אנטול ויארו

אנטול ויארו
Anatol Vieru

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	8 ביוני 1926 יאשי, ממלכת רומניה
פטירה	8 באוקטובר 1998 (בגיל 72) בוקרשט, רומניה
שם לידה	Adolf Grünberg
מוקד פעילות	רומניה
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה
סוגה	אופרה, קטע כלי, מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	רומנית
פרסים והוקרה	פרס הרדר (1986)
פרופיל ב-IMDb

אנטול ויאֶרוּ (ברומנית: Anatol Vieru; ‏8 ביוני 1926 – 8 באוקטובר 1998) היה מלחין, מנצח ומוזיקולוג יהודי-רומני, אחד מחשובי המלחינים של רומניה במאה ה-20.^[1] ויארו היה תלמיד של ארם חאצ'טוריאן. הוא הלחין שבע סימפוניות, שמונה רביעיות מיתרים, ויצירות רבות אחרות למוזיקה קאמרית. ביניהן, קונצ'רטי רבים. כמו כן, הלחין שלוש אופרות - Iona (יונה; 1976) לפי הדרמה של מארין סורסקו, Praznicul calicilor (משתה האביונים), לפי קומדיה של מיכאיל סורבול (1981), ו-"Telegrame" (מברקים), לפי סיפור סאטירי מאת יון לוקה קאראג'אלה. הוא היה חתן פרס הרדר בשנת 1986. ויארו כיהן כפרופסור לתזמור ולהלחנה באוניברסיטה למוזיקה (הקונסרבטור) בבוקרשט.^[2]

קורות חיים

שנותיו המוקדמות

אנטול ויארו נולד כאדולף גרינברג במשפחה יהודית ביאשי. הוא ומשפחתו היו ניצולים של פרעות יאשי משנת 1941. ויארו למד בשנים 1949-1946 מוזיקולוגיה והלחנה באקדמיה למוזיקה ("קונסרבטור" ע"ש צ'יפריאן פורומבסקו) בבוקרשט. מוריו היו לאון קלפר (הלחנה), פאול קונסטנטינסקו (הרמוניה), תאודור רוגלסקי (תזמור) וקונסטנטין סילבסטרי (אמנות הניצוח). המשיך את לימודיו בקונסרבטוריון של מוסקבה (ע"ש צ'ייקובסקי (בשנים 1951–1954 אצל ארם חצ'טוריאן (הלחנה) ודמיטרי רוגאל-לויצקי (תזמור).^[1] עם הקולגות שלו ללימודים במוסקבה נמנו אדיסון דניסוב, סופיה גוביידולינה, גנאדי רוז'דסטוונסקי, אלפרד שניטקה וטיבריו אולאך. בשנים 1955–1958 חזר להשתלם במוסקבה. בשנת 1978 סיים באוניברסיטת קלוז' את עבודת הדוקטורט בנושא "מהמודוסים על מודל של חשיבה מוזיקלית אינטרוואלית.^[3]

הקריירה כמלחין

בשנים 1950-1947 עבד ויארו כדי להתפרנס כמנצח בתיאטרון הלאומי של בוקרשט. אחר כך בשנים 1950–1951 היה עורך כתב העת "מוזיקה". ציון הדרך בהתחלת הקריירה שלו כמלחין הייתה יצירתו "Suita in stil vechi" (סויטה בסגנון ישן) (1945). באו אחריה קונצ'רטו לחליל (1955-1954), שתי הרביעיות הראשונות שלו למיתרים (1955, 1956) והאורטוריה "מיוריצה" (1957). אחרי שנת 1962 נודע ויארו לראשונה במערב כשזכה בז'נבה בפרס הבינלאומי להלחנה ע"ש המלכה מארי ז'וזה, על קונצ'רטו לצ'לו שכתב באותה שנה. יצירתו לרביעיית מיתרים ולכלי הקשה "Trepte ale tăcerii" (מדרגות של השקט) (1966) הוזמנה על ידי קרן קוסביצקי. ויארו השתתף בסמינר הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטאדט ויצירתו התזמורתית "Clepsidra" (שעון השמש) בוצע במסגרת ימי המוזיקה בדונאואשינגן. באותה שנה הלחין ויארו אחת מיצירותיו החשובות ביותר, Sita lui Eratostene ("הנפה של אראטוסטנס" לקלרינט, כינור, ויולה, צ'לו ופסנתר. ביצירה זו התגבשו העקרונות שאפיינו את המוזיקה העתידית שלו. בשיטה ה"נאו-מודלית" שלו התכתב ויארו עם יסודות ממלחינים שונים כמו בלה בארטוק,ג'ורג'ה אנסקו, אנטון וברן, אוליבייה מסיאן ודמיטרי שוסטקוביץ'.^[4]

החל מסוף שנות ה-1950 התעניין ויארו בתורת הקבוצות והגיע בהמשך למסקנה שהשמיעה המוזיקלית הרגילה קולטת את הסולמות המוזיקליים כ"קבוצות" במשמעות המתמטית של המילה. בעקבות תפיסה זו לא עבר ויארו למוזיקה סריאלית אולם התחיל להשתמש בקביעות במודוסים שבנה בעזרת פעולות מתמטיות. דרך תהליכים כאלה יצר ויארו צורות מוזיקליות שכינה אותן "קלפסידרות" (שעון שמש), "נפה", "מסך","מזמור" וכו'. ויארו נחשב למהפכן במוזיקה אבל לא רצה להיחשב "אוונגרדיסט" מחשש לקפוא במקום. על אף זיקתו לחשיבה מתמטית, יצר ויארו "יצירה קוהרנטית, עתירת משמעויות וביטויים אמנותיים" (עדה ברומארו) . שאף ל"הומוגניזציה של השפות המוזיקליות משלהי המאה ה-20, בעזרת חוקים טרנס-סגנוניים"^[5][6]

בשנת 1970 התחיל ויארו בבוקרשט בסדרת הקונצרטים "מוזיקות מקבילות" ולמשך שנים אחדות ניצח במסגרתה על מגוון רחב של יצירות מאת מלחינים כמו אורלנדו לאסוס, אייבס, סקריאבין, שנברג, אדגר וארז, שניטקה. ב-1973 בעזרת מלגה מטעם השירות הגרמני לחילופי גומלין אוניברסיטאיים התאפשרה לוויארו שנת שבתון בברלין המערבית. אז הוא הלחין את הסימפוניה השנייה שלו "טכיקרדיות". בשובו לבוקרשט הלחין שתי אופרות "יונה" לפי דרמה מאת מרין סורסקו, ולפי הציורים של מ.ק. אשר (1975-1972, ביצוע בכורה בבוקרשט, 1976), ואת Praznicul calicilor (משתה האביונים) לפי קומדיה מאת מיכאיל סורבול (1980-1978, ביצוע בכורה בברלין 1990). הסימפוניה השלישית שלו "La un cutremur" (ברעידת אדמה) בוצעה בשנים 1977 ו-1978 והייתה תגובת היוצר לאסון רעידת האדמה שהכתה את רומניה במרץ 1977. יצירות שלו בוצעו על ידי אמנים כמו הכנר אולג כגן, צ'לנים כמו נטליה גוטמן, ולדימיר אורלוב, קטלין איליה, מנצחים כמו קונסטנטין סילבסטרי, זובין מהטה, הוריה אנדרייסקו, תזמורות כמו ברלינר קאמראופר, תזמורת "סוויס רומאנד", מקהלת "מדריגל" וכו'.

פעילותו האקדמית

במקביל להלחנה, עסק ויארו עד סוף חייו גם בהוראה באופן אינטנסיבי. החל משנת 1950 לימד ויארו בקתדרה לתזמור ואחר כך בקתדרה להלחנה של הקונסרבטוריון בבוקרשט, שבה עלה בהדרגה בהייררכיה האוניברסיטאית. החל משנת 1955 כיהן כפרופסור. ב-1975 עשה את עבודת הדוקטור שלו על בסיס עבודה זו פרסם כעבור שנתיים את Cartea modurilor ("ספר המודוסים") שפורסמה בשנת 1993 באנגלית תוך הרחבת החלק השני שלה - The Book of Modes. בהדרכת המלחין סיג'יסמונד טודוצה בקונברסטוריון בקלוז' (האקדמיה למוזיקה על שם גאורגה דימה). היה מרצה אורח באוניברסיטאות רבות בארצות הברית (בניו יורק - במכללת שרה לורנס ובית הספר ג'וליארד -,שיקגו, סיאטל),קנדה (באוניברסיטת לוואל), ישראל (בירושלים בשנים 1982–1983), בז'נבה וכו'.^[7]

אנטול ויארו נפטר בשנת 1998 בבוקרשט. הוא היה נשוי משנת 1954 למוזיקולוגית נינה שוטיקובה ויארו, ולזוג נולדו בן ובת. הבן הוא הפסנתרן אנדריי ויארו. לוויארו יש אח פילוסוף, סורין ויארו.

