לידה |
16 בינואר 1872 סטיבנג', הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
29 ביולי 1966 (בגיל 94) ואנס, צרפת |
שם במה | Carric, Allen |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | מ-1889 |
מקום לימודים | מכללת בראדפילד |
בן או בת זוג | |
צאצאים | Deirdre Craig, Rosemary Nell A. Craig, Henry Edward Robin Craig, John P. R. Craig, Philip Carlisle T. Craig, David Lees, Ellen Gordon Craig, Edward Carrick, Peter M. Craig |
פרסים והוקרה | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
גורדון קרייג (באנגלית: Edward Gordon Craig; 16 בינואר 1872, אנגליה – 29 ביולי 1966, צרפת) היה שחקן, במאי, תפאורן, גרפיקאי, מוציא לאור וכן תאורטיקן של אמנות התיאטרון, אחד החשובים במאה העשרים. מאמרו החשוב ביותר, "השחקן ומריונטת–העל", התפרסם בשנת 1908.
בשנת 1889 הופיע קרייג בפעם הראשונה כשחקן בתיאטרון הליצאום בלונדון. בשנת 1900 התחיל לביים בעצמו, הוא ביים בין היתר את "דידו ואנאס" של הנרי פרסל. במהלך נסיעה לגרמניה בשנת 1904 הכיר את הרקדנית איזדורה דאנקן. בשנת 1907 הוא עובר להתגורר בפירנצה, מקים שם בשנת 1913 בית ספר לתיאטרון, שם הוא מלמד טכניקות חדישות. בפירנצה הוציא לאור את כתבי העת לתיאטרון באנגלית "המסכה" ו"המריונטה". בשנת 1912 הוא ביים במוסקבה בתיאטרון סטניסלבסקי את המלט[1], והחל משנות השלושים ועד מותו חי בצרפת.
תקופה מסוימת היה ביחסים עם הרקדנית איזדורה דאנקן ונולדה להם בת שנספתה בתאונה בפריז ב-1906.
בעוד שעבד לעיתים קרובות תחת שמו שלו, קרייג חתם על עבודה עם מספר רב של שמות אחרים, כולל אוליבר באת', יוליוס אוליבר, ג'וליו פיררו, סמואל פרים וסטניסלס לודוצ'ובסקי.[2]
לפי השקפתו של קרייג יש למריונטה יתרון גדול על השחקן, כי אין לה רצון משלה, והבמאי יכול ליצור את יצירתו מבלי שרצונותיו ויצריו של השחקן יפריעו. יש וויכוח על כך, האם כוונתו הייתה להחליף באמת את השחקנים בבובות, או שהוא השתמש במריונטה כדימוי.
קרייג כתב ספרים רבים, והחשוב בהם הוא: