לידה |
1762 מחוז אסקס, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית | ||||
---|---|---|---|---|---|
נהרג |
26 בדצמבר 1811 (בגיל 49 בערך) ריצ'מונד, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | כנסיית המונומנטל, ריצ'מונד, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
חתימה | |||||
ג'ורג' ויליאם סמית' (באנגלית: George William Smith; 1762 – 26 בדצמבר 1811) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1790–1794 ובשנים 1801–1802, כחבר מועצת מושל המדינה בשנים 1807–1811, כמושל וירג'יניה בפועל במשך חמישה ימים בינואר 1811, ובאפריל אותה שנה נבחר כמושל המדינה ה-17 וכיהן בתפקיד עד שנספה בשריפה ב-26 בדצמבר 1811.
ג'ורג' ויליאם סמית' נולד באחוזת משפחתו, "בת'רסט" שבמחוז אסקס, מושבת וירג'יניה, כבנם של אליס ומריוות'ר סמית'.[1] אביו היה פוליטיקאי בולט בווירג'יניה, שכיהן בבית השועים (House of Burgesses) של וירג'יניה, בקונגרס הקונטיננטלי ובבית הנבחרים של וירג'יניה.[2] אמו, אליס לבית לי, הייתה נינתו של ריצ'רד לי הראשון (אנ'), שכיהן כתובע הכללי של המושבה, כחבר בבית השועים וכחבר במועצת המושל. ג'ורג' ויליאם סמית' עסק בעריכת דין ונישא פעמיים. מנישואיו הראשונים לשרה אדמס ב-1793 נולדו ילדים, ומנישואיו השניים לג'יין ריד לא נולדו ילדים.[3]
כמו אביו, נכנס סמית' הצעיר לפוליטיקה, כאשר ייצג את מחוז אסקס בבית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1790–1794. בהמשך הוא עסק בעריכת דין בריצ'מונד, וב-1801 נבחר שוב לבית הנבחרים, הפעם כנציג העיר ריצ'מונד. הוא נבחר שוב למושב הבית של 1807–1808, אך נוצח כאשר יריבו בבחירות, ג'ון ה. פושי, ערער על תוצאותיהן בהצלחה. זמן קצר לאחר מכן מונה סמית' למועצת מושל המדינה על ידי בית המחוקקים, ועד מהרה היה לנשיא המועצה, תפקיד שהקביל אז לתפקיד סגן המושל.[1][2]
כחבר בכיר במועצה, כיהן סמית' כמושל וירג'יניה בפועל בית תקופות כהונותיהם של ג'ון טיילר האב וג'יימס מונרו במשך חמישה ימים בינואר 1811. באפריל אותה שנה, כאשר התפטר מונרו מתפקידו כדי לכהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית, היה סמית' שוב למושל בפועל, וב-30 בנובמבר נבחר לתפקיד בזכות עצמו כנציג המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית.[4] עם זאת, כהונתו הקצרה כמושל המדינה ה-17 נמשכה שלושה שבועות בלבד ונקטעה עקב מותו.
סמית' נספה בשריפה גדולה שפרצה ב-26 בדצמבר 1811 בבית התיאטרון של ריצ'מונד (אנ'). בתחילה הוא חולץ בבטחה מהמבנה, אך שב אליו ונספה כאשר ניסה להציל את בנו הצעיר.[1] מותו הפתאומי והבלתי צפוי הותיר את וירג'יניה בווקום שלטוני, והמושל בפועל, פייטון רנדולף, דאג לעריכת בחירות לתפקיד בינואר 1812, בהן נבחר ג'יימס ברבור שהתמודד מול סמית' בבחירות של נובמבר.
אפרו של סמית' נטמן תחת סלע בכנסיית המונומנטל (אנ') שבריצ'מונד יחד עם אפרם של שאר קורבנות השריפה, כולל הסנאטור לשעבר ונשיא בנק וירג'יניה, אברהם ב. ונאייבל (אנ').