פרסים ואותות הוקרה

• 1946 - פרס ג'ורג'ה אנסקו להלחנה - על ה"סויטה בסגנון ישן"
• 1949 - פרס המדינה של רומניה
• 1962 פרס מארי ז'וזה על הקונצ'רטו לצ'לו (בז'נבה)
• 1966 - פרס הקרן סרגיי קוסביצקי
• 1967 - פרס האקדמיה הרומנית
• 1975,1977, 1979 - פרסים של איגוד המלחינים ברומניה
• 1986 - פרס הרדר - מטעם אוניברסיטת וינה על מפעל חייו בהלחנה, מוזיקולוגיה ותורת המוזיקה, "על כישוריו המיוחדים, החדשנות והדמיון המוזיקלי"
• 1996 - הפרס הגדול של איגוד המלחינים הרומנים

ספרים

• 1975 - Cartea modurilor (ספר המודוסים) 2 כרכים
• 1990 - De la moduri la timpul muzical (מהמודוסים אל הזמן המוזיקלי)
• 1994 - Cuvinte despre sunete (מלים על צלילים)
• 2001 - Ordinea în Turnul Babel (הסדר במגדל בבל) פורסם אחרי מותו בעריכתה של נינה ויארו

יצירות מוזיקליות

ויארו הלחין מעל 120 יצירות מסוגות רבות.^[8]

יצירות לתזמורת

7 סימפוניות

• 1967 מס.1 Oda tăcerii (אודה לשתיקה) -מוקדשת לנושא השואה
• 1973 מס 2, Tahicardii (טכיקרדיות)
• 1978 מס.3 La un cutremur (סימפוניית רעידת האדמיה)
• 1982 מס.4, ;
• 1985-1984 מס.5 M. Eminescu (מיכאי אמינסקו) - למקהלה ותזמורת - על שירים מאת אמינסקו
• 1989 מס.6 Exodus (אקסודוס),
• 1993-1992 מס.7 no.7 Anul soarelui calm (שנת השמש השקט)

אחרות

• Suită in stil vechi- 1945 (סויטה בסגנון ישן)
• 1952 - Dansuri simfonice
• Concert pentru orchestră, 1954–5

קונצ'רטי ויצירות אחרות לכלים ולתזמורת

• • 1962 - קונצ'רטו לצ'לו
  • קונצ'רטו לשני צ'לי
  • 1958, 1996 - שני קונצ'רטי לחליל
  • 1964 - קונצ'רטו לכינור
  • 1975 - קונצ'רטו לקלרינט
  • 1979 - קונצ'רטו לכינור וצ'לו
  • 1987 - סימפוניה קונצ'רטית לצ'לו
  • 1963 - Jocuri (משחקים) לפסנתר ותזמורת
• 1968 - Clepsidra I לחצוצרה ותזמורת
  • 1993 - קונצ'רטו לפסנתר "קליידוסקופ"
  • 1996 - קונצ'רטו לגיטרה
  • Narațiune II (סיפור II) לסקסופון ותזמורת
  • Malincolia furiosa - 1994 - לוויולה ותזמורת

יצירות קאמריות וכליות סולו

• שמונה רביעיות לכלי מיתר
  • no.1, 1955,
  • no.2, 1956;
  • 1973 no.3, לסופרנו ולרביעיית מיתרים
  • no.4, 1980;
  • no.5, 1982;
  • no.6, 1986;
  • no.7, 1987;
  • no.8, 1991
• רביעית סקסופונים
• 1957 - חמשייה עם קלרינט
• שלישייה מיקרוטונית - לפגוט, גיטרה וקונטרבאס
• 1997 - שלישייה
• Duo leggiero 1995
• 1962 - סימפוניה קאמרית
• 1994, 1976 - שתי סונטות לפסנתר
• סונטה לכינור וצ'לו
• 1963 סונטה לצ'לו; 1977 - עיבוד לצ'לו וכלי הקשה
• 1968 - Nautilos לפסנתר ולמגנטופון (קלטת)
• Feuerwerk 1994 לחליל, לכינור ולוויברפון
• 1968 - Muzeu muzical - מוזיאון מוזיקלי לצ'מבלו 12 כלי קשת
• 1995 - רובטו לאבוב וכלי הקשה
• 1997 - קנון ופוגה
• 1973 - סיפור (Narration) לעוגב
• 1996 - Muzica (Musik) לעוגב וכלי קשת
• 1997 - קפריצ'ו
• 1995 - Hibernal (חורפי) לחלילי פאן וכלי קשת
• 1998 - אלגיה מס. 2 לצ'לו, קונטרבס ותזמורת קאמרית
• Centaurus (קנטאורוס) לסקסופון בריטון, לטרומבון ולכלי הקשה

