בארי לייבוביץ'
| לידה |
10 בספטמבר 1945 (בן 79) ניו יורק שבארצות הברית | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עמדה | רכז, קלע | |||||||||||||
| גובה | 1.88 מטרים | |||||||||||||
| מכללה | אוניברסיטת לונג איילנד | |||||||||||||
| דראפט |
בחירה מספר 48, 1967 ניו יורק ניקס | |||||||||||||
| קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
|
1967 1967–1968 1968 1968–1982 1982–1985 |
פיטסבורג פייפרס ניו ג'רזי אמריקנס אוקלנד אוקס הפועל תל אביב הפועל חיפה | |||||||||||||
| הישגים כשחקן | ||||||||||||||
|
זכייה באליפות ליגת העל (1969) זכייה בגביע המדינה (1969) שחקן העונה בליגת העל (1975) 4 בחירות לחמישיית העונה של ליגת העל (1973, 1975–1977) | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
בארי לייבוביץ' (באנגלית: Barry Leibowitz; נולד ב-10 בספטמבר 1945 בניו יורק, ארצות הברית), כדורסלן עבר ישראלי-אמריקאי. שחקן וקפטן הפועל תל אביב ונבחרת ישראל, הנחשב לאחד השחקנים הטובים ביותר ששיחקו בישראל. גובהו 1.88 מטרים, שיחק בתפקידי הרכז והקלע.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שסיים את לימודיו בתיכון דה-וויט קלינטון, הצטרף לייבוביץ' לאוניברסיטת לונג איילנד. בשנת 1967 סיים את לימודיו במכללה, נבחר בדראפט של ליגת ה-ABA על ידי קבוצת פיטסבורג פייפרס. לייבוביץ' החל את קריירת ה-ABA שלו באותה קבוצה, אך בחודש דצמבר של אותה עונה הועבר לקבוצת ניו ג'רזי נטס, לימים קבוצת NBA. אחרי חודש וחצי עבר לקבוצתו השלישית באותה עונה, אוקלנד אוקס. בסיום העונה הועבר לניו אורלינס באקנירס, בה חתם על חוזה לשנתיים. בסך הכול שיחק 82 משחקים בעונת ה-ABA הראשונה והיחידה שלו, ורשם ממוצעים של 10.9 נקודות ו-3.7 אסיסטים ב-26.4 דקות למשחק.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 1968 נסע לייבוביץ' לחופשה באירופה, שנשאה אותו בין היתר לישראל, לבקר את חבריו מרק טורנשיין ואייבן לישינסקי, ששיחקו באותה העת בהפועל תל אביב. לישינסקי הזמין את לייבוביץ' לאימון במגרש אוסישקין. לייבוביץ' שאל זוג נעליים מאחד הנוכחים כדי להתאמן, והדהים ביכולתו את כל הנוכחים, כשהציג ראיית משחק מפותחת, שליטה בכדור וקליעה ממגוון מרחקים. בסוף האימון, כאשר פנה לחדרי ההלבשה, זרק כדור עם הגב לסל מחצי מגרש - וקלע. עוד בדרכו חזרה לבית חברו לישינסקי, החתים אותו מנהל הקבוצה יורם ("פיקו") רוזביץ' על חוזה ליגה, בתואנה שמדובר במסמך שיאפשר לו להיכנס לישראל בקלות יתרה בביקורו הבא.
הזכייה בדאבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוזהו של לייבוביץ' בהפועל עמד על 600 לירות, לעומת סכום של 11 אלף דולרים אותו הרוויח ב-ABA. הקבוצה התבססה אז על מספר שחקנים יהודים אמריקאים, שיכלו לשחק כישראלים בליגה (וגם בנבחרת). הפועל, עם לייבוביץ', החלה את עונת 1968/69 כמועמדת רצינית לאליפות, לאור חסרונו של כוכב מכבי תל אביב טל ברודי שגויס לצבא ארצות הברית.
