אנתוני גרפטון, 2010 | |
לידה |
21 במאי 1950 (בן 74) ניו הייבן, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
השכלה |
|
מקצוע | היסטוריון |
מעסיק | אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת ליידן |
פרסים והוקרה |
|
אנתוני תומאס גרפטון (באנגלית: Anthony Thomas Grafton; לפעמים נקרא Anthony T. Grafton; נולד ב-21 במאי 1950) הוא היסטוריון, וכעת מופקד קתדרה על שם הנרי פוטנאם באוניברסיטת פרינסטון. מינואר 2011 עד ינואר 2012 הוא שימש כנשיא האגודה האמריקאית להיסטוריה[1].
גרפטון רכש את השכלתו התיכונית באקדמיית פיליפס (Phillips Academy) ואת השכלתו הגבוהה באוניברסיטת שיקגו, שם למד מהתואר הראשון ועד לדוקטורט. הוא למד במשך שנה בקולג' אוניברסיטת לונדון אצל ההיסטוריון הקלאסי החשוב ארנאלדו מומיליאנו.
אחרי תקופה קצרה בה לימד במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת קורנל, קיבל גרפטון משרה באוניברסיטת פרינסטון ב-1975, בה הוא מחזיק מאז. החל מינואר 2007 הוא עורך-שותף של כתב העת "Journal of the History of Ideas".
גרפטון ידוע בשל מחקריו על המסורות הקלאסיות החל מתקופת הרנסאנס ועד למאה ה-18, ובשל עיסוקו בהיסטוריוגרפיה. ספריו הרבים מהווים מחקר מעמיק של ידענות וכרונולוגיה ועוסקים בין השאר ביוזף יוסטוס סקליגר, המלומד החשוב של תקופה הרנסאנס (1993-1983, 2 כרכים), תעוד חדשני ביחד עם ליסה ז'רדן של החינוך בעידן הרנסאנס (From Humanism to the Humanities 1986) ולאחרונה, מחקרים על ג'ירולמו קרדאנו כאסטרולוג (1999) ועל לאונה בטיסטה אלברטי (2000).
הוא חיבר מבוא מעמיק לקשר בין הלמדנות למדע בראשית העת החדשה "Defenders of the Text" (1991). ספר נגיש שלו לקהל הרחב הוא "The Footnote: A curious history" (1997), פורסם בגרמנית כ-"Die Tragischen Ursprünge der deutschen Fußnote", זהו מקרה בוחן של ההיסטוריה של ההיסטוריה, מהפרטים הקטנים.
הוא גם כתב על נושאים רבים בשביל "ניו רפובליק", "אמריקן סקולר" ו-"The New York Review of Books".