יצירות קוליות

• מוזיקה מקהלתית:
• 1949 קנטטה Mierla lui Ilie Pintilie (השַחֲרור של איליה פינטיליה)^[9] ;
• 1957 האורטוריה Miorița (השיה - "מיוריצה")
• 1960 Cantata anilor lumină (קנטטת שנות האור) לפי שיר מאת נינה קסיאן -
• 1964 Scene nocturne (סצנות ליליות - על מילותיו של פדריקו גארסיה לורקה - לשתי מקהלות
• 1963 - Vocale (תנועות) על שירים מאת ג'וזפה אונגרטי למקהלת נשים;
• Clepsidra II - 1971; (קלפסידרה ב) על טקסטים עממיים, - למקהלה,

חלילי פאן, צמבל ותזמורת

• Fratele cel sărac - 1993 (האח האביון) לפי יון נקולצ'ה
• Daniil, 1994 (דניאל)
• In marea apusului, 1998 (בים השקיעות) למקהלה, חצוצרה וטימפני
• לסולנים:
  • 1959–1963 Muzică pentru Bacovia și Labiș (מוזיקה לפי ג'ורג'ה בקוביה וניקולאיה לאביש) שני מחזורים לקול (טנור, מצוסופרנו, סופרנו) ופסנתר עם אינטרלודים כליים (קלרינט, כינור, פסנתר;חליל סולו)
  1. Lupta cu inerția (מאבק באינרציה) - למצופסופרנו, טנור, חליל, כינור ופסנתר
  2. Nocturne și rezonanțe după Bacovia (ליליות ותהודות - לפי ג'ורג'ה בקוביה) לסופרנו, חליל ופסנתר
  3. Destinderi (הרפיות) - למצוסופרנו ופסנתר
• 1972 - Discul lui Newton (דיסק ניוטון) - ל 12 קולות
• 1973 - Patru unghiuri din care am văzut Florența (ארבע זוויות שמהן ראיתי את פירנצה)

- לסופרנו, פסנתר או צ'מבלו, ו1–2 כלי הקשה

• • - Cântec arhaic de dragoste: (שיר אהבה ארכאי) - לפי שיר השירים - למצוסופרנו, חליל, אבוב, קלרינט ופגוט
  1. I. Sage mir an, 1985 (שיר השירים א, ז - הגידה לי)
  2. II. O that you were a Brother to Me, 1987 (שיר השירים ח, א - מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי)
  3. III. Siehe, du bist schön, 1985 (שיר השירים ד,א - הינך יפה...)
  4. IV. Fă-mă precum o pecete, 1989 (שיר השירים ח, ו - שימני כחותם...)
  5. V. Ja nartsis saronskij, 1987; (שיר השירים א,ב - אני חבצלת השרון...)
• 1990 - Memorial מוקדש לנושא שואה
• 1993 - מזמור Psalm לפי הזמנת התזמורת הסימפונית ברג'ינה, קנדה
• 1993 - אגדה (Märchen) - לקול מדבר וכלי הקשה
• 1994 - Arhipelag (ארכיפלג) לבריטון וויברפון
• 1995 - Dechanson על טקסט מאת טריסטן צארה - ל-4 קולות
• 1995 - Întrebări și răspunsuri (שאלות ותשובות) ל-4 קולות, על טקסטים מאת פאול צלאן בתרגום

פטרה סולומון

• 1998 - Iarba ochilor tăi -על טקסטים מאת פאול צלאן - ל-4 קולות)(לפי שיר ללא כותרת, לא גמור - עשב עיניך)
• Cântec pentru Stalin (שיר לסטלין)

