אל-ג'זירה

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך לא מעודכן, ואין בו ניתוח ביקורתי מסודר של האינטרסים הפוליטיים של קטאר הבאים לידי ביטוי בשידורי הרשת. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך לא מעודכן, ואין בו ניתוח ביקורתי מסודר של האינטרסים הפוליטיים של קטאר הבאים לידי ביטוי בשידורי הרשת. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברשת שידור ערבית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ג'זירה.
אל-ג'זירה
الجزيرة
פרטי הערוץ
מדינה קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר
תאריך השקה 1 בנובמבר 1996
משרד ראשי דוחא, קטאר
https://network.aljazeera.net
מטה רשת "אל-ג'זירה" שבדוחא, קטאר ב-2008 (המטה הורחב מאז וכיום כולל מבנים נוספים)
חדר החדשות של ערוץ "Al Jazeera English" הנמצאים במטה הרשת בדוחא

אל-גַ'זִירַה (ערבית: الجزيرة; תעתיק מדויק: אלג'זירה, תרגום: "האי", קרי "חצי האי ערב") היא רשת שידור טלוויזיונית לוויינית שמרכזה בדוחה בירת קטר, ומשדרת בערבית ובאנגלית. היא הוקמה על ידי אמיר קטר, שייח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, לאחר שהדיח את אביו מהשלטון. הרשת זכתה לפרסום בין-לאומי רב כששידרה קלטות של ארגון הטרור אל-קאעידה, ובראשם את אוסאמה בן לאדן לאחר פיגועי 11 בספטמבר בנוסף מפעילה הרשת ערוץ ספורט, ערוץ חי המשדר ועדות וכנסים, ערוץ דוקומנטרי, ערוץ לילדים ומספר אתרי אינטרנט.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשת החלה את דרכה עם תקציב של כ־150 מיליון דולר, שהעניק אמיר קטר חמד בן ח'ליפה לאחר שתפס את השלטון במדינה. הרשת החלה לשדר בשנת 1996. רבים מעובדי המחלקה לערבית של BBC עברו לאל-ג'זירה, ביניהם פייסל אל-קאסם, המגיש את "הכיוון ההפוך" הפופולרית ברשת. הרשת ניסתה להגדיל את מספר צופיה בעזרת הצגת תכנים שנויים במחלוקת בנוגע לממשלות המפרץ הפרסי, יחסי לבנון–סוריה והרשות השופטת במצרים. שידור הקלטות של אוסאמה בן לאדן ואל-קאעידה הגדילו את שיעורי הצפייה שלה. הרשת שברה את המונופול שהיה לערב הסעודית על ערוצי הלוויין הכלל-ערביים, והעלתה על סדר היום סוגיות בלתי-נעימות למנהיגים הערבים. בעקבות זאת קמו לה רשתות מתחרות כמו אל-קאהירה המצרית ו"אל-חורה" האמריקאית, אך החשובה שבהן היא רשת "אל-ערביה" הסעודית. אלג'זירה שאפה להתבסס על מכירת זמן פרסום, אך ניסיון זה נכשל, בעיקר משום שהבעלים הסעודיים של רשתות שידור ערביות אחרות, איימו להפסיק לפרסם חברות שיפרסמו גם באל-ג'זירה. נכון ל-2004, תקציב הרשת הוא כ-120 מיליון דולר, מתוכם 40 או 50 מיליון מאמיר קטר[1].

ב-4 ביולי 2005 הודיעה אל-ג'זירה על כוונתה להעלות שירות טלוויזיה בלוויין בשפה האנגלית. הערוץ החדש עלה לאוויר ב-15 בנובמבר 2006. לערוץ זה מרכזי שידור בדוחה, אתונה, בואנוס איירס, לונדון, קואלה לומפור ווושינגטון והוא משדר 24 שעות ביממה, מהן 12 מדוחה וארבע שעות מכל אחד מהמקומות הבאים: לונדון, קואלה לומפור וושינגטון. העיתונאי הפלסטיני ודאח חנפר, מנהל ערוץ אל-ג'זירה משנת 2003, מונה בשנת 2006 למנכ"ל הרשת כולה.

כיום נחשבת התחנה לאחד מערוצי התקשורת המרכזיים בעולם. היא מאופיינת ביכולתה לסקר ידיעות הישר מתוך השטח וזאת הודות לפריסתה הרחבה בעולם. ב-3 בינואר 2013 הודיעה רשת אל-ג'זירה על רכישתה של תחנת הטלוויזיה האמריקנית Current TV, זאת כחלק מניסיונותיה לחדור לשוק האמריקאי ולהשפיע על דעת הקהל שם.[2] אולם כעבור כשנתיים נאלצה לסגור את השלוחה האמריקאית עקב הפסדים מתמשכים.

