ג'יין הרמן

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ג'יין הרמן
Jane Lakes Harman
לידה 28 ביוני 1945 (בת 79)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן זוג סידני הרמן
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-36 של קליפורניה
3 בינואר 2001 – 28 בפברואר 2011
(10 שנים)
→ סטיבן קיוקנדל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יין לייקס הרמן (באנגלית: Jane Lakes Harman;‏ נולדה ב-28 ביוני 1945) היא פוליטיקאית יהודייה-אמריקאית. כיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית עבור המחוז ה-36 של קליפורניה משנת 1993 עד שנת 1999 ולאחר מכן שוב משנת 2001 עד שנת 2011.

לפני היבחרה של הרמן לקונגרס, היא כיהנה כיועצת בכירה לסנאט, סגנית שר בקבינט של הנשיא ג'ימי קרטר, יועצת מיוחדת למשרד ההגנה האמריקאי וכן עסקה בתחום עריכת דין באופן פרטי[1]. כיום עומדת הרמן בראש המכון הבינלאומי לחוקרים על שם וודרו וילסון.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן נולדה בניו יורק, בתם של מהגרים יהודים שברחו במלחמת העולם השנייה, אביה מפולין ואמה מרוסיה. היא גדלה בלוס אנג'לס, בה עבד אביה כרופא. אביה של ג'יין העריץ את הנשיא ג'ון פ. קנדי, דבר שהיווה שיקול בהחלטתה להיכנס לפעילות פוליטית בבגרותה[2]. הרמן למדה בבתי ספר ציבוריים, בקולג' העצמאי הליברלי לאומנויות לנשים סמית' ובית ספר למשפטים של הרווארד[1].אחרי שסיימה את לימודיה באוניברסיטת הרווארד, נישאה לבעלה הראשון. ב-1978, היא עזבה את תפקידיה הבכירים בוושינגטון, לזמן מה, כדי לבלות זמן רב יותר עם ילדיה, החלטה שמשכה תשומת לב ציבורית. למרות זאת, נישואיה התפרקו, מאוחר יותר באותה שנה. שנתיים לאחר מכן, היא פגשה בבעלה הנוכחי, יושב ראש ומייסד חברת הרמן תעשיות לאומיות, חברה לציוד שמע, סידני הרמן. במקביל היא נשארה פעילה בפוליטיקה של המפלגה הדמוקרטית[2]. ב-1992, נבחרה לראשונה לקונגרס עבור המחוז ה-36 של קליפורניה.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא החלה את הקריירה הפוליטית שלה בוושינגטון כשכיהנה כיועצת ראשית ומנהלת צוות של תת-ועדת הסנט למשפטים בנושא זכויות חוקתיות. היא גם כיהנה כיועצת מיוחדת של משרד ההגנה, סגנית מזכיר הממשלה תחת הנשיא ג'ימי קרטר ופרופסורית בכירה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). לאחר היבחרה לראשונה לקונגרס ב-1992, היא ייצגה את המחוז הנוכחי שלה בין 1993 ל-1999 לפני שעזבה את הקונגרס עבור המרוץ למשרת מושל קליפורניה. אחרי שהפסידה למועמד להיות המושל גארי דייוויס, היא לימדה זמן קצר מינהל ציבורי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) לפני שהיא לקחה בחזרה את המושב שלה בבחירות של שנת 2000.

הרמן היא דמוקרטית המשתייכת ל"קואליציית הכלבים הכחולים", קבוצה של חברי בית הנבחרים הדמוקרטיים שהם מהאגף השמרני יותר של המפלגה וגם בו זמנית חברת הקואליציה הדמוקרטית החדשה, ארגון של חברי קונגרס דמוקרטיים שטוען למתינות יותר במפלגה הדמוקרטית, כולל בנושא הכלכלי לקידום עסקים.

המחלוקת בוועדת המודיעין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקונגרס ה-109, הרמן הייתה חברה בכירה של וועדת המודיעין של בית הנבחרים. באוקטובר 2006, החלו לעלות דיווחים כי הרמן הייתה תחת חקירה של ה-FBI בגין "לכאורה (עם העזרה של איפ"ק) גייסה תורמים עשירים לעשות לובי ישראלי, למי שהייתה אז מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים (וכיום בתפקיד מנהיגת הרוב) ננסי פלוסי, בקידום שימור העמדה שלה כדמוקרטית הראשית בוועדת המודיעין של בית הנבחרים".

