| לידה |
24 ביולי 1958 (בן 66) פיין בלאף שבארקנסו, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | סנטר |
| גובה | 2.13 מטר |
| מכללה | אוניברסיטת פרדו |
| דראפט |
בחירה ראשונה, 1980 גולדן סטייט ווריורס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1980–1984 1984–1985 1985–1987 1987–1988 1988–1990 1990 1991 |
גולדן סטייט ווריורס אולימפיה מילאנו גולדן סטייט ווריורס יוסטון רוקטס ניו ג'רזי נטס דנוור נאגטס פיניקס סאנס |
| הישגים כשחקן | |
|
השתתפות במשחק האולסטאר של ה-NBA (1987) בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA (1981) זכייה באליפות הליגה האיטלקית (1985) זכייה בגביע קוראץ' (1985) | |
ג'ו בארי קארול (באנגלית: Joe Barry Carroll; נולד ב-24 ביולי 1958) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר היה פעיל בין השנים 1980–1991. בדראפט ה-NBA 1980 נלקח קארול בבחירה הראשונה על ידי גולדן סטייט ווריורס, ובעונת 1986/1987 השתתף כשחקנה במשחק האולסטאר של ה-NBA. ב-10 עונותיו ב-NBA העמיד ממוצעים כוללים של 17.7 נקודות, 7.7 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים ו-1.6 חסימות למשחק.[1]
קארול נולד בעיר פיין בלאף שבארקנסו, כילד העשירי מתוך 13 של הוריו.[2] בשנת 1976 החל ללמוד באוניברסיטת פרדו אשר באינדיאנה, ובמהלך 4 עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 17.7 נקודות והוריד 9.3 ריבאונדים בממוצע למשחק.[3] בעונתו השלישית הוביל את פרדו לגמר "טורניר ההזמנה הלאומי", בו היא הפסידה מול אוניברסיטת אינדיאנה. בעונתו האחרונה באוניברסיטה רשם ממוצעים של 22.3 נקודות, 9.2 ריבאונדים ו-2.8 חסימות למשחק, והוליך את קבוצתו למעמד הפיינל פור של טורניר אליפות המכללות, בפעם השנייה בלבד בתולדותיה. במשחק חצי הגמר הפסידה פרדו מול אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), בה שיחקו קיקי ואנדוויי וג'מאל וילקס. בסיום העונה נבחר קארול לחמישיית העונה של ליגת המכללות (First Team All-American).
בדראפט ה-NBA 1980 נלקח קארול בבחירה הראשונה, על ידי גולדן סטייט ווריורס.[4] ברבות השנים זכתה הבחירה בקארול לביקורות שליליות רבות, ואף הוגדרה ככישלון ("Bust"), בין היתר מכיוון שהווריורס רכשו את הבחירה הראשונה מבוסטון סלטיקס בתמורה לשני שחקני היכל התהילה לעתיד – רוברט פאריש וקווין מקהייל (שנבחר שלישי בדראפט).[5][6] בעונתו הראשונה ב-NBA קלע 18.9 נקודות והוריד 9.3 ריבאונדים למשחק, וב-3 העונות הבאות ביסס את מעמדו כאחד הסנטרים הבולטים בליגה, כאשר רשם ממוצעים כוללים של 20.6 נקודות, 8.3 ריבאונדים ו-1.8 חסימות למשחק. ב-5 במרץ 1983 קלע שיא קריירה של 52 נקודות במשחק מול יוטה ג'אז.[7]
לאחר שלא הצליחו להגיע להסכמה על חוזה חדש, עזב קארול את הווריורס בקיץ 1984, וחתם בקבוצת אולימפיה מילאנו מליגת העל האיטלקית.[8] לאורך עונתו היחידה באיטליה קלע קארול 24.9 נקודות בממוצע למשחק, ולצד דינו מנגין ומייק ד'אנטוני הוליך את מילאנו לזכיות באליפות הליגה האיטלקית ובגביע קוראץ'.
בעונת 1985/1986 חזר קארול לגולדן סטייט, ובעונה העוקבת קלע 21.2 נקודות למשחק, נבחר להשתתף במשחק האולסטאר והעפיל עם הווריורס לשלב הפלייאוף, לראשונה מזה 10 שנים. בסדרת הפלייאוף הראשונה גברה גולדן סטייט על יוטה ג'אז (3–2), אך בחצי גמר המערב הפסידה מול לוס אנג'לס לייקרס (1–4).
במהלך עונת 1987/1988 הועבר קארול יחד עם סליפי פלויד ליוסטון רוקטס, בתמורה לרלף סמפסון.[9] עד לסיום העונה קלע 12.0 נקודות למשחק עבור הרוקטס, אשר הודחו בסיבוב הפלייאוף הראשון. לקראת העונה הבאה נשלח בטרייד לניו ג'רזי נטס,[10] ולאחר כעונה וחצי נשלח בטרייד נוסף לדנוור נאגטס.[11] בינואר 1991 חתם על חוזה בפיניקס סאנס, ובסיום עונת 1990/1991 פרש ממשחק, בגיל 32.
| בחירות ראשונות בדראפט ה-NBA | |
|---|---|
|