איסורים במדינות שונות על פעילות הרשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל, איחוד האמירויות ומצרים אסרו על פעילות הרשת בתחומן.[3] בינואר 2025 אסרה הרשות הפלסטינית את פעילות הרשת בשטחה.[4]

בזמן ההפגנות במצרים בתחילת שנת 2011 שימשה אל-ג'זירה גורם מרכזי בדִרבון ההמונים. בעקבות זאת, ב-30 בינואר 2011 סגרו השלטונות המצריים את משרדי אל-ג'זירה בקהיר,[5] ובמקביל שובשו שידורי התחנה במדינה, הנקלטים באמצעות לווייני ניילסאט. התחנה עמלה על מנת להמשיך ולשדר למצרים בערוצים חלופיים.[6]מאז הדחת מוחמד מורסי מכס הנשיאות במצרים, פועלים השלטונות לצמצום השפעת התחנה במדינה, בטענה כי היא חותרת תחת הנהגת ההפיכה הצבאית.[דרוש מקור] ב-29 באוגוסט 2013 הודיעו גורמי ממשל מצריים כי לתחנה אין אישור לפעול במצרים ותבעו מהגורמים האחראים לאכוף את האיסור. ב-30 באוגוסט הודיעה הרשת כי 6 מעובדיה עצורים בידי שלטונות מצרים.[דרוש מקור]

שידורי הרשת בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכחות הרשת בישראל החלה בסוף שנות ה-90, כשחברת הכבלים "תבל" החלה לשדר את הערוץ באזורי שידוריה בצפון.

בספטמבר 2000 תבעה אל-ג'זירה את "תבל" על כך ששידרה את הערוץ מבלי לקבל אישור ממנה, תוך הפרת זכויות יוצרים. בכתב התביעה דרשה אל-ג'זירה 4 מיליון דולר בפיצויים.[7][8] תוך חודש הגיעו שני הצדדים לפשרה, בה הוסכם כי תבל תעביר יותר מ-1.1 מיליון דולר, כפיצוי על שידורי התחנה בתוך הפרת זכויות יוצרים ותשלום עבור שידורי התחנה לשלוש שנים.[9] אל-ג'זירה העריכה באותה עת כי היו כ-15 אלף איש שצפו בערוץ באמצעות שידורי "תבל", בעיקר בנצרת ובכפרים בגליל.

במרץ 2000 קיבלה חברת הכבלים "מת"ב" אישור מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין להוסיף את אל-ג'זירה לשידוריה,[10] וביולי 2000, עם פתיחת שידורי הלוויין בישראל, החלה גם חברת yes לשדר את הערוץ.[11]

ב-5 בדצמבר 2006 עלה לאוויר ערוץ "Al Jazeera English" בשידורי חברת yes,[12] עשרים ואחד ימים לאחר שערוץ זה הושק לראשונה.[13]

עד להחלטת הממשלה על הפסקת שידורי אל-ג'זירה בישראל ב-5 במאי 2024, ערוץ אל-ג'זירה (בשפה הערבית) שודר הן ב-yes וב-HOT, ו"Al Jazeera English" שודר ב-yes בלבד.

אל-ג'זירה וישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת ישראל, הסיקור של אל-ג'זירה כלפי המדינה מוטה לטובת מחבלים פלסטינים. אל-ג'זירה דחתה את האשמה זו, בטענה כי היא שומרת על "נייטרליות ואובייקטיביות" ומציגה גם את הנרטיב הישראלי.[14]

לרשת יש כמה כתבים בישראל, אחד מהם – אליאס כראם (إلياس كرام) ערבי ישראלי. כראם הוא בוגר אוניברסיטת חיפה והיה עורך בעיתון הערבי-הישראלי "כל אל-ערב". כראם מוצג כמי שנולד בפלסטין ב-1977, ולאומיותו מוגדרת "פלסטינית",[15] אולם בתיאור תפקידו כתוב שהוא כתב אל-ג'זירה בצפון ישראל. מבחינת המינוח המקובל באל-ג'זירה, ישראל היא ישות קיימת ומוכרת, אולם הרשת נמנעת מהגדרת אחד מכתביה כישראלי. יש המבקשים ללמוד על מדיניות הסיקור של אל-ג'זירה כלפי ישראל מתוך אופן ההצגה האמור.[16]