לפי כתבה בערוץ הטלוויזיה פוקס ניוז: "ה-FBI בודק טענות מאמצע 2005 שהרמן מקליפורניה, הדמוקרטית הראשית בוועדה הזמנית הקבועה של בית הנבחרים למודיעין, נתנה התחייבויות מפורשות לאמריקן איזראלי פאבליק קומיטי, איפ"ק, בתמורה לתמיכת הקבוצה במסע החיפושים שלה לשמר את המקום שלה בפאנל של המודיעין[3].

הוושינגטון פוסט מדווח שאחד מההתחיבויות האלה הייתה שבעבור העזרה של איפ"ק, היא תבקש מעובדי ציבור רפובליקנים בממשל להקל בחקירת שני לוביסטים לשעבר באיפ"ק המואשמים בהפרת חוק הריגול על ידי קבלת מידע ביטחוני לאומי והעברתו לעיתונאים ועובדי שגרירות ישראל בוושינגטון"[4].

יו"ר בית הנבחרים פלוסי אז בחרה בסילבסטר ראייס להיות יושב ראש של ועדת המודיעין בקונגרס ה-110.

תומכים של הרמן מבקרים את ההחלטה. הם מצביעים לכך שהגבלות כהונה בוועדה לא נוגעות ליושב ראש או לחבר בכיר; יתרה מזאת, ההמלצה של וועדת ה-11 בספטמבר הייתה להאריך את הכהונות בפאנלים של המודיעין על מנת לטפח המשכיות וזיכרון ממסדי[5]. ניוזוויק רמז כי:

דו"חות של ה-FBI שיחקרו את הרמן פנימה כפי הנראה ייתנו לפלוסי כיסויי לדחות את הראשות להרמן-הדמוקרטית המתונה אשר פלוסי חשה כי לא הייתה מספיק אגרסיבית בלאתגר את ממשל בוש[6].

בתוכנית של רשת CNN, "המהדורה המאוחרת", עם וולף בליצר, הרמן הגיבה להחלטה של פלוסי:

אני לא כעוסה. זאת הייתה הבחירה שלה. בוודאי, קיוויתי להישאר. חשבתי שהרווחתי זאת ושזה הובטח. אבל אני חושבת שסילבסטר ראייס הוא בחירה מצוינת. יש לו את התמיכה שלי. אני הולכת להישאר במשחק בנושאים האלה. הנה אני, וולף. אבל אני חושבת שהרוב שלה נוצר על ידי מתונים ושמרנים אשר ניצחו במושבים רפובליקנים אשר דיברו קשוח וחכם בנושאי ביטחון. ואני אעזור להם להישאר בקונגרס ואעזור לשמור על הרוב שלנו ב-2008[7]

כשננסי פלוסי תודרכה על טכניקות החקירה החדשות של ה-CIA, כולל ווטרבורדינג (waterboarding), טכניקה שמדמה טביעה, ב-2002, ג'יין הרמן הייתה המתנגדת היחידה להסמכה של הטכניקות והגישה מכתב מסווג בפברואר, 2003, בהקשר לזה וכך דווח בוושינגטון פוסט ב-9 בדצמבר 2007:

הרמן, שהחליפה את פלוסי כדמוקרטית הראשית של הוועדה בינואר 2003, חשפה ביום שישי שהיא הגישה מכתב מסווג ל-CIA בפברואר של השנה ההיא כמחאה רשמית על תוכנית החקירות. הרמן אמרה שהיא הייתה מנועה מלדון בפומבי במכתב או בתוכנית של ה-CIA בגלל כללים נוקשים של סודיות[8].

בזמן המהפך של הדמוקרטים בבית הנבחרים של ארצות הברית ב-2006, ג'יין הרמן הייתה בטור לראשות ועדת המודיעין. ננסי פלוסי דילגה עליה ושמה את ראייס בראש ועדת המודיעין.