-אופרות:

• • 1972-1976 - Iona (יונה) לפי דרמה מאת מרין סורסקו ומ.ק. אשר
  • 1981-1978 - Praznicul calicilor (משתה האביונים) לפי קומדיה מאת מיכאיל סורבול
  • 1983-1982 - Telegrame:Tema și Variațiuni (מברקים:נושא ווריאציות) לפי יון לוקה קאראג'אלה
  • 1995-1990 - Ultimele zile, ultimele ore (הימים האחרונים, השעות האחרונות) - לפי "מוצרט וסליירי" מאת אלכסנדר פושקין ו"הימים האחרונים" מאת מיכאיל בולגקוב

מוזיקה לסרטים

• Când primăvara e fierbinte 1960 (כשאביב חם - בבימוי מירצ'ה סאוקאן)
• Ciucurencu, 1964; (צ'וקורנקו)^[10] סרט תיעודי בבימוי אריך נוסבאום
• Procesul alb, 1965; (המשפט הלבן) - סרט עלילתי בבימוי יוליאן מיהו
• Brâncuși la Târgu-Jiu, 1966; (ברנקוש בטרגו ז'יו) - סרט תיעודי בבימוי אריך נוסבאום
• Soarele negru, 1968; השמש השחור בבימוי סלבומיר פופוביץ'
• O sută de lei, 1972; (מאה ליי) בבימוי מ. סאוקאן
• Felix și Otilia, 1974; (פליקס ואוטיליה) סרט עלילתי בבימוי יוליאן מיהו
• Marele singuratic, 1976; (הבודד הגדול) סרט עלילתי (לפי מרין פרדה) בבימוי יוליאן מיהו
• Întoarcerea lui Voda Lăpușneanu, 1979 (שובו של וודה לפושניאנו), סרט עלילתי בבימוי מלבינה אורשיאנו

יצירות אחרות

• 1972 - Țara de piatră (ארץ האבן) - פואמה אלקטרונית לפי הסופר ג'או בוגזה

לקריאה נוספת

• Valentina Sandu-Dediu Simpozion de muzicologie Anatol Vieru, Ed. Muzicală, București 2001
• Valentina Sandu-Dediu: Profil componistic: Anatol Vieru (România), SIMN Ediţia a XIV-a, Bucureşti, 23-30 mai 2004,
• Dan Tudor Vuza : Théorie modale et suites périodiques dans la pensée compositionnelle d'Anatol Vieru
• Petru Stoianov -Anatol Vieru - Omagiul discipolului
• Anatol Vieru, Anatol Vieru despre muzica sa, volum editat de Nina Vieru, Editura Universității Naționale de Muzică București, 2006
• Ada Brumaru cap Muzică în N.Cajal, H. Kuller, - Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație Hasefer, București 2004

קישורים חיצוניים

• אנטול ויארו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אנטול ויארו, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
• אנטול ויארו, באתר AllMusic (באנגלית)
• אנטול ויארו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אנטול ויארו, באתר Discogs (באנגלית)
• כתבת הספד בעיתון הבריטי 1998 Independent
• כתבה באתר רדיו רומניה - מוזיקל - לרגל מלאת 90 שנה להולדתו של המלחין
• סרטון יו טיוב - סימפוניה החמישית למקהלה ותזמורת, סרטון באתר יוטיוב
• http://www.romanianmusiconline.com/Articles/AnatolVieru.htm Paula Boire] Romanian Music]

Online] על המוזיקה הקולית של אנטלו ויארו

• באתר יו טיוב -Țara de piatră ארץ האבן מאת אנטול ויארו, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

1. Petru Stoianov
2. מידע ביוגרפי קצר על אנטול ויארו
3. מידע על ויארו, שמיעת יצירה שלו ורשימת יצירותיו
4. V.Sandu-Dediu 2004
5. נאום הרקטור של אוניברסיטת וינה בטקס הענקת הפרס הרדר ב-1986
6. Ada Brumaru 2004 עמ' 514
7. Independent 1998
8. יצירות מאת אנטול ויארו, באתר הספרייה הלאומית של גרמניה
9. איליה פינטיליה היה גבור קומוניסטי, שנהרג בכלא דופטאנה בעת רעידת האדמה בשנת 1940
10. על הצייר אלכסנדרו צ'וקורנקו