ב-13 במרץ 2008 הודיעה ממשלת ישראל כי היא מחרימה את רשת אל-ג'זירה ותחדל לשתף איתה פעולה בנימוק של "סיקור לא הוגן" של תקיפות צה"ל בעזה.[17] טענות ממשלת ישראל נתמכו על ידי כתבים של רשתות חדשות מסחריות אחרות כגון צבי יחזקאלי ושמרית מאיר וקבעו, בין השאר, כי אל-ג'זירה נמנעה מלדווח על רקטות ששיגרו ארגוני הטרור מרצועת עזה לשטח ישראל ולמקומות ישוב של אוכלוסייה אזרחית, ביניהן כאלה שהתפוצצו בשדרות ובאשקלון. כמו כן, נמנעה אל-ג'זירה מלדווח כי פעולת צה"ל באה בתגובה לשיגורי הרקטות ובמטרה להפסיקם, ומהצד השני, הרבתה לשדר בשידורים חוזרים תצלומי תקריב של גופות ילדים שנהרגו בעזה, גם כשלא היה ברור אם נהרגו מאש כוחות צה"ל או כתוצאה מהתפוצצות חומרי נפץ בשימוש חברי ארגוני הטרור הפלסטיניים. כמו כן, הציגה קריקטורות של מנהיגים ישראלים במדים נאציים תוך השוואתם לאדולף היטלר.[דרוש מקור] אל-ג'זירה טענה בתגובה כי היא משדרת דיווחים על המציאות כפי שהיא. מחמוד א-זהאר, מבכירי ארגון הטרור חמאס בעזה, הודה עם סיום הלחימה בעזה לערוץ אל-אקצה השייך לחמאס ולרשת אל-ג'זירה על עזרתם.[18]

באוגוסט 2011 נעצר בישראל מנהל לשכת אל-ג'זירה באפגניסטן, סאמר עלאווי, והורשע בעקבות עסקת טיעון בסיוע לחמאס.[19][20]

ב-26 ביולי 2017 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מתכוון לפעול לסגירת משרדי הערוץ בירושלים בטענה ש"רשת אל-ג׳זירה לא מפסיקה להתסיס לאלימות סביב הר הבית".[21]

ב-8 באוגוסט 2017 הודיע משרד התקשורת בראשותו של השר איוב קרא שהוא יסגור את שידורי אל-ג'זירה בישראל.[22]

באוגוסט 2017 שידר הערוץ בדיה עיתונאית בדמות ראיון שבו העידה מי ששירתה בצה"ל בתפקיד מנהלתי כי הרגה ילדים במסגרת שירותה. הריאיון היה חלק מתוכנית בידור אוקראינית והיה ידוע כשקר, אך שודר באל-ג'זירה והוצג כאמת.[23]

השקופיות שהוצגו במקום ערוצי אל-ג'זירה ב-HOT וב-yes לאחר איסור שידורי הרשת בישראל

ב־20 באוקטובר 2023 על רקע מלחמת חרבות ברזל אישרה הממשלה תקנות לשעת חירום שיאפשרו את סגירת התחנה, לאחר הצגת הוכחות כי היא מסייעת לאויב, משדרת תעמולה בשירות החמאס בערבית ובאנגלית לצופים בכל העולם, ואף מעבירה מידע רגיש לחמאס.[24] עם זאת ב-26 באוקטובר פורסם כי ראש הממשלה נתניהו מסרב להעלות את סגירת שידורי אל-ג'זירה לאישור הקבינט הביטחוני-מדיני.[25]

ב-16 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, מירב לשם גונן, אמא של רומי גונן, אשר נחטפה מרכבו של בן שמעוני בכביש 232, בעת שברחה מהטבח בפסטיבל נובה. האם התראיינה לאל-ג'זירה במטרה להעביר מסר לעולם הערבי. העיתונאי שראיין אותה, שאל אותה כי האם יש הוכחות לטבח שבעה באוקטובר ולאלימות מינית,[26] ולאחר מכן צירף לריאיון את האחראי על תיק האסירים בחמאס. בעקבות זאת גונן פוצצה את הראיון, ומטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים תרעומת על אי עמידה בסיכומים מצד הערוץ.[27]

