניאן. האוסף שהותיר כולל כ-10,000 דוגמאות של אבני אודם, ספיר, כריזובריל, טורמלין, גארנט, קוורץ ואבנים אחרות, והוא ממוין ומלווה באיורים המראים את התכלילים המעניינים.

לי פרסם שלושה מסמכים על תצפיותיו, ואלה היוו יסוד להתפתחות חקר התכלילים באבני חן ובמינרלים:

  • רשימות על גבישים מיקרוסקופיים הכלולים במינרלים אחדים (Notes On Microscopic Crystals Included In Some Minerals),‏ 1869
  • רשימות נוספות על גבישים מיקרוסקופיים הכלולים במינרלים אחדים (Further Notes on Microscopic Crystals in some of the Gems),‏ 1869
  • רשימות על "תכלילים" באבני חן (Notes on “Inclusions” in Gems),‏ 1877

לי נטה לגישה שונה במקצת מקודמיו. במקום הכללה מורפולוגית, כימית ופיזיקלית של תוכן הגבישים, הוא התעניין יותר במיון הסוגים השונים ואסף בלהיטות חומר על אופיים של סוגי התכלילים בקורונדום, בקבוצת הגארנט, בטופז, בספינל ובקוורץ. עבודתו של לי התמקדה בעיקר באבני חן, בעיקר עקב משיכתו לקסמן הרב, כמו גם בשל העובדה שפניהן המלוטשים סיפקו חלון מושלם להתבונן דרכו ולבחון את התכלילים. עד היום מסווגים תכלילים במינרלים ובאבני חן לפי גישתו של לי:

  • תכלילים פרוטוגנטיים - נוצרו עוד לפני תחילת ההתגבשות ונלכדו בתוך הגביש בשלבי התגבשות שונים
  • תכלילים סינגנטיים – נוצרו בשלבים שונים במקביל להתגבשות הגביש
  • תכלילים אפיגנטיים - נוצרו לאחר סיום תהליך ההתגבשות

תארים והכרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייזק לי כיהן כנשיא האקדמיה למדעי הטבע בפילדלפיה ושימש כסגן נשיא החברה הפילוסופית האמריקאית (שם גם היה יושב ראש של ועדות הכספים והפרסומים). ב-1852 קיבל תואר כבוד LL.D מאוניברסיטת הרווארד והיה חבר או עמית במספר אקדמיות במדינות אחרות. בביקוריו באנגליה ובאירופה בשנת 1832 ובשנים 1852–1853 התקבל לי בחום על ידי אלכסנדר פון הומבולדט, ויליאם באקלנד, צ'ארלס לייל, רודריק מרצ'ינסון ואדם סדג'וויק. הוא בחן ונתן שם לדגימות של צדפות נחלים במוזיאון הבריטי, בגן הבוטני Jardin des Plantes בצרפת ובאוספים פרטיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אייזק לי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]