עמדה בנושא החלטת בית הנבחרים 106

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן, שמייצגת את מחוז הקונגרס ה-36 בדרום קליפורניה, הייתה אחת מבין היוזמים המקוריים של הצעת חוק 106 של בית הנבחרים של ארצות הברית, הקוראת לנשיא ארצות הברית להבטיח שמדיניות החוץ של ארצות הברית תשקף הבנה ראויה ורגישות בנוגע לנושאים הקשורים לזכויות אדם, טיהור אתני ורצח עם ממוסמך ברשומות של ארצות הברית הנוגעות לרצח העם הארמני.

הצעת החוק הזו הוצגה לבית הנבחרים באופן שנתי ובמספר מקרים נגררה לשולי השיקולים או שנתנו לה למות עקב לחץ מטורקיה למרות תמיכה נרחבת בקונגרס. ב-2007, יו"ר בית הנבחרים החדשה ננסי פלוסי, הפיחה חיים חדשים לתוך הצעת החוק כפי שהיא לעיתים קרובות הביעה את תמיכתה בזה. התרוצצו שאלות סביב האם היא למעשה תביא את זה לידי הצבעה, עד סוף ספטמבר, כשהוכרז שהצעת החוק תהיה רשומה להצבעה (וקרוב לוודאי שתעבור) בשימוע ועדת יחסי החוץ ב-10 באוקטובר. סימנים מההנהגה הצביעו על כך שזה יובא למליאה להצבעת הבית המלאה זמן קצר לאחר מכן. כאשר יותר מחצי מ-435 חברים בבית הנבחרים יזמו ותמכו בהחלטה, הצעת החוק הייתה צפויה לעבור בקלות.

בדרכם של ההצהרות האלה, הרמן כתבה מכתב ליושב ראש ועדת יחסי החוץ, טום לנטוס והחברה הבכירה בוועדה, איליינה רוס-להטינן, כשהיא מפצירה בהם להרוג את הצעת החוק:

"אחרי ביקור בטורקיה מוקדם יותר בשנה זו שכלל פגישות עם ראש הממשלה ארדואן, הפטריארך האפוסטולי [שליח האפיפיור הקדוש] הארמני ועמיתים של העיתונאי הנרצח הרנט דינק, יש לי חששות גדולים שזה העיתוי הלא נכון עבור הקונגרס לשקול את האמצעי".

בתגובה, מחאה שקטה הוצבה ב-6 באוקטובר 2007 על ידי פעילים ארמנים באירוע בלוס אנג'לס אשר בו ג'יין הרמן נאמה[9].

כחברה בתאגיד הפוליטי שקרויה מועצת ההנהגה הדמוקרטית, שמטרתה להזיז את המפלגה הדמוקרטית ממסרים פופוליסטיים (או למעשה אלו חברי מרכז המפה הפוליטית במפלגה הדמוקרטית שהם תומכי מה שהם קוראים "הדרך השלישית", בדיוק באותו מובן של הביטויי בעברית), הרמן שילבה עמדות יותר שמרניות בנושאים כלכליים עם עמדות הרבה יותר ליברליות בנושאים חברתיים. לדוגמה, היא הצביעה עם הרפובליקנים להגביל חוקים על פשיטת רגל של עובדי סגל, לרפורמה בתביעות משפטיות ולבטל את מס הרכוש. בנושאים החברתיים היא הצביעה נגד האיסור על הליך להפלה מאוחרת ובשמו הפלה של "לידה חלקית" (כשעובר בשלמותו מופל דרך צוואר הרחם ונושא ההפלות הוא נושא חם עבור השמרנים מבחינה דתית), תביעות משפטיות נגד יצרני כלי ירייה, "חוק הגנת הנישואים" (שמגדיר נישואים בין גבר ואישה בלבד, גם אם נישואים אלו מוכרים על ידי אחת המדינות) והאיסור על שידור מגונה.

הגשת הצעת החלטת בית הנבחרים 1955

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יין הרמן חטפה ביקורת מהאיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU) ואחרים על הגשת החלטה 1955 שידועה גם כ"חוק מניעת הרדיקליות וטרור גידול מבית של שנת 2007", אשר עברה בבית הנבחרים ברוב של 4–404. ה-ACLU טוען שהצעת החוק כוללת מגבלות בלתי חוקתיות על חופש הביטוי וחופש האמונות. חלק נוגע מהחקיקה, חוק הסנאט 1959, הוגש על ידי הרפובליקנית ממיין, סוזאן קולינס.