לדרבי הראשון של העונה, שנערך במחזור התשיעי, הגיעה הפועל עם הפסד בודד. מכבי, שאירחה את המשחק, החליטה להעביר אותו לאצטדיון בלומפילד, שם הותקן משטח פרקט במיוחד כדי לקיימו. דקות לפני פתיחת המשחק, הגיע יושב ראש מכבי נח קליגר עם מכתב מנשיא פיב"א (אז התאחדות כדורסל לחובבים), לפיו אסור היה ללייבוביץ' לשחק, בגלל עברו המקצועני ב-ABA. למרות חסרונו של לייבוביץ' המאוכזב, גברה הפועל, באימונו של שמעון שלח, על מכבי בתוצאה 78:70 .
הרחקתו של לייבוביץ' בגלל עברו המקצועני נמשכה שנתיים וחצי, בהן לא יכול להשתתף במשחקי הליגה והגביע. ראשי הקבוצה הציעו לו כתחליף לאמן את הקבוצה. לייבוביץ' סירב בתחילה, אולם לקח עליו את התפקיד אחרי ששלח הודיע לפני משחק חוץ בחיפה, שלייבוביץ' יאמן במקומו. הקבוצה המשיכה לנצח, גם את הדרבי השני במחזור ה-21, שנערך שוב בבלומפילד, בתוצאה 67:65, והבטיחה את הזכייה באליפות שני מחזורים לסיום, אחרי ניצחון על גבעת חיים-ברנר. ניצחון נוסף על מכבי בגמר הגביע (בפעם השלישית בבלומפילד), בתוצאה 88:70, השלים דאבל היסטורי למועדון, וצמד תארים ראשונים ואחרונים של לייבוביץ' עם הפועל.
בצילה של מכבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שנתיים שבהן לא שיחק (ובהן מכבי זכתה בשני דאבלים רצופים), חזר לייבוביץ' למגרשים בעונת 1971/1972. יחד עם טורנשיין וכוכבי הפועל האחרים, לא הצליח לייבוביץ' למנוע ממכבי לגרוף תואר אחר תואר בארבע השנים הבאות. בעונת 1973/1974 עבר לשחק בקבוצת ליוויס הארלם שבהולנד, למשך עונה אחת, שלאחריה שב להפועל. במהלך אותה עונה הוא שיחק גם נגד מכבי במוקדמות גביע אירופה לאלופות. ניצחון מינימלי 85:84 במשחק הראשון לא הספיק להולנדים, שהפסידו לאלופת ישראל 90:71 בגומלין.
בעונת 1975/1976 השתתפה הפועל בגביע קוראץ'. במשחקים במסגרת מפעל זה נגד קינמרטיני טורינו האיטלקית וברצלונה הספרדית קלע לייבוביץ' 49 ו-51 נק' בהתאמה (בעידן שלפני קו שלוש הנקודות). באותה עונה העפילה הפועל לגמר גביע המדינה, והפסידה אותו להפועל גבת/יגור המפתיעה, שהדיחה את מכבי בשלב שמינית הגמר, והשכילה לגבור על הפועל בגמר 90:76.
בעונת 1977/1978, אחרי שמונה שנים בלי ניצחון בדרבי, הצליחו הפועל ולייבוביץ' לנצח את מכבי 98:85 בהיכל הספורט יד אליהו. לייבוביץ' אמר לאחר המשחק כי הוא חיכה זמן רב לרגע הזה. את העונה שלאחר מכן סיימה הפועל במקום השני את העונה הרגילה. במשחק השני בסדרת הגמר, לאחר דקות רבות של שוויון, איבד לייבוביץ' כדור גורלי ומכבי זכתה באליפות נוספת. גם את עונת 1979–1980 סיימה הפועל במקום השני.
