לידה |
21 בינואר 1887 ברסט, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
29 ביוני 1952 (בגיל 65) ניו יורק, ארצות הברית |
שם לידה | Rosa Harning Lebensboym |
מדינה | ארצות הברית |
שפות היצירה | יידיש |
בן או בת זוג | Reuben Iceland |
מספר צאצאים | 1 |
אנה מרגולין (ביידיש: אַננאַ מאַרגאָלין[1]) הוא שם עטה של רוזה הרנינג לבנסבוים (ביידיש: ראָזע האַרנינג לעבענסבוים[2];21 בינואר 1887 – 29 ביוני 1952), משוררת יידיש יהודיה-רוסייה-אמריקאית.
נולדה בברסט ליטובסק, אז חלק מן האימפריה הרוסית. התחנכה בבית ספר תיכון שבו למדה עברית תחת הפסבדונים "חנה גרוס".[3] בילדותה התגוררה בקניגסברג, אודסה ואחרי עברה לוורשה שם התגורר אביה אחרי גירושיו. ב־1906 שלח אותה אביה לארצות הברית. היא נסעה חזרה לאירופה ובוורשה פגשה את משה סטבסקי. היא התחתנה איתו ויחד הם נסעו לארץ ישראל. אך נישואיה נכשלו והיא הרגישה חנוקה מבחינה אינטלקטואלית וחזרה לוורשה כשהיא משאירה בתל אביב את בעלה והתינוק שנולד להם. בשנת 1913 התיישבה סופית בארצות הברית.[4] היא עבדה שם במערכת העיתון דער טאג ושם הכירה את בעלה השני הירש לייב גורדון. אחרי שגורדון התגייס לצבא האמריקאי במלחמת העולם הראשונה הם התרחקו ונפרדו. היא התקרבה למשורר והמבקר ראובן אייזלנד ואתו הייתה בקשרי חברות במשך כל חייה. מרגולין הייתה קשורה בשתי קבוצות משוררים יידיים של התקופה: "די יונגע" ו"האינטרוספקטיביסטים", אך אופייה של שירתה ייחודי לה. קנתה את פרסומה בעיקר בשל ספר שיריה היחיד, "לידער" (יידיש: "שירים") אשר יצא לאור בשנת 1929.
2007