ב-12 ביוני התפרסם סרטון וידאו של תושב נוסייראת, בו הוא בוכה ומקלל את הנהגת חמאס שהמיטו אסון על עמם, לאחר שנפצע במבצע ארנון, בו לפי פרסומי חמאס נהרגו מעל 200 פלסטינים. עם זאת, באל-ג'זירה הוצג הסרטון הערוך, הוסרו ממנו הקטעים בהם הוא מאשים את הנהגת חמאס בנעשה, בצורה שנראה שהוא מאשים את ישראל.[28]

החוק לסגירת שידורי ערוץ אל-ג'זירה בישראל ויישומו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוק אל-ג'זירה

ב-1 באפריל 2024 אושר בכנסת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שיאפשר את הגבלת פעילות הערוץ בישראל.[29] בהתאם לחוק זה, ב-5 במאי 2024 אישרה ממשלת ישראל פה אחד את סגירת ערוץ אל-ג'זירה בישראל.[30][31][32] שרי "המחנה הממלכתי" נעדרו מההצבעה.[33] החלטת הסגירה מומשה שעות ספורות לאחר אישור הממשלה.[34][35]

ב-21 במאי 2024 החרים משרד התקשורת ציוד מסוכנות הידיעות האמריקאית Associated Press, שבין לקוחותיה נמצא גם ערוץ אל-ג'זירה,[36] כחלק מיישום החוק. לאחר מספר שעות ביטל משרד התקשורת את הפעולה בעקבות לחץ אמריקאי.[37]

ברוח חוק זה, בלילה שבין 21 ל-22 בספטמבר 2024 כוחות צה"ל פשטו על משרדי ערוץ אל ג'זירה ברמאללה לפי צו של מפקד פיקוד המרכז, אבי בלוט, סגרו את משרדי הערוץ והחרימו את הציוד במקום.[38] רוב האירוע תועד על ידי מצלמות אל ג'זירה עד להחרמתן על ידי צה"ל.[39]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטלים:
פורטל המזרח התיכון
התקשורת