היחס לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יין הרמן עם ראש הממשלה אריאל שרון, בביקור בישראל (31 במאי 2005)

ביולי 1997, היא יזמה הצעת חוק דו מפלגתית המפעילה לחץ על ממשלת רוסיה למנוע מחברות רוסיות העברת טכנולוגיות טילים לאיראן. ההצעה קוראת להפעיל סנקציות באמצעות סעיף בחוק הנוגע להפצת נשק גרעיני. כן כוללת ההצעה הקפאה של נכסים ותפיסת רכוש של אותן חברות האחראיות להפצה. הצעת החוק לוותה בקריאה לבני הברית האירופים להצטרף לארצות הברית בנקיטת פעולה כנגד ארגונים רוסים ואנשים אשר אחראים להפרות ההסכמים בינלאומיים בסוגיה זאת[10].

במאי 2003, היא תקפה בריאיון לרשת NBC, בתוכנית "פגוש את העיתונות" את שליטי ערב הסעודית על גישתם הדו ערכית התומכת מחד בקיצוניות אנטי ישראלית ואמריקנית בו בזמן שהם מכריזים על ברית עם ארצות הברית במלחמה בטרור[11].

בנובמבר 2003, הונחה הצעת החוק בבית הנבחרים מטעם הרמן וקורט וולדן, כאשר במקביל היא הוגשה בסנאט על ידי דיאן פיינסטיין וג'ון קייל, תוך הבעת דאגה מתוכנית הגרעין של אירן והפצרה בנשיא להשתמש בכל האמצעים המתאימים למנוע מאיראן מלהשיג נשק כזה.

במרץ של 2005, היא תקפה את ממשל בוש על הסכמתו למאמץ אירופי לנסות ולקרב את חזבאללה לזרם הפוליטי המרכזי בלבנון, וכינתה את הארגון מיליציה טרוריסטית חמושה, האחראית למאות רציחות, כולל הרבה אמריקנים. הרמן קבעה כי "ארצות הברית חייבת לעמוד איתנה כנגד חזבאללה ושאר הארגונים הטרוריסטיים"[12].

במרץ 2006 הצטרפה הרמן למכתב התנגדות של 40 חברי בית נוספים, לנשיא בוש, על אישור עסקת ניהול נמלים של דובאי בשל העובדה שזה יחזק את החרם הערבי כנגד ישראל ובגין מימון הנסיכויות האמירויות לחמאס[13][14].

במאי 2006, היא כתבה טור עיתונאי על האיום האירני, וקבעה כי "...איראן גרעינית תהווה איום אסטרטגי לארצות הברית, אירופה ואיום קיומי על ישראל. היא הזכירה כי איראן ממנת את חזבאללה, ואת הרטוריקה האנטי ישראלית של הנשיא האיראני מחמוד אחמדינז'אד[15]. באותה עת היא תמכה גם ב"חוק מניעת הטרור הפלסטיני", המטיל תנאים קשים לקבלת סיוע פלסטיני וחותך כל סיוע ישיר לרשות הפלסטינית עקב עליית החמאס[16].

בתחילת מלחמת לבנון השנייה, ב-20 ביולי 2006, ג'יין הרמן שהייתה אזד מנהיגת המיעוט הדמוקרטי בוועדת המודיעין תמכה בהחלטת שני בתי הקונגרס, שהעבירו ברוב מכריע הצעות חוק המשבחות את ממשלו של הנשיא בוש על תמיכתו המלאה במערכה של ישראל נגד חזבאללה. הצעת החוק עברה בבית הנבחרים ברוב של 8–410 ובסנאט פה אחד.