בעונת 1980/1981 שותף לייבוביץ' לאחד מהאירועים המפורסמים ומעוררי המחלוקת בתולדות הדרבי התל אביבי בכדורסל. בשניות הסיום של הדרבי הראשון לעונה, הובילה מכבי בנקודה שניות לסיום, אולם איבדה את הכדור. לייבוביץ', שקיבל את הכדור מהצד למסירת חוץ, התכוון למסור אותו לשחקן שעמד במצב נוח לזריקה חופשית מתחת לסל. בנקודה זו התערב חבר הנהלת מכבי אמנון אבידן, שלקח את הכדור מידי לייבוביץ' ומנע ממנו למסור אותו. המהלך חודש באותה נקודה, לאחר שלמכבי הייתה שהות לסדר את שחקניה בהגנה, ללא עבירה טכנית או שריקה כלשהי של השופט. לייבוביץ' מסר את הכדור לשמוליק נחמיאס, שהחטיא. כך הוכרע המשחק לטובה מכבי, 68:67.[1][2][3]
העונה הבאה הייתה עונתו ה-11 והאחרונה של לייבוביץ' בהפועל. בסיומה עבר שוב לשחק בהולנד. אחר כך חזר לישראל לשלוש עונות נוספות בהפועל חיפה, בסיומן פרש ממשחק פעיל בגיל 40.
בנבחרת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לייבוביץ' שיחק שנים רבות בנבחרת ישראל, והשתתף עימה בחמש אליפויות אירופה (1973, 1975, 1977, 1979, 1981). ב-88 משחקיו במדי הנבחרת קלע 836 נקודות. באליפות אירופה שנערכה באיטליה בשנת 1979, היה לייבוביץ' קפטן הנבחרת שזכתה במדליית כסף היסטורית, לאחר ניצחונות על נבחרות חזקות כיוגוסלביה, ספרד וצ'כוסלובקיה. בגמר נחלה ישראל תבוסה מידי ברית המועצות 98:76.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר פיב"א
- בארי לייבוביץ באתר אוניברסיטת לונג איילנד (באנגלית)
- "לייבוביץ' לא סולח" ראיון מעיתון תל אביב,31.8.01
- "לוזרים בצד אחד, ווינרים בצד שני", באתר nrg, ראיון משותף עם לייבוביץ, מרק טורנשיין, ארל ויליאמס, מייק לארגי וג'ים בוטרייט, לרגל בואם לארץ והשתתפותם במשחק צדקה (2002)
- האסונות של בארי, באתר nrg כתבה שפורסמה בעיתון מעריב שהופיעה גם בירחון שם המשחק, 4 במרץ 2004
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ איתן בקרמן, למכבי תל אביב כבר לא מותר הכל, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2009
- ^ גידי ליפקין, לייבוביץ': הפועל תוכל לנצח בדרבי אם תשמור חזק, באתר ONE, 18 בנובמבר 2013
- ^ רפאל נאה, התייר שהפך לכוכב / עושה היסטוריה, באתר ynet, 23 ביוני 2019
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1973 (מקום שביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 זקס • 2 אבישר • 3 ברודי • 4 בן-דוד • 5 קרן • 6 ברקוביץ' • 7 לייבוביץ' • 8 נוימרק • 9 ענבר • 10 מרזל • 11 אייזנר • 12 ינאי • מאמן: חמו |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1975 (מקום שביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 בלום • 2 אבישר • 3 ברודי • 4 שוורץ • 5 קרן • 6 ברקוביץ' • 7 לייבוביץ' • 8 מוסקוביץ' • 9 גורן • 10 מרזל • 11 אייזנר • 12 ינאי • מאמן: חמו |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1977 (מקום חמישי) | ||
|---|---|---|
|
1 נחמיאס • 2 שוורץ • 3 גורן • 4 חוזז • 5 קרן • 6 ברקוביץ' • 7 לייבוביץ' • 8 מוסקוביץ' • 9 קפלן • 10 רוטשילד • 11 ינאי • 12 מרזל • מאמן: קליין |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1979 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 מנקין • 2 שוורץ • 3 בן ארי • 4 ארואסטי • 5 סילבר • 6 ברקוביץ' • 7 לייבוביץ' • 8 מוסקוביץ' • 9 קפלן • 10 שרף • 11 חוזז • 12 ינאי • מאמן: קליין |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1981 (מקום שישי) | ||
|---|---|---|
|
1 בוטרייט • 2 ויליס • 3 זלוטיקמן • 4 קנז • 5 שלכטר • 6 ברקוביץ' • 7 לייבוביץ' • 8 מוסקוביץ' • 9 סילבר • 10 ג'מצ'י • 11 חוזז • 12 ינאי • מאמן: קליין |
| |