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אל-ג'זירה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Under Pressure, Qatar May Sell Jazeera Station באתר הניו יורק טיימס (באנגלית)
  2. ^ ynet, הקטר לא עוצר: היכונו ל"אל-ג'זירה אמריקה", באתר ynet, 3 בינואר 2013
  3. ^ שחר קליימן, מהאביב הערבי ועד עלילות הדם: מי את "אל-ג'זירה"?, באתר ישראל היום, 5 במאי 2024
  4. ^ מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (31 בדצמבר 2024 – 7 בינואר 2025), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 בינואר 2025
  5. ^ מירה עוואד, ‏מצרים: השלטונות סגרו את משרדי אל-ג'זירה, באתר גלובס, 30 בינואר 2011
  6. ^ Egypt Closes Offices of Al Jazeera Television, Disrupts Signal on Nilesat
  7. ^ תחנת הטלוויזיה הערבית "אל ג'אזירה" המשדרת מקאטר תובעת את חברת "תבל", באתר וואלה, 11 באוגוסט 2000
  8. ^ ראשי ערוץ טלווזיה המשדר מקטאר תובעים את חברת הכבלים "תבל", באתר וואלה, 12 באוגוסט 2000
  9. ^ שרון גל, תבל תפצה תחנה קטארית על הפרת זכויות יוצרים, באתר TheMarker‏, 26 בספטמבר 2000
  10. ^ אפי לנדאו, ‏המועצה לשידורי כבלים אישרה שידור הערוצים ESPN ואל ג'זירה, באתר גלובס, 6 במרץ 2000
  11. ^ אורלי פלג מזרחי, ‏אל-ג'זירה תובעת את "יס": משדרת אותנו ולא משלמת, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2006
  12. ^ מירב קריסטל, אלג'זירה אינטרנשיונל: עכשיו גם ב-yes, באתר ynet, 5 בדצמבר 2006
  13. ^ סוכנויות הידיעות, אל ג'זירה: מעכשיו גם באנגלית, באתר ynet, 15 בנובמבר 2006
  14. ^ אורן פרסיקו, ב"אל-ג'זירה" משיבים לטענות המדינה: מציגים תמונה מלאה, אפילו השר יריב לוין צופה בנו כדי לדעת מה קורה, באתר העין השביעית, 12 במאי 2024
  15. ^ الفضائية - مذيعون و مراسلون - مراسلون - إلياس كرام
  16. ^ الفضائية - مذيعون و مراسلون - مراسلون - إلياس كرام
  17. ^ משרד החוץ: נחרים את רשת "אל-ג'זירה", באתר וואלה, 12 במרץ 2008
  18. ^ הלל גרשוני, כמה שאלות נוקבות, באתר העין השביעית, 3 בפברואר 2011
  19. ^ אמיר בוחבוט‏, גורם ביטחוני: "כתב אל ג'זירה העצור בארץ חשוד בטרור", באתר וואלה, 7 בספטמבר 2011
  20. ^ שלמה פיוטרקובסקי, "רשת "אלג'זירה" מנוצלת על-ידי פעילי חמאס", באתר ערוץ 7, 26 בספטמבר 2011
  21. ^ ישי הולנדר, נתניהו: אפעל לסגירת משרדי אל ג'זירה בירושלים, באתר nrg‏, 26 ביולי 2017
  22. ^ אריאל כהנא, משרד התקשורת מתחייב: נסגור את "אל-ג'זירה" בארץ, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2017
  23. ^ איתמר אייכנר, "אל-ג'זירה" שידרה עדות מפוברקת: "חיסלתי ביריות ילדים בשירותי בצה"ל", באתר ynet, 29 באוגוסט 2017
  24. ^ צבי זרחיה, "מסייעת לאויב": הממשלה אישרה תקנות לסגירת שידורי אל-ג'זירה בישראל, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2023
  25. ^ אבישי גרינצייג וגילי כהן, נתניהו מעכב את סגירת הערוץ אל ג'זירה בישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באוקטובר 2023
  26. ^ הילה ויסברג, ‏משכורות עתק ושנאה לישראל: הסיפור מאחורי הערוץ שמתדלק את הטרור, באתר גלובס, 23 בפברואר 2024
  27. ^ גיל משעלי, ‏"זה היה אמבוש": אם החטופה פוצצה ריאיון לאל-ג'זירה, באתר ‏מאקו‏, 16 בנובמבר 2023
  28. ^ אלג'זירה נתפסת על חם בזיוף סרטון של עזתי שתוקף את חמאס ללא מעצורים על רקע המשך שפיכות הדמים, לו חמאס אחראית, באתר אבו עלי אקספרס, ‏12 ביוני 2024 הנה הגרסה המקוצצת שהציגה אלג'זירה לעוקביה. שימו לב לקטיעה הגסה של הסרטון בשניה ה 00:10 ואילך, באתר אבו עלי אקספרס, ‏12 ביוני 2024
  29. ^ מורן אזולאי, דניאל אדלסון, ניו יורק, החוק לסגירת אל ג'זירה עבר: "לא יהיה חופש ביטוי לשופרות החמאס בישראל", באתר ynet, 1 באפריל 2024
  30. ^ ירון אברהם, ‏פה אחד: הממשלה אישרה לסגור את ערוץ אל-ג'זירה בישראל, באתר ‏מאקו‏, 5 במאי 2024
  31. ^ איתמר אייכנר, הממשלה החליטה: ערוץ אל-ג'זירה בישראל ייסגר, באתר ynet, 5 במאי 2024
  32. ^ ירון אברהם, ‏פה אחד: הממשלה אישרה לסגור את ערוץ אל-ג'זירה בישראל, באתר ‏מאקו‏, 5 במאי 2024
  33. ^ אתר למנויים בלבד עמיאל ירחי, ‏בלי המחנה הממלכתי: אושרה סגירת אל-ג'זירה בישראל ל-45 יום, בעיתון מקור ראשון, 5 במאי 2024
  34. ^ עמית סגל, ‏אחרי החלטת הממשלה נגד אל-ג'זירה: המשטרה פשטה על משרדיה, באתר ‏מאקו‏, 5 במאי 2024
  35. ^ איתמר אייכנר, לירן תמרי, גלעד כהן, רן בוקר, כוחות ימ"ר פשטו על משרדי אל-ג'זירה בירושלים, באתר ynet, 5 במאי 2024
  36. ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, עקב חוק אל-ג'זירה: הוחרם ציוד מסוכנות הידיעות הגדולה בעולם - והשידור מגבול עזה ירד, באתר ynet, 21 במאי 2024
  37. ^ רן בוקר, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, הזיגזג של קרעי, לאחר הזעם האמריקני: "הוריתי להשיב את הציוד לסוכנות AP", באתר ynet, 21 במאי 2024
  38. ^ אורן פרסיקו, צה"ל סגר משרד אל-ג'זירה ברמאללה: משמשים להסתה ותמיכה בטרור, באתר העין השביעית, 22 בספטמבר 2024
  39. ^ שמעון מיג'אן איתי בלומנטל, צה"ל פשט על משרדי אל ג'זירה ברמאללה בהנחיית הדרג המדיני, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בספטמבר 2024