בפברואר 2007, הגיעה לישראל משלחת דו מפלגתית של מחוקקים משני בתי הקונגרס, בראשותם של ג'יין הרמן מבית הנבחרים וג'ון קייל מהסנאט; זאת במסגרת ועדה משותפת לכנסת ולקונגרס, המשלחת נפגשה בין השאר עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, שרת החוץ ציפי לבני, יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו וראש המוסד, מאיר דגן. בנוסף, ביקר המשלחת בבסיס הצבאי פלמחים כדי לראות מקרוב את פרויקט החץ הישראלי[17][18]. על סדר היום בדיונים הסגורים של הוועדה המשותפת לכנסת ולקונגרס בכנסת עמד האיום של הנשק הגרעיני של איראן. בריאיון למדיה "איזראקאסט" על ביקור המשלחת האמריקנית אמרה הרמן, "אני חושבת שרוב האנשים [בקונגרס] מסכימים שאירן זה איום קיומי לישראל, בת הברית הדמוקרטית היחידה שלנו במזרח התיכון ויכולה להוות בטווח הארוך איום על האינטרסים האמריקנים, אז אף אחד לא רוצה שלאיראן תהיה הפצצה[18]. משחזרה לוושינגטון, כמה ימים אחר כך היא נשאה נאום מרכזי לגבי עמדתה בנושא איראן, בכנס של "הקרן לאמריקה החדשה", מוסד ללא מטרת רווח עם צוות חשיבה לגבי מדיניות המורכב מקשת רחבה של הספקטרום הפוליטי, "יכולת הטילים מתוצרתם, לפגוע בישראל תוך דקות וכן בחלק מאירופה [טורקיה] כמו גם ברוסיה". היא קבעה, "עלינו לרדוף אחרי איראן היכן שאנחנו חזקים והיא חלשה: דהיינו סנקציות כלכליות; ואני גם לא בעד הורדת האופציה הצבאית מהשולחן - אבל אנחנו חייבים לדרוש שתהיה לכך הסמכה מן הקונגרס"[19].

במרץ 2007, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית יחד עם חמאס, חתמה הרמן יחד עם 243 חברי קונגרס, על מכתב, ביוזמתו של חבר הקונגרס רוברט וקסלר המפציר בחוויאר סולאנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים[20].

ב-25 בספטמבר 2007, היא הייתה מבין יוזמי חוק בית הנבחרים 1400, למניעת תפוצה לאיראן; הצעת החוק דורשת להגביר את הסנקציות הכלכליות על איראן, להגדיר את נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד, בהכחשתו את השואה והקריאה "למחוק את ישראל מהמפה", כמפר חוק המניעה והענישה לפשעים של רצח עם. החוק גם מאפשר להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ברשימת ארגוני הטרור ומתנה את שיתוף הפעולה עם רוסיה בנושא פסולת גרעינית בהפסקת הקשרים הגרעיניים עם איראן[21][22]. במליאה היא ציינה גם כי הסנקציות הן הדרך הנכונה להתמודד עם איראן במטרה להשיג תוצאות[23].

בדצמבר 2007, עם פרסום דו"ח המודיעין האמריקאי (NIE), שהאריך כי איראן פסקה עם הנתיב הצבאי בתוכנית הגרעין שלה עוד ב-2003, היא יצאה בהודעת תמיכה בדו"ח זה. עוד היא אמרה, כי איראן היא מטרה קשה בשל עקשנות הבית הלבן בסרובו לדבר עם ממשלת איראן. עם זאת היא הודיעה כי היא סבורה שיש להמשיך באסטרטגיה דיפלומטית וכלכלית אגרסיבית וכי היא תומכת במאמץ הדו מפלגתי לבוא במגעים של חילופים פנים פרלמנטריים בין ארצות הברית לאיראן[24]. ב-2008, בירכה על חיסול סגן מזכ"ל החזבאללה, עימאד מורנייה[25].

ועדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יין הרמן מכהנת בוועדות בית הנבחרים של ארצות הברית הבאות:

  • הוועדה לביטחון פנים
    • תת-הוועדה לגבול ומענה לטרור גלובאלי וימי
    • תת-הוועדה למודיעין, שיתוף מידע והערכת סיכוני טרור (יושבת ראש)
  • הוועדה לאנרגיה ומסחר
    • תת-הוועדה לטלקומוניקציה והאינטרנט
    • תת-הוועדה לאנרגיה ואיכות האוויר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יין הרמן בוויקישיתוף
מאמרים
מהעיתונות הישראלית

