גאוואוונצ'לה
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | המישור הגדול הצפוני | ||
| מחוז |
 סבולץ'-סטמאר-ברג | ||
| נפה | נפת איבראן | ||
| תאריך ייסוד |
1971  | ||
| שטח | 66.83 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 3,376[1] (1 בינואר 2020) | ||
| קואורדינטות | 48°09′38″N 21°35′42″E / 48.160555555556°N 21.595°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| https://www.gavavencsello.hu/ | |||
  | |||
גאוואוונצ'לה (בהונגרית: Gávavencsellő) הוא כפר גדול במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.
כמו יישובים רבים באירופה, גם אוכלוסיית גאוואוונצ'לה קטנה עם השנים. כך, בשנת 1990 היו בעיר 4,226 תושבים ובשנת 2020 רק 3,376 תושבים.
הכפר ואזורו מיושבים לסירוגין מאז המאה ה-13. הוא הוקם באופן רשמי בשנת 1971 מאיחוד של שני כפרים גאווה (Gáva) והכפר וונצ'לה (Vencsellő).
יהודי גאווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים הגיעו לגאווה בסוף המאה ה-18, ומצאו את פרנסתם במסחר, במלאכה ובחקלאות. בזמן הקרע ביהדות הונגריה בעקבות קונגרס יהודי הונגריה בשנת 1968 הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי. בקהילה פעלו בית כנסת, מוסדות סוציאליים וחברה קדישא.
בשנת 1940 נשלחו הגברים עד גיל 60 לעבודות כפייה, לטובת סיוע לצבא הונגריה. וגם בשנת 1942, נשלחו לעזרת הצבא ההונגרי בחזית אוקראינה, שם נספו רבים.
עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה במרץ 1944 הוקם גטו נירג'האזה אליו הועברו גם יהודי גאווה. כעבור זמן מה שולחו משם למחנה ההשמדה אושוויץ.[2]
אחרי המלחמה חזרו לעיירה 21 מבני הקהילה ששרדו. הם מצאו את בית הכנסת הרוס, הקימו מחנה הכשרה במשק סמוך וניסו לחדש את חיי הקהילה. עוינות התושבים וגילויי אנטישמיות הביאו לעזיבת היהודים את גאווה. בנייני הקהילה נמכרו ובשנת 1963 כבר לא חיו שם יהודים.
בדף הקהילה ממפקד קהילות הונגריה כתבו התושבים שבקהילה חיים 172 חברים, ורב הקהילה הוא ליוש טייטלבוים.[3]
| שנה | מספר היהודים בכפר[4] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 84 | |
| 1880 | 274 | 2,333 |
| 1910 | 169 | |
| 1920 | 194 | |
| 1930 | 186 | |
| 1941 | 163 | 3,210 |
יהודי ונצ'לה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים הגיעו למקום במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם היו סוחרים זעירים. במקום היו חברה קדישא ובית כנסת. הקהילה השתייכה לזרם האורתודוקסי.
בשנת 1942 נלקחו הגברים היהודים בכפר למחנה לעבודות כפייה.
ב-14 באפריל 1944, אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו כל יהודי הכפר לגטו נירג'האזה, ומשם למחנה האראנגוד (HARANGOD). ב-22 במאי הוחזרו לגטו ושולחו למחנה ההשמדה אושוויץ.[5]
בדף הקהילה ממפקד קהילות הונגריה כתבו התושבים שבקהילה חיים 54 חברים, ורב הקהילה הוא אדה פריד.[6]
| שנה | מספר היהודים בכפר[7] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 11 | |
| 1880 | 131 | 2,290 |
| 1910 | 69 | |
| 1920 | 29 | |
| 1930 | 57 | |
| 1941 | 55 | 3,554 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גאוואוונצ'לה- קהילת גאווה, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- קהילת ונצ'לו, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- "גאוואוונצ'לה", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נתוני הכפר באתר הלמ"ס ההונגרי
- ^ תיעוד יהודי גאווה שנרצחו בשואה
- ^ דף קהילת גאווה מתוך מפקד קהילות הונגריה
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
- ^ תיעוד יהודי ונצ'לה שנרצחו בשואה
- ^ דף קהילת ונצ'לה מתוך מפקד קהילות הונגריה
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
| יישובים בנפת איבראן | ||
|---|---|---|
| יישובים | איבראן • בלשה • בוי • גאוואוונצ'לה • נג'הלאס • פסב • טיסברצל • טיסטלק | |