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 ג'יין הרמן, ביוגרפיה, לשונית - אודות ג'יין
  2. ^ 1 2 ביוגרפיה של ג'יין הרמן, IMDb, מיני ביוגרפיה
  3. ^ איאן מקלאב, תרומה חיונית לכתבה ה-FBI חוקר האם הרמן נתנה הבטחות לא ראויות לקבוצה הפרו ישראלית, פוקס ניוז, 25 באוקטובר 2006
  4. ^ דן אגן החקירה על קשריה של הרמן עם איפ"ק אושרה, וושינגטון פוסט, 25 באוקטובר 2006
  5. ^ אל תהיו בוטים כלפי הרמן, מאמר מערכת, לוס אנג'לס טיימס, 17 בנובמבר 2006
  6. ^ מה לארוחת ערב? בוועדת המודיעין, זו צלחת מלאה של מחלוקות, ניוזוויק, הפניה לאתר הכללי - הקישור כנראה הוזז
  7. ^ מלל תוכנית, CNN, המהודרה המאוחרת עם וולף בליצר, 10 בדצמבר 2006
  8. ^ ג'ובי ווריק ודן אגן, גבעת הקפיטול תודרכה לגבי ווטרבורדינג ב-2002, וושינגטון פוסט, 9 בדצמבר 2007
  9. ^ דיילי בריז, הפניה לאתר הכללי - הקישור כנראה הוזז
  10. ^ סנקציות על ישויות רוסיות -- ג'יין הרמן (הרחבה מדבריה), הפדרציה של מדענים אמריקאים, 22 ביולי 1997
  11. ^ המחוקקים תוקפים את ערב הסעודית, CNN, מדור "בתוככי הפוליטיקה", 19 במאי 2003
  12. ^ ארצות הברית חייבת לעמוד איתנה כנגד קבוצות טרוריסטיות, הרמן אומרת, ג'יין הרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה לעיתונות, 10 במרץ 2005
  13. ^ הדמוקרטים מעלים חששות לגבי החרם של איחוד האמירויות הערביות כלפי ישראל, קשריהם עם חמאס, ג'יין הרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה רשמית והעתק מכתב, 2 במרץ 2006
  14. ^ הסטינג מוביל את ההאשמות כי עסקת דובאי מגביר את החרם הערבי כנגד ישראל, ג'יין הרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה רשמית והעתק מכתב, 2 במרץ 2006
  15. ^ ג'יין הרמן, בדוק את המראה האחורית שלך לפני שאתה נוסע, דה אגוניסט, 24 במאי 2006
  16. ^ הצהרת הרמן בנוגע לחוק מניעת הטרור הפלסטיני, ג'יין הרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה לעיתונות, 23 במאי 2006
  17. ^ שארה קלייר פרנקל, התמודדות עם איראן היא קריטית לישראל, ג'רוזלם פוסט, מדור האיום האיראני, 19 בפברואר 2007
  18. ^ 1 2 רפובליקנים ודמוקרטים תומכים בסנקציות נוקשות יותר על איראן, איזראקסט, מלל ואודיו, 19 בפברואר 2007
  19. ^ הרמן נואמת נאום מרכזי על איראן באירוע של הקרן לאמריקה החדשה, ג'יין הרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, מובאה של הנאום, 22 בפברואר 2007
  20. ^ וקסלר ו-246 חברי קונגרס מפצירים באיחוד האירופי שלא לספק סיוע לממשלה הפלסטינית החדשה, ג'יין הרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה רשמית והעתק מכתב, 21 במרץ 2007
  21. ^ חוק מניעת תפוצת הנשק לאיראן לשנת 2007, ג'יין הרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, רשימת היוזמים המשותפים לחוק, 25 בספטמבר2007
  22. ^ ת'ומאס, חוק בית הנבחרים 1400, ספריית הקונגרס
  23. ^ חוק מניעת תפוצת הנשק ליאראן, ג'יין הרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, נאום מליאה, 25 בספטמבר 2007
  24. ^ הרמן משבחת את ה-NIE, ג'יין הרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה לעיתונות, 4 בדצמבר 2007
  25. ^ ג'יין הרמן, לארצות הברית יש כלים למנוע איום מתעצם מהריגתו של מוע'ניה בסוריה, הודעה לעיתונות, 15 בפברואר 2007